
מתחילים לרוץ: ההפתעות, השריונים וההדחות
כותרת רדפה כותרת, חקירה רדפה גילוי ציטוטי עבר, וחדשים דחקו את המכהנים. מסכמים את הרשימות הסופיות לכנסת. פרויקט מיוחד
עוד כותרות ב-nrg:
- סקר ערוץ 1: שינויים דרמטים בתום שבוע סוער
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הליכוד: הפתעה ברגע האחרון
הפתעת היום האחרון שלפני סגירת הרשימות שייכת לליכוד, לאחר השריון של בני בגין במקום ה- 11. בשיריון השני זכתה ד"ר ענת ברקו, שהוצבה במקום ה- 23. הרשימה עצמה אינה שונה מהרבה מזו של הכנסת היוצאת, למעט הדחתו של ח"כ משה פייגלין. נקודה בולטת נוספת היא הצבתה של ח"כ ציפי חוטובלי במקום ה- 20 לאחר קרב משפטי ארוך ומתיש מול אבי דיכטר, שסיים לבסוף במקום ה-26.

הסיפור המשמעותי בהרכבת רשימת המפלגה הוא כמובן האיחוד בין העבודה והתנועה, איחוד שיצר את "המחנה הציוני" והציב את הזוג הרצוג-לבני כמועמדים לראשות הממשלה מול נתניהו, וגם סייע לה לקטוף את תואר המפלגה הגדולה ביותר במספר סקרים ברציפות. אך גם ברשימה המפלגה לא חסרו דרמות.
הקרב על הרשימה בבחירות המקדימות של מפלגת 'העבודה' הציב במוקד את חברי הכנסת שלי יחמוביץ' ואיתן כבל. אשת התקשורת לשעבר קיבלה את אמון עשרות אלפי המצביעים וכבשה את הפסגה בפער ניכר מחבר הכנסת הוותיק. אחריה הפתיעו חברי הכנסת הצעירים ומובילי המחאה החברתית, סתיו שפיר ואיציק שמולי, ומתחת לראדר, בשקט בשקט, השתחל חבר הכנסת עמר בר לב למקום השישי המכובד ברשימה.

פרופ' מנואל טרכטנברג, שכבר הספיק לעורר מיני סערה כפי שנחשף ב-nrg, הוצג כמועמד המחנה לתפקיד שר האוצר מטעם המפלגה המאוחדת, וכן אלוף במיל' עמוס ידלין לתפקיד שר הביטחון. בניגוד לכלכן הוותיק ביקש ראש אמ"ן לשעבר לקבל עליו את התפקיד ולשאת בעול המפלגה בתנאים שהציב מראש, ורק במידה ואכן זו תרכיב את הממשלה הבאה, יעזוב את מכון המחקר הביטחוני בראשו הוא עומד וייכנס לעולם הפוליטי.
יחד עם חברי הכנסת שזוכים לשריון מטעם מפלגת 'התנועה' מציבה רשימת "המחנה הציוני" סדר יום שזוכה בשלב זה לתמיכה בסקרים, ועיקרו "מהפך תחילה". תחת הכותרת "זה אנחנו או הוא", מקווים הרצוג ולבני להצליח להרכיב את הממשלה הבאה - משימה שתהיה לא קלה בכלל.
זוהי רשימת שמאל מובהקת, חברתית בעיקרה. היא בולטת במספר הנשים בה, כשרק בעשרת המקומות הראשונים הוצבו ארבע חברות כנסות, שלוש מהן בחמישיה הפותחת. בדרך להרכבת הרשימה נותרו בחוץ אלדד יניב ומשה מזרחי.
לאחר מהומת אלי אוחנה שכללה את שיריונו והסרת מועמדותו, הגישה הבית היהודי רשימה שהשאירה בתמונה את נבחרי הפריימריז פחות או יותר במקומותיהם. ביום האחרון שלפני סגירת הרשימות עוד בדקו במפלגה אפשרויות שיריון שונות, אך לבסוף החליטו לוותר על שינויים, לאחר שגם דני דיין סרב להצעה לשיריון במקום ה-17 שנחשב לא ריאלי לפי הסקרים האחרונים.

