ראשי » חדשות » בארץ

בית המשפט הורה על הריסת מבנים ביישוב עפרה

בעתירה לה היו שותפים ארגוני "יש דין ו"בצלם", נטען כי המבנים הוקמו באופן בלתי חוקי על קרקע בבעלות פלסטינית פרטית. "מובן שלהחלטה יש משמעות קשה וכואבת בעבור התושבים"

בית המשפט העליון הורה היום (א') על הריסת תשעה בתים ביישוב עפרה, בשל העובדה כי נבנו "באופן בלתי חוקי על קרקע פרטית". בעתירה, לה היו שותפים ארגוני "יש דין" ו"בצלם", נטען כי העובדה שהבתים מצויים ביישוב עפרה, אינה יכולה "להכשיר את השרץ" ולהצדיק את התנהלות הרשויות. בפסק דינם של הנשיא היוצא אשר גרוניס, הנשיאה הנכנסת, מרים נאור והשופט יצחק עמית, נדחו טענות המשיבים לגבי השוואה בין מצב הבתים המיועדים להריסה לבין מצבם החוקי של בתים נוספים ביישוב עפרה, ונקבע כי הריסתם תושלם בתוך שנתיים. לפני חודש וחצי הורה בג"ץ, בפסק דין נוסף של הנשיא גרוניס, להרוס את היישוב עמונה בתוך שנתיים.

עוד כותרות ב-nrg:
חצי מיליון דולר בייבי: האב ביקש, הרשת יצאה מגדרה
הקוורטט: מודאגים מהמצב הכלכלי של הפלסטינים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
 
לעתירה, שהוגשה לבית המשפט כבר בשנת 2008, שותפים בעליהם לכאורה של השטחים עליהם נבנו הבתים, ושני ארגוני זכויות האדם. המשיבים הסכימו כי בניית המבנים הייתה בלתי חוקית, אולם התבססו על עמדתם של שרי הביטחון שכיהנו בתקופה בה נידונה העתירה, לפיה "יש להימנע, לעת הזו, מביצוע צווי ההריסה לגבי המבנים", משום שמדובר ב"סוגיה רגישה, המערבת שיקולים אכיפתיים, תכנוניים, ביטחוניים, מדיניים וחברתיים".

בין היתר טענו המשיבים, כי "העותרים אינם רשומים כבעלי המקרקעין עליהם נבנו המבנים וכי איש מהם אינו טוען לבעלות בחלקות עליהם מצויים שלושה מבין תשעת המבנים". המשיבים אף ציינו כי "עפרה הוא אחד היישובים הגדולים והוותיקים באזור, והקמתו אושרה בהחלטת ממשלה. זאת, להבדיל ממאחזים בלתי חוקיים חדשים או נקודות יישוב בלתי חוקיות, בהם מתמקדת היום עיקר אכיפת הדין באזור".

המשיבים הודו כי ליישוב עפרה אין תכנית מתאר, וכי לא נחתמה הכרזה בנוגע לגדולות תחום השיפוט שלו, אך טענו כי "אין מדובר בניסיון להרחיב את גבולות היישוב באמצעות מאחז בלתי חוקי המרוחק מתחומו". לדבריהם, שיקול נוסף שהובא בהחלטת שר הביטחון נוגע לעובדה שהסוגיות המתעוררות לגבי תשעת המבנים נושא העתירה נכונות לגבי בתי רבים בעפרה.

בית המשפט קבע כי "איכלוסם של המבנים וסיום חיבורם לתשתיות קבע נעשה, כפי הנראה, בימים שלאחר הגשת העתירה דנא, בתקופה הקצרה שניתנה למשיבים להגיש את תגובתם לבקשה לצו ביניים", דבר שיצר רושם לפיו המתיישבים מנסים לקבוע עובדות בשטח, כדי

לסכל את הבקשה לצו ביניים, ולהעמיד את הרשויות ואת בית המשפט בפני עובדה מוגמרת לפיה המבנים כבר מיושבים". בנוסף נדחו טענות המדינה לגבי העובדה שמבנים רבים ביישוב עפרה נמצאים במצב משפטי דומה, ונאמר כי יש לפעול להריסתם הבתים בתוך שנתיים.

"איני מקל ראש במשמעויותיה של ההחלטה להורות על ביצוע צווים שמכוחם יפונו וייהרסו מבנים המשמשים למגורי תושבים. מובן כי להחלטה זו משמעויות קשות וכואבות עבור התושבים ומשפחותיהם, שהשתקעו ביישוב וודאי התערו בקהילה שבו. עם זאת, אין בכך כדי להצדיק בנסיבות העניין הכשרה למעשה של בנייה בלתי חוקית על קרקע פרטית או כדי להכשיר אי-אכיפה של הדין מצד רשויות המדינה, וזאת, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם המדיניות שקבעו הן עצמן", נכתב בפסק הדין.

עו"ד שלומי זכריה מהצוות המשפטי של ארגון יש דין, אמר בתגובה, כי "בג"ץ הבהיר באופן חד-משמעי כי זכויות הקניין של תושבים מוגנים וערכים בסיסיים כגון שלטון החוק אינם יכולים להיות חלק מסחר מכר פוליטי, או תלויים במשא ומתן מדיני. המדובר בזכויות יסוד, שיש לשמור שייאכפו. יש לקוות כי המדינה תבצע חשבון נפש ביחס לעמדותיה השערורייתיות אשר הצדיקו את הפרת צו הביניים וגרסו כי ביחס לעופרה ותושביה חל דין שונה."
 

חגי אלעד, מנכ"ל בצלם אמר בתגובה כי "בשנים שחלפו מאז הוגשה העתירה, נמשך במלוא המרץ גזל האדמות הפלסטיניות בגדה. בין אם באמצעות ההכרזות על 'אדמות מדינה' - איזו מדינה בדיוק? - ובין אם באמצעות השתלטות על קרקע פלסטינית פרטית, המגמה היא אותה המגמה, בהובלתן של ממשלות ישראל מזה שנות דור ויותר. החלטת בג"צ אינה משנה את התמונה הכללית".

ב-25 לדצמבר, קבע הרכב שופטי בית המשפט העליון, בראשות הנשיא לשעבר אשר גרוניס, כי המאחז עמונה הסמוך לעפרה יפונה תוך שנתיים. "לא בנקל מורים אנו על ביצוע של צווים שמתוקפם יפונו מבני היישוב, המשמשים למגורים של תושביהם במשך שנים לא מעטות" כתב גרוניס "אין ספק כי השלכות ביצועם של צווי ההריסה קשות וכואבות הן עבור התושבים ובני משפחותיהם, אשר השתקעו ביישוב והקימו בו קהילה משותפת".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...