הילד הישראלי: אוהב לראות טלוויזיה ובעל פלאפון
המועצה הלאומית לשלום הילד פרסמה נתונים מדו"ח מקיף בו השתתפו ילדים בגילאי יסודי וממנו עולה, בין היתר, כי רובם המוחלט מרוצה מהיחס של ההורים ושבזמנם הפנוי "הם סתם נמצאים עם עצמם"
עוד כותרות ב-nrg:
- חרדיות רוצות להיבחר - האם גדולי הדור יודעים?
- יועץ מיוחד לאובמה: לגלות את האמת על עב"מים
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
במחקר שבוצע בין השנים 2013-2014 השתתפו 45,000 ילדים, מ-15 מדינות: אלג'יריה, קולומביה, אנגליה, אסטוניה, אתיופיה, גרמניה, ישראל, נפאל, נורבגיה, פולין, רומניה, דרום אפריקה, דרום קוריאה, ספרד וטורקיה. את המחקר בישראל הובילו פרופ' אשר בן אריה מהאוניברסיטה העברית בירושלים אשר משמש גם כמנכ"ל מכון חרוב, וד"ר אביטל קאי צדוק רכזת המחקר בישראל. במחקר לקחו חלק 3,000 ילדים בכיתות ב', ד', ו-ו' (כ 1,000 ילדים בכל קבוצת גיל).

רוב הילדים לא אוהבים ללכת לבית הספר. אילוסטרציה
שאטרסטוק
מהממצאים עולה כי בין 76% ל-84% מהילדים דיווחו כי הוריהם מקשיבים להם, מתחשבים בדעתם, ונוהגים כלפיהם בהגינות - במידה רבה. מבין כלל המדינות בסקר מדינת ישראל נמצאת במקום הראשון בדירוג הרגשת הילד כי הוריו מקשיבים לו ומתייחסים לדבריו.
בתוך כך, תחושותיהם של הילדים לגבי בית הספר הרבה פחות חיוביות: רק מחצית מהילדים (כ-55%) דיווחו כי הם אוהבים ללכת לבית הספר. שביעות הרצון ירדה עם הגיל (63.7% בכיתה ב', 52.3% בכיתה ד' ו 50.1% בכיתה ו'). אך למרות זאת, באופן כללי, רוב התלמידים בישראל מרוצים מהמורים ומבית הספר שלהם. כ 70% מהילדים דיווחו שהם מסכימים מאוד או מסכימים לחלוטין להיגד "המורים שלי מקשיבים לי ולוקחים את מה שיש לי לומר בחשבון".
כשני שליש מהילדים דיווחו כי הם מרגישים בטוחים ללכת לבית הספר. יחד עם זאת, 43.8% מהילדים דיווחו כי הוכו על ידי ילדים אחרים בבית הספר לפחות פעם אחת וכרבע מהילדים (26.4%) דיווחו כי סבלו מדחייה חברתית.
בכל קבוצות הגיל, בנים דיווחו יותר מבנות כי הם הוכו על ידי ילדים אחרים בבית הספר, וילדים ערבים דיווחו יותר על דחייה חברתית בהשוואה לילדים יהודים. כמו כן נמצא קשר בין המצב הכלכלי של הילד לבין חשיפה לבריונות: ילדים מרקע סוציו אקונומי נמוך דיווחו יותר על אלימות פיזית שחוו מצד ילדים אחרים בבית הספר.
מבין כלל המדינות בסקר, מדינת ישראל נמצאת במקום הרביעי בדירוג תחושת הביטחון בבית הספר בקרב גילאי 12, ובמקום השביעי בדירוג של ההרגשה כי המורים בבית הספר מקשיבים להם ומתחשבים במה שהם אומרים. תלמידים ערבים מרוצים יותר מתלמידים יהודים מהווי בית הספר וכן ממערכת היחסים שלהם עם המורים.
כמו כן נמצא כי ילדים ערבים מרגישים בטוחים יותר, שיש להם מקום שקט בבית בכדי ללמוד ושהם מבלים יותר זמן איכות עם משפחתם, בהשוואה לילדים יהודים. שני שליש מהילדים דיווחו כי הם מדברים עם בני המשפחה שלהם כל יום, ושליש בממוצע דיווחו כי הם עושים שיעורי בית ביחד עם בני משפחה.
המחקר שבחן את רווחתם הכלכלית של הילדים גילה כי לא פחות ממחצית מהילדים בישראל דיווחו כי הם דואגים לגבי כסף: 11.4% מהילדים דיווחו כי הם תמיד דואגים לגבי כסף, 27.8% דואגים מדי פעם ו-9.3% דואגים לפעמים. ילדים ערבים דיווחו על יותר דאגה לגבי כסף בהשוואה לילדים יהודים.
בתוך כך, כ- 98% מהילדים דיווחו שיש להם בגדים במצב טוב ללכת איתם לבית ספר, כ- 90% מהילדים דיווחו שיש להם גישה לאינטרנט, ולא פחות מ- 80% מהילדים בכיתה ד' ו-ו' דיווחו כי יש להם טלפון נייד. כשליש (33.8%) מהילדים דיווחו כי הם מקבלים דמי כיס כל שבוע.
בהתייחס להרגלי הפנאי של הילדים נמצא כי שתי הפעילויות השכיחות יותר בזמן הפנוי של ילדים הם הכנת שיעורי בית וצפייה בטלוויזיה. מרבית הילדים בכיתה ו' (73.5%) דיווחו כי בזמן הפנוי שלהם הם "סתם נמצאים עם עצמם" ורק 42.2% דיווחו כי יש להם פעילויות מובנות בשעות הפנאי. כ-77.0% בממוצע מהילדים דיווחו כי הם צופים כל יום בטלוויזיה, וכ- 41.5% בממוצע מהילדים קוראים ספר כל יום או כמעט כל יום. שיעור זה יורד עם הגיל (48% בכיתה ב', 44.2% בכיתה ד' ו-32.5% מהילדים בכיתה ו').
יותר ממחצית מהילדים (59.4%) מהילדים ציינו כי הם עושים ספורט כל יום או כמעט כל יום, ושיעור גבוה יותר (62.7%) מהילדים ציינו כי הם משתמשים במחשב כל יום.
מנכ"ל המועצה לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן אמר כי "יש לא מעט נקודות אור בהתייחסות החיובית של ילדי ישראל למצבם ולסביבתם". "עם זאת", לדבריו, "אסור להתעלם מאותם היבטים לא מחמיאים המתגלים במחקר ובמיוחד אסור להתעלם מקבוצות של ילדים, גם אם הן מיעוט, שבכל היבטי המחקר מצביעים על קשיים לא מבוטלים, בחייהם וברווחתם".
פרופ' אשר בן אריה, אמר כי: "חשיבותו של המחקר כפולה. ראשית בעצם איסוף המידע ישירות מילדים ולא באמצעות 'שליח' ושנית בכך שהוא נותן לנו פרספקטיבה מרתקת על מה חשוב לילדים, היכן הם מרגישים בטוחים, באלו פעילויות הם נוטלים חלק וכדומה, ויותר מכל מה צריך לעשות על מנת לשפר את חייהם".