למרות פריימריז שעוררו תשומת לב רבה בנוגע למועמדים חדשים שהתמודדו בהם, בסופו של דבר הרשימה דומה יחסית לזו של הכנסת היוצאת, לאחר בחירתם של חברי הכנסת המכהנים במקומות הראשונים ברשימה. זאת, למעט השיריונים של היו"ר בנט - ינון מגל וענת רוט. בנוסף מופיע ברשימה בצלאל סמוטריץ' - מועמד "תקומה" שהוצב לפי ההסכם עם הבית היהודי במקום התשיעי. זבולון כלפה - ח"כ מטעם תקומה שהודיע על פרישה לאחר שיריונו של אוחנה, ובמקביל ביקש לשוב למפלגה לאחר שזה פרש - נדחה, ובמקומו הוצב נחי אייל.
"יש עתיד", שהוכתרה במערכת הבחירות הקודמת כהפתעת בחירות והצליחה להכניס לבית הנבחרים לא מעט פרצופים חדשים, נראית כעת על פי הסקרים פחות הרבה מבטיחה. לא פחות משלושה חברי כנסת מטעמה: עדי קול, שמעון סלומון ורינה פרנקל, הודיעו באחרונה על פרישה מהחיים הפוליטיים, במקביל להצטמצמות מספר המקומות הריאליים.
יו"ר המפלגה, יאיר לפיד, שקבע לבדו ללא הליך של בחירות מקדימות, את רשימת המועמדים לכנסת הבאה, לא חולל שינויים גדולים במיוחד בקרב המקומות הריאליים. למעט שני מועמדים חדשים: מי שזוהה עד כה עם מפלגת העבודה, יו"ר מועצת אשכול חיים ילין הוצב במקום השביעי, ופורש מפלגת "התנועה", ח"כ אלעזר שטרן הוצב במקום ה-12.

לפיד, שהרבה לתקוף את שיטת הפריימריז ה"לא דמוקרטית", הנהוגה במפלגות אחרות, עורר לא מעט ביקורת דווקא מצד אנשי מפלגתו, לאחר שאלה חשו כי לא מעט מן המהלכים נעשו ללא שיתופם, והם התוודעו אליהם רק בדיעבד - באמצעות התקשורת.
למרות שבמערכת הבחירות הקודמת התחייב לפיד על שיעור של 40% ייצוג נשים ברשימה, שיעור המקומות שבהן שובצו נשים לכנסת הבאה עומד על כ- 30% בלבד. בעשירייה הראשונה ניצבות שלוש נשים בלבד, וב-15 המקומות הבאים ניצבות חמש נשים נוספות, אולם רובן ככולן - במקומות לא ריאליים.
תחת הסיסמא: "מושחתים- נמאסתם", מבקשת מפלגת המרכז לשוות לעצמה תדמית של צחות וניקיון כפיים. אולם המפלגה שהבטיחה לא אחת "פוליטיקה חדשה", התגלתה במהלך הקדנציה האחרונה ככזו שאומנם הצליחה להוריד את ממוצע הגילאים של חברי הכנסת, אולם מרבית היוזמות של חבריה לא הגיעו לידי מימוש עם ההכרזה על הליכה לבחירות. הדבר מתבטא בסקרים אשר מבטיחים למפלגה בין 8 ל-11 מנדטים, לעומת ה-19 שניתנו לה בבחירות האחרונות.
הרבה מאוד ציפיות היו ממשה כחלון בהרכבת המפלגה החדשה שלו "כולנו". הציפייה הייתה שבדומה ליאיר לפיד לפני שנתיים, יציג כחלון "רשימת כוכבים" נוצצת, אנשי עשייה או תקשורת מפורסמים ויפים שיעמדו מאחוריו.
למרות הדמיון הרב, בכולנו החליטו שלא ללכת על רשימה שכזו: מבקרים רבים יגידו שמדובר ברשימה "אפורה" בלי הרבה כוכבים מוכרים. אלא שבמפלגה מסבירים שכחלון ניסה ולהביא לסיעתו כמה שיותר אנשי עשייה שהוכיחו את עצמם בעבר.

אחת מהם היא רחל עזריה, חברת מועצת עיריית ירושלים ופעילה עירונית המוכרת בעיקר בקרב תושבי העיר. אלי אללוף, ששמו מוכר בעיקר בזכות דוח העוני שחיבר, ומאחוריו פעילות ארוכה בתחום. עם הבאת מועמדים כאלה, מנסה כחלון להתרחק מהשוואות עם לפיד. "הם נכשלו באוצר ובכל המשרדים הממשלתיים שאותם הובילו", יפמפמו מקורביו, ויסבירו בכך מדוע לא היה איחוד ברשימות המרכז, דיווח שחזר ועלה במשך השבועות האחרונים.
עם כל הניסיון להציג תקווה חדשה, מפלגתו של כחלון מגלה מגמת ירידה בסקרים. ייתכן מאוד שהציבור חיפש את שילובם של כוכבים בולטים ברשימה - דמויות מוכרות, עיתונאים מוערכים או אנשי תרבות, וזו האכזבה שמתגלית בסקרים. לפי כל הסימנים, נראה שכחלון משתדל להתרחק מדימויי הזוהר האלו, ועושה הכל כדי להישאר ה"פוליטיקאי שצמח בשכונות" אשר בעשר אצבעותיו הגיע לפוליטיקה הארצית.
ייתכן מאוד שממש כמו בבחירות האחרונות, ברגע האחרון יחליטו המצביעים הצעירים להצביע עבור כחלון ויהפכו אותו להפתעת הבחירות של 2015. ב"כולנו" מקווים בהחלט שהרבבות שהחליטו להצביע ללפיד בבחירות הקודמות, יתנו את קולם למי שמבטיח להיות המנהיג היחידי שיכול לדאוג למעמד הביניים. עם זאת, העובדה שלפיד עדיין בשטח, והאכזבה ממפלגה המתמקדת ביוקר המחייה ימשיכו לתת את אותותיהן.
בעוד שבשתי המפלגות החרדיות הנוספות - ש"ס ו'יחד' נסגרו הרשימות רק ברגע האחרון, במפלגה החרדית-אשכנזית יהדות התורה העניינים היו רגועים. בשעות אחר הצהריים הגישו לוועדת הבחירות את הרשימה, ללא שום שינוי מהרשימה הקודמת בכל הנוגע לחברי הכנסת המכהנים.
בכנסת הנוכחית כיהנו מטעם 'יהדות התורה' שבעה חברי כנסת, אך הסקרים מעלים את האפשרות שבבחירות הקרובות המפלגה תשיג גם את המקום השמיני, ולכן הוצב בו כוכב חדש: הרב אליעזר סורוצקין: רב שכונה חילונית בנתניה ומנכ"ל ארגון הקירוב "לב לאחים". הציפייה היא, כי כמי שמכיר את הלך הרוח הישראלי, הוא ייטיב לשמש כדובר העמדות החרדיות בכנסת.

אבל למרות החזית הרגועה, מתחת לפני השטח נותרו משקעים לא פשוטים: פלג ליטאי בראשות הרב שמואל אויערבך, שמורד בסמכותו של המנהיג המרכזי הרב אהרן לייב שטיינמן, נותרו שוב ללא ייצוג - והפעם הם זועמים.
בכוונתם לפתוח בקמפיין שיקרא לאנשיהם לא להצביע לאף מפלגה, כמחאה על זניחתם. בעולם החרדי, הצבעה בבחירות למפלגה החרדית נחשבת ל"חוב קדוש", בלשון הרבנים. לראשונה מתעתדת קבוצה לא קטנה לוותר על זכות ההצבעה שלה, ולנסות לגרום להפסד של מנדט למפלגת הבית, בתקווה שבפעם הבאה יכירו בכוחם.
למרות קמפיין "השקופים" והניסיון של היו"ר אריה דרעי להציג בחזית מפלגת ש"ס את המסר החברתי, ובכך להפוך אותה למפלגה כלל-ישראלית, בסופו של דבר פצעי הפילוג עם ישי והחשש מזעזועים נוספים גרמו לו ולמועצת החכמים לוותר על החלום לייבא כוכבים חדשים, ולהגיש רשימה שדומה מאוד לקודמתה.
המקומות הריאלים כולם תפוסים בידי חברי כנסת מכהנים, ורק מהמקום התשיעי ואילך הוצבו דמויות חדשות, בראשם חיים ביטון, ששימש עד עתה כמנכ"ל תנועת ש"ס. גם סדר הרשימה דומה מאוד לסדר הנוכחי, למעט תזוזות קלות. עם זאת, שני ח"כים מכהנים ייפקדו מהרשימה. אחד החליט לפרוש, לשני נאמר כי יפרוש - אולם בש"ס לא תמיד יש הבדל אמיתי בין שתי ההודעות הללו.

