בג"ץ דן שוב בחוק המסתננים: "חל שיפור"
לאחר שפסלו את החוק פעמיים, דנו תשעה שופטי בג"ץ בעתירה נגד החוק וציינו כי למרות התיקונים מגבלת החירות נשארה באותה רמה
עוד כותרות ב-nrg:
- רחל עזריה: בעלי מבשל בשישי, אני בכדורגל
- חמאס: תפסנו את המשת"פ הבכיר ביותר של ישראל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
החוק הנוכחי, שאושר בדצמבר האחרון ברוב של 43 חברי כנסת מול 20 מתנגדים, קובע כי ניתן יהיה להחזיק מסתנן במשמורת עד שלושה חודשים בלבד. בתום תקופת המשמורת יועבר המסתנן למרכז השהייה הפתוח. החוק החדש מגביל את תקופת השהייה במרכז ל-20 חודשים, וצמצם את חובת התייצבות לפעם בסוף היום לעומת שלוש בנוסח הקודם.
הדיון נערך בפני אולם מלא בנוכחות פעילי זכויות אדם, תושבי דרום תל אביב וכן חברת הכנסת מירי רגב. הרכב השופטים כלל את הנשיאה מרים נאור והשופטים סלים ג'ובראן, אסתר חיות, חנן מלצר, יורם דנציגר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית וצבי זילברטל.
במהלך הדיון אמרה נציגת המדינה עו"ד יוכי גנסין כי תכלית החוק היא למנוע השתקעות ולא לאפשר השתכרות, וכי מדיניות של הכלה תביא לתמריץ מחודש ולהישנות תופעת ההסתננות. "אנחנו יודעים בוודאות שלא רק שהגדר לא חסמה הרמטית כי אין שום גדר שהיא חסם הרמטי, רשתות ההברחה ממשיכות כל הזמן לפעול, השאלה היא לאיזה כיוון אותן רשתות פונות. האם הן יפנו מערבה לישראל או מזרחה לצד השני".
גנסין הדגישה את הרצון של המסתננים לעבוד בתל אביב, ולראיה הביאה את מספר בקשות המקלט הנמוך: "אם יש לי 43,000 מסתננים כאשר הרוב המכריע הם בתל אביב מדוע רק 5,000 מבקשים מקלט? בעיני התשובה היא ברורה".
השופט עוזי פוגלמן הודה כי התיקונים שהוכנסו בחוק הם "כברת דרך של ממש", אך הוסיף: "אנחנו לא מכריעים אם זה מספיק או לא מספיק... הטענה היא שבגלל מיקום גיאוגרפי ודמי כיס נמוכים, מגבלת החירות נשארה אותה מגבלת חירות. זה דבר שיש לו השלכה על החוקתיות. גם כשמדובר בהיבטים מנהליים זה דבר שיש לו אפקט".
בתגובה ענתה גנסין כי דמי הכיס, העומדים על 498 שקלים, גבוהים מהשכר שמקבל חייל בצה"ל או בת שירות לאומי. עוד היא ציינה כי לשוהים במתקן אפשרות לעבוד 11 או 12 ימים בחודש בשכר של 1,300 שקל, אך אין היענות מצד השוהים במתקן, והמפעילים נאלצים לשכור חברות חיצוניות: "אי אפשר לבוא ולהגיד אין לי כי אני בוחר לא לעשות כלום. כיוון שהרצון הוא לעבוד בתל אביב ולהרוויח 4,600 שקל".
בעבר, בג"ץ קיבל את שתי העתירות שהוגשו נגד התיקון למניעת הסתננויות. בגרסתו הראשונה החוק קבע כי ניתן להחזיק מסתנן במשמורת עד שלוש שנים, והרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ קבע בינואר 2012, פה אחד, כי מדובר בסנקציה לא מידתית וסותרת את יסוד החירות הקבוע בחוק כבוד אדם וחירותו ופסל את החוק.
הצעת החוק השנייה קבעה כי תקופת החזקתם של מסתננים לא חוקיים במשמורת ללא משפט, כלומר במתקן שהייה סגור, לא תעלה על תקופה של שנה, וייפתח מתקן שהייה פתוח שבו ישהו כ- 3,300 מסתננים בלתי חוקיים. בספטמבר 2014 פסלו שופטי בג"ץ את החוק בשנית, ברוב של שמונה שופטים מול דעת המיעוט של הנשיא היוצא אשר גרוניס.
"ההסדרים שקבע התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות פוגעים בצורה מהותית, עמוקה ויסודית בזכויות אדם", נכתב בפסק הדין שקבע כי מתקן השהייה בו הם מוחזקים ייסגר בתוך 90 יום. בג"ץ קבע כי יש לבטל סעיף המאפשר את כליאתם של המסתננים במתקנים חולות וסהרונים לתקופה של שנה וזאת בלי שעמדו למשפט.
העתירה הוגשה על ידי שורה של ארגוני זכויות אדם בהם האגודה לזכויות האזרח, המוקד לפליטים ומהגרים, א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל, קו לעובד, רופאים לזכויות אדם
בסיום הדיון התפתח עימות בין תושבי דרום תל אביב לפעילי זכויות האדם. שפי פז תושבת שכונת שפיר יצאה בתחושה קשה מהדיון: "כל הדיונים האלו עוסקים בזכויות האדם של המסננים במקום לעסוק בזכויות האדם של התושבים. יש עשרות דירות שגרים בהם מאות מסתננים ואנחנו סובלים. המדינה מפקירה אותנו, אין לנו זכויות". חברתה סיפרה כי המסתננים מתחברים באופן פיראטי לחשבון המים שלה, שהגיע ל 3,500 שקלים.
מוטסים עלי, אחד ממנהיגי מחאת מבקשי המקלט אמר בתום הדיון: "המדינה חוזרת שוב פעם על הטעויות ולא לומדת מהעבר. נכון שינו את החוק, אבל לא פותרים את הבעיה מהשורש. אף אחד לא צריך להיות במקום כזה. אנחנו אנשים חפים מפשע, יש אנשים שהגיעו מאזורי מלחמה. המטרה של המקום היא למרר את חיינו ולהפעיל עלינו לחץ לעזוב. כרגע אנשים לא באים לארץ כי זה מרתיע. אבל למה להעניש אותי כדי למנוע ממישהו אחר להגיע למדינת ישראל?"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם