הפנטגון חשף: ארה"ב סייעה לישראל לפתח נשק גרעיני
משרד ההגנה האמריקאי פרסם דו"ח משנת 1987 שבו נחשפו פרטים הנחשבים לסודות האטום הישראליים. בין השאר העלה הדו"ח כי הממשל סייע לישראל לפתח פצצות מימן ובכך הפר תקנות האוסרות סיוע למדינות זרות בפיתוח נשק
עוד כותרות ב-nrg:
-החדש של הליכוד: הצבעת לשמאל? קיבלת דאעש
-מזג האוויר: מערכת חורפית נוספת בדרך אלינו
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בדו"ח המפורט מ-1987, שנקרא "הערכת טכנולוגיות קריטיות של ישראל ומדינות נאט"ו", ושבו 386 עמודים, נכתב כי מתקני הגרעין של ישראל דומים לאלו שסייעו
עוד עלה כי ארה"ב, בעצם הסיוע לישראל, הפרה תקנות פדרליות האוסרות כל סיוע למדינות זרות לפתח נשק גרעיני. בין השאר דובר על "תקנת סימינגטון" ו"תקנת גלן".
על פי הדיווחים, הדו"ח פורסם מוקדם יותר השבוע בעקבות החלטת בית המשפט בארה"ב, שהגיעה לאחר תביעה שהגיש גרנט סמית', מנהל מכון מחקר בוושינגטון, שעוסק במדיניות במזרח התיכון, במסגרת חוק חופש המידע. סמית' דרש מהפנטגון לפרסם את המידע מלפני קרוב ל-30 שנה.
במשך עשורים ישראל שמרה על מדיניות חמורה של עמימות בכל הקשור ליכולותיה הגרעיניות וארסנל הנשק להשמדה המונית שברשותה. על פי הסברה, צה"ל מחזיק בכמה מכלי הנשק הקטלניים בכדור הארץ, לצד מערכות שיגור שמאפשרות לו להכות באויביו הרחק מעבר לגבולותיו. אך הסודיות שאופפת את כל מיזם הגרעין הישראלי אינה מאפשרת לחוקרים או למומחים צבאיים להעריך באופן מדויק את היקפו, ולכן הם נאלצים לגשש באפלה ובעיקר לנחש.
בחודש נובמבר אשתקד פורסם מחקר חדש של האנס כריסטנסן ורוברט נוריס, מומחים לביטחון גרעיני בפדרציית המדענים האמריקאים, שפורסם בביטאון של מדעני גרעין, שבו נטען כי מרבית ההשערות שהועלו עד היום מוטעות. לדבריהם, ארסנל הנשק הישראלי קטן בהרבה ממה שמוערך כיום, וישראל מחזיקה רק בנשק להשמדה המונית ולא בטילים גרעיניים טקטיים.

בכתבה שפורסמה במגזין "ביזנס אינסיידר" על ידי ארמין רוזן, הוזכר כי ישראל לא חתומה על האמנה לפירוז גרעיני (NPT), אם כי ככל הנראה היא השיגה יכולות גרעיניות עוד לפני שהיא נכנסה לתוקף, לאחר שזכתה לסיוע בבניית מתקניה מצרפת, החתומה על האמנה ואשר זכתה לאישור להחזיק בארסנל גרעיני. ישראל גם לא פתחה את אתריה לפיקוח של סוכנות הגרעין הבינלאומית לאנרגיה אטומית.
לפיכך, המחקר של השניים הוא ניתוח מבוסס יחסית של המידע המצוי בעולם לגבי יכולותיה הגרעיניות של ישראל, בהתבסס על צילומי לוויין והערכות מלומדות. כך למשל, לטענת החוקרים מספר ראשי החץ הגרעיניים של ישראל קטן משנטען ברוב ההערכות שנשמעו עד כה, ושלפיהן הוא עומד על כמה מאות בודדות – בין 75 ל-400, לפי רוב הדיווחים.
עם זאת, טענו החוקרים, ההערכה הזו מבוססת על ההנחה שישראל מסבה את כל החומרים המיוצרים בכור בדימונה לייצור נשק גרעיני. לפי טענה זו, ישראל יכולה הייתה לייצר די פלוטוניום לצורך כ-250 פצצות גרעיניות. אך החוקרים טוענים כי כמות ייצור הפלוטוניום היא מדד מטעה, וכי יש להניח שישראל מחזיקה מאגר רזרבי קטן של פלוטוניום.
בנוסף, בהתבסס על הערכת תורת הלחימה הישראלית, שלדברי החוקרים מבוססת בעיקר על הרתעה, ניתן לשער כי ישראל מחזיקה בכמה פצצות עוצמתיות, לא טקטיות, שמספרן עומד על כ-80 ושניתן לשגר ממרחק של כמה מאות או אלפי קילומטרים מהמטרה.
נקודה נוספת שאליה מתייחסים החוקרים היא היכולת הטקטית הגרעינית של ישראל: לדעתם, לצה"ל אין ראשי נפץ גרעיניים טקטיים כלל או מגוון של סוגי נשק גרעיני אלא בעיקר נשק להשמדה גרעיני לצורכי הרתעה או "מכה שנייה".
את המסקנה לכך גוזרים החוקרים מהעובדה שלדבריהם ישראל מעולם לא ביצעה ניסויים גרעיניים מאושרים, וללא תשתית מתאימה של ניסויים יהיה קשה לה לפתח מגוון כלי נשק גרעיניים מכל הסוגים. לפיכך, ובצירוף תורת הלחימה הישראלית, סביר יותר להניח שהיא השקיעה רק בסוג של פצצות המסוגלות ליצור הרתעה כלפי הנהגת האויב.
לדבריהם, הם משוכנעים כי כלי הנשק הגרעיניים של ישראל אינם מיועדים ללוחמה בשטח, והם "לא מסוגלים להבין מדוע מדינה שאין לה אסטרטגיה מסודרת ללוחמה גרעינית תצטרך סוגים רבים של ראשי חץ גרעיניים".