מסתמן הסדר עם זועבי באירוע העלבת השוטרים בנצרת
תשעה שופטים בראשות הנשיאה מרים נאור דנים בפסילת זועבי ומרזל לבחירות הקרובות. עורך דינה של זועבי: "היו מקרים של חברי כנסת אחרים שבלהט הפעילות הפוליטית שלהם עשו מעשים ולא הוגש נגדם כתב אישום"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בפתח הדיון טען בא כוחה של זועבי עו"ד חסן ג'ברין כי מסתמן הסדר במסגרת ההחלטה להעמידה לדין בכפוף לשימוע בגין האירוע בנצרת בו העליבה שוטרים. השופט אליקים רובינשטיין שאל את ג'ברין מה המשמעות של האירוע בנצרת וג'ברין הבהיר כי זועבי מתנערת ממנו ומודה שעשתה טעות.
כזכור לפני כחודש הודיעה פרקליטות מחוז צפון כי חברת הכנסת חנין זועבי תועמד לדין בעבירות של הסתה לאלימות והעלבת עובדי ציבור, לאחר שעל פי החשד באחת ההפסקות בדיונים שהתקיימו בבית המשפט בנצרת, היא הרימה את קולה על השוטרים במקום וצעקה שהם "בוגדים" וששלחו אותם להביא מידע ולהאזין לאנשים במקום.
"היו מקרים של חברי כנסת אחרים שבלהט הפעילות הפוליטית שלהם עשו מעשים ולא הוגש נגדם כתב אישום", טען ג'ברין. לדבריו, לאחר מגעים בינו ובין פרקליט המדינה שי ניצן סוכם כי יוגש נגד ח"כ זועבי כתב אישום במסגרת הסדר טיעון אך עבירת הסתה לאלימות לא תהיה חלק מכתב האישום אלא עבירה של העלבת עובד ציבור.
עוד טען ג'ברין כי "יש כאן קונצנזוס נגד הפוליטיקה הערבית בישראל. תופעה שחוזרת על עצמה. מגישים בקשות לפסילות, טוענים כי הם טרוריסטים, תומכי טרור ופועלים אינטנסיבית נגד המדינה. לא סתם ישראל ביתנו בתגובה שלהם אומרים שהתיק של זועבי נשען על ארבעה ציטוטים ועל האירוע של נצרת. אז השופטים יחליטו לפסול חבר כנסת על סמך ארבעה ציטוטים?"
ג'ברין הוסיף כי הטוענים נגד זועבי מצביעים על המרמרה כמקרה שמראה על הצטברות, "אני אומר להפך... לא הייתה מעורבות של חנין זועבי באלימות, כך גם נקבע וגם היועמ"ש סגר את התיק. כשמסתכלים על העובדות הטענות נופלות".
עו"ד יואב מני מישראל ביתנו דחה את דבריו של ג'ברין שטען כי העתירה מבקשת לפסול את כל הפוליטיקה הערבית. לדבריו "עובדתית זה לא נכון. הבקשה היא נגד אדם אחד ונוגעת לראיות נגד אותו אדם". הנשיאה מרים נאור שאלה את עו"ד יואב מני מישראל ביתנו כיצד יש להוכיח כי זועבי תומכת בטרור והוא השיב כי די בהתבטאויותיה שאין עליהן מחלוקת. מני התריע כי אמירותיה של זועבי פוגעות בדו קיום ואמר כי "שכנותנים לילד הרע להתנהג כך בסובלנות מופלאה אין שום תמריץ והצדקה לקול מתון להישמע".
סעיף 7א(א)(2) לחוק יסוד הכנסת קובע שמי שיש במטרותיו או במעשיו הסתה לגזענות לא יהיה מועמד לבחירות בכנסת. ועדת הבחירות מחליטה על פי הקריטריונים שבחוק היסוד, ולכן לבג"ץ יהיה קשה להפוך את החלטת הוועדה אם זועבי תורשע בהסתה לגזענות במקרה של העלבת השוטרים בנצרת.
לפני הדיון אמר ח"כ יריב לוין שהגיש את העתירה נגד זועבי כי ״מי שעומד היום למבחן הם שופטי העליון. אחרי שזועבי נפסלה ברוב גדול וחוצה מפלגות, כל החלטה שתאפשר לה להתמודד לכהונה נוספת תהיה בגדר עיוות מוחלט של החוק. על שופטי העליון להתנער מהגישה המתחסדת, לפיה פסילת זועבי היא פגיעה בדמוקרטיה, ולהפסיק את הסיוע שהיא מעניקה לטרור מתוך בית הנבחרים".
ח"כ דני דנון אמר "אני בטוח כי שופטי העליון לא יוכלו להיות אדישים מול התנהגותה של זועבי בשנים האחרונות. הפעם כל הנורות האדומות דולקות ומהבהבות ואסור שבג"ץ יכשיר את זועבי ונקבל פרשת בשארה 2".
בפתח הדיון בפסילתו של ברוך מרזל, טען בא כוחו עו"ד בן גביר כי מרזל השתנה. "אם פעם הוא הלך על הגבול הדק, היום הוא מתרחק מהפרות חוק. הוא לא מכליל היום את כל הערבים בהתבטאויות שלו, אבל זה לא מהיום, זה מאז 2003".
בן גביר שרטט את דרכו הפוליטית של מרזל, שלטענתו התמתן לאורך השנים, "הוא החל ב 2003 עם מפלגת חירות, ב 2009 עם כצלה באיחוד הלאומי ב 2011 עם אריה אלדד ועכשיו עם אלי ישי". בן גביר טען כי בניגוד לעבר, אין בעתירה הנוכחית ראיות משמעותיות כנגד מרזל, אלא 'כמה גזרי עיתונות'. עוד טען עו"ד בן גביר כי לא ניתן לפרש את האמירה כהנא צדק באופן חד משמעי. "מה זה אומר שכהנא צדק? כהנא פעל להעלאת יהודי ברית המועצות למשל".
עו"ד רות כרמי מהמוקד למאבק בגזענות, שהגישה את העתירה לפסול את מרזל, דחתה את טענתו של בן גביר כי מרזל שינה את דרכיו "ברוך מרזל של שנת 2003 לא שונה מברוך מרזל של שנת 2015 ההצהרות שלו הן מהפה אל החוץ. לא מדובר בראיה בודדת פה ושם אלא בצבר של ראיות". לדבריה, מרזל לא התכחש לאמירותיו בתשובה לועדת הבחירות, ואמירת כהנא צדק היא גזענית ללא ספק.
בשבוע שעבר ועדת הבחירות המרכזית, בראשות השופט סלים ג'ובראן החליטה לקבל את העתירות נגד התמודדותם בבחירות הקרובות לכנסת של ברוך מרזל, מרשימתו של אלי ישי, יחד, ואת חברת הכנסת, חנין זועבי, מהרשימה הערבית המשותפת. פסילתם של זועבי ומרזל תלויה באישור בית המשפט, לאחר שכזכור, במהלך מערכת הבחירות הקודמת התקבלה החלטה דומה, אשר בוטלה לאחר ערעורה של זועבי לבג"ץ.
בתגובה לפסילתה
במסיבת עיתונאים שקיימה לאחר הדחתה אמרה זועבי: "אני לא פועלת בחלל הריק. הפסילה אינה אישית נגדי, אלא נגד מתן ייצוג לערבים הילידים בארץ. לא היו לי ציפיות מרוב חברי ועדת הבחירות, שישמרו על כללי יסוד בדמוקרטיה שהם אמונים עליה. מדובר בוועדה פוליטית בכנסת שיש בה רוב לימין ולגזענים. אין שום בסיס ענייני משפטי לפסילתי, כפי שגם מעידה עמדת היועמ"ש, ופסיקות העליון בניסיונות הקודמים להתנכל לי כנציגת הציבור הערבי".
ברוך מרזל אמר בתגובה להחלטת הוועדה כי "מצד אחד מדובר בהחלטה חמורה כי לא הוצגו שום ראיות נגדי שהוכיחו שאני גזען. אני לא פועל מתוך גזענות, כל המניע למעשים שלי הוא מאהבת עם ישראל והרצון להילחם באויבים של עם ישראל. מצד שני ההחלטה הזאת טובה כי היא עושה פרסומת לי ולמפלגתי. עכשיו נשאר לנו רק לחכות ולראות מה בג"ץ יפסוק בעניין הזה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם