ראשי » חדשות » בחירות 2015

"מכבד את הנחיית היועמ"ש לא להתערב בפרס ישראל"

מלשכת ראש הממשלה נמסר כי אם ייבחר, הוא מתחייב להקים ועדה לגיבוש קריטריונים למינוי שופטים לפרס ישראל. אתמול פנה היועץ המשפטי לממשלה לנתניהו בדרישה לחזור בו מפסילת השופטים בשל תקופת הבחירות

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס הבוקר (ו') למכתבו של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין בנושא פרס ישראל, ואמר כי הוא "מכבד את ההנחייה שלא לעסוק במינוי שופטי הפרס בתקופת הבחירות". במכתב שנשלח מטעם היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע פרגו, נכתב כי ראש הממשלה התחייב להקים ועדה לגיבוש קריטריונים למינוי שופטים לפרס ישראל, "בהתאם להמלצת היועץ המשפטי לממשלה, ולהצעת מבקר המדינה בדו"ח מבקר המדינה משנת 2010".

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מוקדם יותר דווח כי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, דרש אתמול (ה') מראש הממשלה בנימין נתניהו לחזור בו מפסילת השופטים מוועדות פרס ישראל, בשל העובדה כי מדובר בתקופת בחירות. מלשכת נתניהו נמסר כי לאור הנחיית היועמ"ש, נבחנת האפשרות המשפטית להחזרתם של הפרופסורים אריאל הירשפלד ואבנר הולצמן לתפקידם. בריאיון לגלי צה"ל, אמר פרופסור הירשפלד: "יש דין ויש דיין. אני חושב שאולי עוד יש אפשרות לתקן את הקלקול החמור הזה שנעשה. אם יחזרו השופטים ויחזרו הסופרים אנחנו נחזור לוועדה".
 
במחאה על הדחתם של שני שופטי הוועדה, הודיעו פרופ' נסים קלדרון, פרופ' נורית גרץ, פרופ' זיוה בן פורת, ד"ר אורי הולנדר ויונה אליאן, שבעה שופטים נוספים, על פרישתם מהוועדה. במקביל הודיעו גיל הראבן מוועדת השופטים בתחום הספרות ורם לוי מהוועדה לפרס הקולנוע כי הם מתפטרים מתקפידהם. בנוסף הודיעו הסופרים יצחק בן־נר וחיים באר על הסרת מועמדותם לפרס.

במטה המחנה הציוני בירכו על המכתב ששלח וינשטיין לנתניהו: "נתניהו לא סופר את הסופרים, לא סופר את התרבות הישראלית ולא סופר את הציבור בישראל. אם נתניהו רוצה לריב על מנדטים עם אורית סטרוק, אז שלא יעשה את זה על גבם של אנשי התרבות שבניגוד אליו תרמו דבר או שניים לאזרחי ישראל. בעוד חודש כהונתו הכושלת של נתניהו תיכנס לספרי ההיסטוריה כתקופה חשוכה בתולדותיה של מדינת ישראל".

ממפלגת הליכוד נמסר כי "ראש הממשלה משוכנע כי הליך בחירת כמה מהמועמדים לשופטים בפרס ישראל, כפי שהוגשו לו לעיון מקדמי, נתן עדיפות מובהקת לבעלי דעות קיצוניות מאוד ושנויות במחלוקת עזה - כולל תמיכה בסרבנות לשירות בצה"ל. הליך זה לא נתן ייצוג הולם לחלקים נרחבים וחשובים בחברה, בתרבות ובהוויה הישראלית לרבות אי ייצוג מגדרי ומגזרי הולם.

"אם ראש הממשלה ירכיב את הממשלה הבאה, הוא יפעל להקים ועדת ציבורית חיצונית, א-פוליטית ובלתי תלוייה בראשות שופט בכיר בדימוס או אישיות ציבורית אחרת מהמעלה הראשונה, לפי המלצת מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. ראש הממשלה סמוך ובטוח שוועדה כזו תקבע קריטריונים שיבטיחו כי לא תהיה פוליטיזציה לשום כיוון ולשום צד בהליך בחירת השופטים לפרס ישראל, ושהשופטים יגיעו מכל חלקי ורבדי החברה בישראל".

התנועה למשילות ודמוקרטיה תקפה את הנחיית היועמ"ש, וטענה  כי הוא "אינו הגורם המוסמך לאסור על ראש הממשלה לקבל החלטות. ראש הממשלה אחראי אל מול הציבור ומולו בלבד. לצערנו, היועץ המשפטי לא מבין זאת, ואנו מקווים שהעתירה לבג"ץ שהגשנו השבוע נגד ויינשטיין האוסר למנות מפכ"ל, תחדד עבורו גם את הנושא הזה". 

השבוע דווח כי חברי ועדת פרס ישראל לספרות, הפרופסרים אבנר הולצמן ואריאל הירשפלד, נפסלו מכהונתם בשל הבעת עמדות עדתיות בעייתיות ותמיכה בסרבנות. גורמים במשרד ראש הממשלה אומרים כי "כאשר התברר לראש הממשלה שהפרופ' הירשפלד תמך בסרבנות, הוחלט לבחון מחדש את הרכב הוועדה כולה ולבדוק האם היא עומדת בדרישות הנורמטיביות המתבקשות של שוויון מגדרי, ואיזון מגזרי ועדתי".
 

מתיאור הדברים עולה כי כתבי המינוי של ועדות פרס ישראל הונחו על שולחנו של נתניהו מתוקף תפקידו כשר חינוך. ראש הממשלה ביקש לבדוק מיהם המועמדים ואמר לאנשיו כי הוא לא ישמש רק כחותמת גומי. במשרדו מדגישים כי הבדיקה התקיימה בשלב שבו כתבי המינוי לא היו חתומים בטרם מינוי הוועדה, וכי אם כתב המינוי של הוועדה היה בתוקף, הייתה מתקבלת החלטה שונה.

"קבוצה קטנה וסגורה בעלת עמדות קיצוניות":
 
פרופ' אריאל הירשפלד חתם בעבר על עצומה התומכת בסרבנות ומעודדת סטודנטים המשרתים במילואים שלא להיענות לצווי קריאה לשירות בשטחים. במקרה אחר חתם הירשפלד על עצומת אקדמאים נגד הפיכת המכללה באריאל לאוניברסיטה.

לאור המידע הזה החליט נתניהו שלא לחתום על כתב המינוי של הירשפלד ותהליך המינוי של הוועדה כולה נעצר. לאחר שנערכה בדיקה מחודשת, התברר כי הולצמן התבטא בעבר באופן שנוי במחלוקת בנוגע ליצירות של סופרים ומשוררים מזרחיים.

בדיון בכנסת שנערך בעשור הקודם בנוגע לתכנית הלימודים לבגרות בספרות, אמר הולצמן, כי "אפשר ללמוד את שירת ארז ביטון במסגרת לימודי הבחירה, אולם כל עוד בתוכנית החובה המצומצמת, בפרק השירה, כלולה רשימה של שבעת המשוררים הישראלים הטובים ביותר של המאה ה-20 - אין לצערי שום יוצר מזרחי שעומד בקנה המידה של יוצרים אלה. סומק או ביטון אינם יכולים להיות כלולים ברשימה זו". הולצמן אמר את הדברים בעקבות החלטת הוועדה המקצועית, בה היה חבר, שלא להוסיף פרקי שירה של יוצרים מזרחיים בחומר לבגרות.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...