זרעי גפנים שנכחדו נמצאו בנגב לאחר 1,500 שנה
אחד מהיינות היוקרתיים של האימפריה הביזנטית שנקרא "יין הנגב" יוצר במשך מאות שנים בדרום. במהלך מחקר שבוצע בחלוצה נמצאו זרעיו והחוקרים מקווים שבעתיד כולנו נוכל להתבסם מהיין המפורסם
עוד כותרות ב-nrg:
• לא תאמינו: דייגו מראדונה עבר מתיחת פנים
• אריה דרעי תפסיק להתלונן: אתם אשמים במצב שלכם
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הזרעים המפוחמים, מזן שלא שרד עד ימינו, התגלו בחפירה של אוניברסיטת חיפה בשיתוף עם רשות העתיקות. לדברי פרופ' גיא בר-עוז מאוניברסיטת חיפה, העומד בראש החפירה הגפנים שגדלים היום בנגב הם מזנים אירופיים, כשהגפן של הנגב אבדה מהעולם. "המשימה הבאה שלנו היא לשחזר את היין העתיק, ואולי כך נוכל להתחקות אחר הטעם ולהבין מה הפך את היין של הנגב לכל כך משובח ויוקרתי".
החוקרים מכירים את "היין של הנגב" או "יין עזה" (על שם הנמל ממנו הוא נשלח לכל רחבי האימפריה, ד"מ), ממקורות היסטוריים של התקופה הביזנטית. היה זה יין שנחשב למשובח ויקר במיוחד. אולם, למרבה הצער, הוא לא השתמר עד ימינו ולכן אין אפשרות לדעת מה הפך אותו לכה משובח.
בחפירות שהתקיימו עד היום בנגב, מצאו החוקרים את הטרסות שבהן גודלו הגפנים, את היקבים בהם הוכן היין, ואת הכדים שבהם אוכסן ויוצא, אולם זרעי הגפן עצמם לא נמצאו.
כל זאת, עד לחפירה הנוכחית בגן הלאומי חורבות חלוצה, שמתבצעות כחלק מפרויקט מחקר ביו-ארכיאולוגי שמטרתו לבחון את הסיבות לעלייתה ונפילתה של החברה הביזנטית בנגב. המחקר מנוהל על ידי פרופ' גיא בר-עוז וד"ר ליאור וייסברוד ממכון זינמן באוניברסיטת חיפה, בשיתוף עם ד"ר טלי אריקסון-גיני מרשות העתיקות.
כמו במקומות אחרים בנגב, גם מבני האבן של חלוצה - שהייתה בשיא פריחתה העיר הביזנטית המרכזית בנגב - לא שרדו בשל שוד אבנים לאורך התקופות. אולם כמו שקורה לא אחת בחפירות ארכיאולוגיות, את הממצא הנדיר שלהם מצאו החוקרים דווקא בזבל.
לדברי פרופ' בר-עוז, האשפות של העיר השתמרו כמעט בשלמותן והן מסמנות כיום את גבולותיה של העיר הקדומה. והן כה בולטות עד כי ניתן להבחין בהן בתמונות לוויין ב"גוגל".
חרסים ומטבעות שהתגלו בתוך האשפות העידו, כי הן נערמו בעיקר במהלך המאות השישית עד השביעית לספירה, תקופה בה העיר הגיעה לשיא פריחתה הכלכלית. עם התמוטטות המערך העירוני של חלוצה לקראת אמצע המאה השביעית, מסיבות שעדין לא התבררו דיים, פסק פינוי האשפה המאורגן ונראה כי גם העיר וגם האשפות המקיפות אותה ננטשו.
בין ההררי האשפה הקדומים מצאו החוקרים בצפיפות גבוהה במיוחד שברים של כלי חרס ששימשו לאגירה, בישול והגשה, ביניהם בלטו מספרם הרב של קנקני עזה ששימשו לאגירת יין הנגב הקדום. החוקרים גם מצאו שפע של שרידים ביולוגיים הכוללים עצמות בעלי חיים: עצמות דגים מים סוף וצדפות מהים התיכון שיובאו אל האתר והעידו על עושרם הרב של תושבי העיר הביזנטית.
גולת הכותרת של השרידים שנחשפו היו מאות זרעים זעירים ומפוחמים של גפן. לדברי החוקרים, זוהי הפעם הראשונה שנמצאו זרעי גפן "נגבית" מה שסיפק עדות בלתי-אמצעית ראשונה מסוגה לגידול הגפן במערב הנגב בעת העתיקה.
מלאכת חשיפת הזרעים הזעירים מתוך הררי האשפה הייתה לא פשוטה: במהלך החפירה נעזרו לראשונה בשיטות חפירה קפדניות ועדינות שכללו ניפוי דק והצפה של שרידים בוטניים הנוטים לצוף לאחר שיקוע של הקרקע. שיטות אלו אפשרו לחלץ את הממצא הבוטני מהחומר הביזנטי. "לאחר שטיפה של העפר וניפוי עדין של הממצא נותר רק להפריד בין הממצא הבוטני הכולל זרעים, גלעינים וחלקי צמחים לבין עצמות בעלי חיים קטנים, הכוללים בין השאר שרידי מכרסמים שנמשכו לאשפות", הסביר פרופ' בר-עוז.
כאמור, הגפנים מהם הפיקו אבות אבותינו את היין ששמו נודע בכל רחבי האימפריה הביזנטית לא שרדו והחוקרים לא יודעים אם מדובר בזנים שיובאו ממקומות אחרים – כמו שקורה היום, כשהגפנים המגודלים בנגב הם צרפתים או איטלקיים – או שמדובר בזנים מקומיים, שאבדו מן העולם.
השלב הבא של המחקר הוא לחבור לביולוגים כדי לרצף את ה-DNA של הזרעים וכך לגלות מה מקורם. "זנים אירופיים דורשים מים רבים. היום זה מהווה בעיה פחות גדולה בזכות הטכנולוגיה, אולם לא כך היה המצב לפני 1,500 שנים.
הגילוי מסעיר גם את מגדלי היין המקומיים, וגם את החוקרים. כולם מבקשים לגלות את הסוד של גפני הנגב, כדי לשחזר את היין העתיק, ובכך להבין סוף סוף מדוע שמו נודע עד קצוות האימפריה הביזנטית - במצרים, יוון, איטליה, וספרד.
העיר הביזנטית חלוצה, Elusa ביוונית, נוסדה על ידי הנבטים אך הגיעה לשיא פריחתה בתקופה הביזנטית במהלך המאות הרביעית עד השביעית לספירה. אז הפכה העיר להיות הגדולה והמרכזית מבין ערי הנגב הביזנטיות. עדויות ארכיאולוגיות והיסטוריות מצביעות על עושרה של העיר שאכלסה כמה אלפי תושבים והכילה בשיאה מבני ציבור מרשימים כגון תיאטרון, מדרשה, בתי מרחץ, וכנסיות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם