ראשי » חדשות » בארץ

משרד החינוך נערך לקלוט אלפי תלמידים מצרפת

על רקע הציפיות לגל עלייה גדול מצרפת, במערכת החינוך הדתי מתכוננים לקליטת אלפי תלמידים עולים. האתגרים: שוני הבדלי שפה ופערים מנטליים. התוכנית: "אח בוגר" לכל ילד, וסיוע להורי התלמידים

במשרד החינוך מתכוננים לתלמידים הצרפתים: בעקבות אירועי הטרור האחרונים בצרפת שעומדים לפי הערכות להביא לגל עלייה בקרב יהודי צרפת, התכנסה הנהלת משרד החינוך לצורך היערכות לקליטת אלפי תלמידים חדשים במערכת החינוך בישראל.

עוד כותרות ב-nrg:
-­מה ענתה בתו של נוני מוזס לנתניהו בפייסבוק
- עתירה: להפסיק את כהונתה של קירשנבאום
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בכינוס מיוחד שנערך בנושא לפני כמה ימים בהשתתפות הנהלת החמ"ד (החינוך הממלכתי דתי) בראשות הרב ד"ר אברהם ליפשיץ, נציגי הסוכנות היהודית, נציגי ארגוני יהודי צרפת בישראל, מנהלי בתי הספר ונציגי כמה רשויות מקומיות, החל גיבושה של תוכנית מקיפה לקליטת העולים החדשים מצרפת.
 
על פי המידע המצוי כעת בידי משרד החינוך, למעלה מ-100 אלף יהודים רוצים כיום לעזוב את צרפת. מתוכם, עשרות אלפים מתכננים לעלות ארצה. הערים המרכזיות שאליהן מתעתדים העולים מצרפת להגיע כוללות את אשדוד, נתניה ורעננה.

מאז שהחלה התעצמותו של גל הטרור הרצחני בצרפת, עלו לישראל כבר אלפי יהודים, ורובם התיישבו בערים אלה. גל העלייה המשמעותי צפוי להתרחש בתקופה הקרובה, ובבתי הספר כבר מתכוננים לקבל את פני העולים.

על פי התוכניות, ההיערכות תתבצע בכמה מעגלים, במסגרת היערכות לקראת האתגרים המצפים לעולים: אחד מהם הוא המעגל הלימודי, בתוך בית הספר. "אנחנו עובדים על הכשרת צוותי ההוראה לקראת קבלת התלמידים העולים". סיפר היום הרב אברהם ליפשיץ ל-nrg.

"לא רק צריך ללמד את העולים לימודי עברית, אלא גם מתמטיקה, שהוא לכאורה מקצוע בינלאומי. גם שם צריך עזרה מיוחדת ודיוק והכוונה, מכיוון שהרבה פעמים מתמטיקה זה לא רק מספרים אלא גם שאלות הבנת הנקרא בעברית".

מעבר להיבט הלימודי, יינתן בבתי הספר דגש על ההיבט החברתי. אחת האפשרויות שעלו היא כי לכל תלמיד עולה יצוות "אח בוגר"- תלמיד ותיק מכיתת לימוד גבוהה יותר, שיוכל ללוות את התלמיד הצעיר בצעדיו הראשים במערכת החינוך בארץ. אפשרות נוספת היא "אימוץ" של תלמידים עולים על ידי משפחות מורים.

מעבר להיבט הפדגוגי והחברתי, ניתנת התייחסות לקליטת התלמידים גם בהיבט המנטלי. כך למשל, בעוד שבצרפת קיימת היררכיה ברורה בין מורה לתלמיד עד כדי ריחוק מסוים, בישראל יחס המורים לתלמידים יכול להצטייר כחם ולבבי יותר ויש צורך להנגיש את השוני לעולים החדשים.

בגל הקשור לנושא החינוך הבלתי פורמלי בשעות אחר הצהרים לאחר תום שעות הלימודים הרגילות, גם הוא מקבל התייחסות מיוחדת, שכן בצרפת נמצאים התלמידים בבתי הספר עד שעות מאוחרות, בשונה מבתי הספר היסודיים בישראל, שבהם מסתיימים לרוב הלימודים בשעות הצהרים המוקדמות. לשם כך מעורבות בגיבוש התוכנית עמותות שונות ותנועות נוער כמו "בני עקיבא".

אתגר נוסף שעומד לפתחם של אנשי החינוך נוגע לשאלת הזהות של העולים. "אתה לא עוזב את הזהות שלך מצרפת ומוחק את מה שהיה, יחד עם זה, יש צורך להיכנס לעולם של זהות ציונית דתית ואנחנו שוקדים על הנושא הזה". מסביר הרב ליפשיץ.

בנוסף למאמצים לקליטתו המיטבית של התלמיד העולה, מתגייסים הצוותים

על מנת לסייע גם בקליטתם של הוריו בהיבטים השונים: חברתית, תעסוקתית ועוד. אחת הדרכים לחיזוק הקשר עם ההורים היא באמצעות ערבי במ"ה- בית מדרש הורים- במסגרתם מקיימים המורים פעילות חינוכית משותפת לתלמידים ולהורים.

בשלב הראשון ישתלבו התלמידים בכיתות קלט בהן יתקיים הלימוד בשפה הצרפתית, ובמקביל יינתנו שיעורי תגבור לשם לימוד השפה העברית. כעבור כמה חודשים, לאחר שירכשו התלמידים העולים את השפה, הם ישתלבו בכיתות האם.

"החינוך הממלכתי דתי, מאז שהוא קם, עסק כל הזמן בקליטת עליה". מוסיף ליפשיץ, "כשהגיעה יהדות צפון אפריקה- זה היה ביתה, כשהגיעו יהודי העדה מאתיופיה- באופן טבעי הם נקלטו בחמ"ד. החמ"ד רואה בזה שליחות גדולה מאד כחלק מתפיסת עולם של קיבוץ גלויות בעידן של גאולה. מרבית התלמידים שצפויים לעלות מצרפת הם מסורתיים דתיים, ולכם אך טבעי שהם מגיעים לחמ"ד. אנחנו עושים את זה בשמחה וברצון ומתכוננים לזה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...