הראשון, חבר הכנסת ניסים זאב, מהדמויות הוותיקות והצבעוניות של ש"ס, לא יכהן בכנסת הבאה. "נשיא המועצת הודיע כי לאחר שישב עם ניסים זאב סוכם כי לא ימשיך לכנסת הבאה", נאמר בלשון ההודעה הרשמית. לזאב רקורד ארוך במהפכה החרדית-ספרדית: בשנת 1983 הוא נמנה על יוזמי עמותה בשם "התאחדות הספרדים שומרי תורה", הרבה לפני שזו קיצרה את שמה לש"ס והפכה לאחת המפלגות המשפיעות בישראל.
הסיבה להדרתו לא נמסרה, אך זאב הוביל קו עצמאי מול היו"ר אריה דרעי. הוא נחשב לחבר במחנה אלי ישי, אך גם לאחר שהאחרון פרש וזאב נשאר בכל זאת בש"ס, הוא לא נמנע מלבקר את דרעי.
מלבדו, גם חבר הכנסת אמנון כהן לא נכלל ברשימה החדשה, לאחר ש"ביקש לקחת פסק זמן מהחיים הפוליטיים". כהן שימש כנציג הקהילה הבוכרית, והרשימה החדשה לא כוללת נציג בוכרי במקומו. "כהן ימשיך לייצג את צרכי הקהילה הבוכרית אל מול מוסדות ש"ס", נאמר. דרעי רצה לראות הרבה יותר כוכבים ברשימתו, אך הוא בחודשים האחרונים הבטיח לחבריו כי לא יחולל שינויים משמעותיים - ונאלץ לקיים. עם הנבחרת הזו, הוא ימשיך לנסות למצב את ש"ס ולהחזיר לה את הכוח שאבד.
הדרמה הגדולה של יום הגשת הרשימות התרחשה ללא כל ספק במפלגת 'יחד', מפלגתו החדשה של אלי ישי, שמנסה להביא זן חדש לפוליטיקה הישראלית: איחוד חרדי - דתי לאומי.
העובדה שמדובר במפלגה שעדיין מגבשת את זהותה, הביאה אותה לקשיים רבים בהרכבת הרשימה. הללו נבעו לאו דווקא מחילוקי דעות בין החרדים לדתיים לאומיים, אלא דווקא מהתנגדותו של הרב צבי טאו, ממובילי הזרם השמרני בציונות הדתית, לאיחוד עם 'עוצמה יהודית, מפלגתם של פעילי הימין מיכאל בן ארי, שוויתר על מקומו בסופו של דבר, וברוך מרזל.

נקודת המחלוקת הייתה העלייה להר הבית, כיוון שהרב טאו מתנגד נחרץ לעלייה להר. בשעות הצהריים הודיע חבר הכנסת יוני שטבון כי הוא שוקל לפרוש. בעקבותיו גם פעילים במטה הדתי לאומי של המפלגה הודיעו על פרישה ואמרו כי "רצינו איחוד עם החרדי, אבל החיבור עם 'עצמה לישראל' הופך אותנו למפלגת 'כלבו'".
בשעות אחר הצהריים נכנס לתמונה פטרונו הרוחני של אלי ישי ומנהיג המפלגה, הרב מאיר מאזוז, והפעיל את כל כובד משקלו בכדי ששטבון יחזור בו, מהלך שצלח בסופו של דבר. בשעה שמונה בערב, שעתיים בלבד לפני תום המועד להגשת רשימות, הודיעה המפלגה על רשימתה הסופית שכללה את הפלגים השונים המרכיבים אותה.
העלאת אחוז החסימה, הובילה את המפלגות הערביות למציאות שחייבה אחדות. הסכנה שמפלגות קטנות לא יעברו את אחוז החסימה וייעלמו מהמפה הפוליטית, והרצון לסיים את שלטון "הימין", כדברי נציגים במפלגות הערביות, אילצה אותם לשבת יחד לביצוע המשימה.
הרעיון של רשימה ערבית מאוחדת זכה ל-88 אחוזי תמיכה בסקרי דעת הקהל במגזר הערבי. הנתון עודד את נציגי הארגונים לשבת למשא ומתן אינטנסיבי ולנסות ליצור גוף פוליטי שלפחות לדעת רבים מישראל לא היה מצליח להתקיים.

כדי להסביר עד כמה מופרך היה הרעיון, אפשר להמשיל זאת למפלגה אחת במגזר היהודי שתכלול מצביעי ש"ס ומרצ. רק כך אפשר להבין את האתגר שעמד בפני מקבלי ההחלטות במגזר הערבי.
נציגי תנועת חד"ש הקומוניסטית שורשית, שמצביעיה מקדשים את החילוניות והאתאיזם, היו צריכים לנהל משא ומתן ביושבם עם נציגי התנועה האסלאמית שמייצגים את הזרם הגרעין הקשה של המצביעים הדתיים. ובתווך מפלגות שביקשו לייצוג נשים כחברות כנסת נדרשו להתמודד עם מפלגות שאצלן ייצוג נשי אינו מקובל.
בישיבות ליליות ארוכות שהתנהלו בין נציגי המפלגות, התגלעו מחלוקות רבות. בשלבים מסוימים הטונים היו צורמים והפיצוץ היה קרוב. הסקרים שבחלקם רשימה ערבית מאוחדת הפכה להיות המפלגה השלישית בגודלה בישראל, שכנעו את החברים בקבוצה להתעשת, ויחד עם יועצים חיצוניים שנכנסו כמתווכים בין המפלגות השונות, הצליחו להגיע בסופו של דבר להסדרים ולסיכומים.
ברקע קיימו המפלגות השונות בחירות פנימיות וקבעו את הנציגים ששובצו לבסוף ברשימה המאוחדת. למרות הרשימה המשותפת, גם בבחירות לכנסת ה-20 הציבור הערבי יוכל לבחור בין שתי מפלגות ערביות נוספות שקמו בתגובה לאיחוד.
חמשת המקומות הראשונים במרצ לא אמורים להפתיע אף בוחר. אם לא יהיו הפתעות ב-18 למרץ ישובו חמשת חברי הכנסת המכהנים: היו"ר זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאוי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג. גם שניים מחברי החמישייה השניה כיהנו בעבר כחברי כנסת: מוסי רז ואבשלום וילן.

מי שנעדר מהרשימה הוא ח"כ ניצן הורביץ, שהודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים. בפריימריס שנערכו לפני שבועיים נבחרו שלושה נציגים חדשים לעשירייה הראשונה: עו"ד גבי לסקי, חברת מועצת העיר תל אביב ופעילה חברתית מוכרת בחוגי השמאל, אבי דבוש מנהל התכניות של שתי"ל ואורי זכי, לשעבר מנהל המשרד של בצלם בארצות הברית ובן הזוג של תמר זנדברג.
הליך הפריימריס במרצ רגוע בהרבה לעומת מפלגות אחרות. מתפקדי המפלגה אינם בוחרים את נציגיהם לכנסת בפריימריס רגילים. לפני חודש בחרו 16,000 מתפקדי מרצ המפלגה את אלף חברי הועידה, שבחרו את חברי הרשימה מבין 23 מועמדים. עם זאת, על המפלגה מאיים אחוז החסימה הגבוה, העומד על כארבעה מנדטים. בסקרים לאורך מערכת הבחירות מצליחה מרצ לחצות בבטחה יחסית את הרף הדרוש, ובמפלגה מקווים שלמרות התחזקותו של "המחנה הציוני" בגוש השמאל, הדבר לא ישפיע על מספר המנדטים שלה.
המפלגה שספגה את המהלומה הכבדה ביותר עד כה במערכת הבחירות הנוכחית. עם הצגת הקמפיין שלו, עוד קיווה היו"ר אביגדור ליברמן ל-16 מנדטים. אולם בכל יום שעובר מאז חשיפתה של פרשת השחיתות שרבים מהמעורבים בה הינם חברי המפלגה, כולל סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום, הסקרים מצביעים על התרסקות מתמשכת.

בנוסף, פרשו מהרשימה כמעט כל החברים הבכירים בה שכיהנו כשרים בממשלה הקודמת, דבר שהביא לשינוי דרמטי ברשימה המפלגה לבחירות לכנסת ה-20. למקום השני קודמה אורלי לוי אבקסיס, ואחריה סופה לנדבר. העיתונאי שרון גל, הפנים החדשות הבולטות במפלגה שובץ בחמישיה הראשונה. שירה מיסטריאל, המועמדת במקום ה-10, הלא ריאלי לפי כל הסקרים האחרונים כבר הצליחה להסתבך לאחר שנחשפו סטטוסים שכתבה בעמוד הפייסבוק שלה בגנות ערבים.
ליברמן, המציג בקמפיין שלו פתרון מדיני לסכסוך, ממשיך במקביל לתקוף בחריפות את חברי הכנסת הערבים. בסופו של דבר, נראה שהחשדות המעיבת על צמרת המפלגה ימשיכו להשפיע על תוצאות הסקרים, אולם ייתכן שהקו התקיף שמוביל ליברמן יצליח למשוך אליו בחזרה מספר מנדטים, ולהשיב במעט את המפלגה לסדר הגודל שהיה לה בעבר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg