גידול במאות אלפי שקלים בהוצאות מעון רה"מ
דו"ח מבקר המדינה כולל ביקורת על העלייה המשמעותית בהוצאות, בין היתר עבור מזון, ניקיון וריהוט. "ראוי שנבחר ציבור ישמש דוגמה בכל הנוגע לשימוש בכספי ציבור", ציין. על מצבו הפיזי של מעון רה"מ בירושלים כתב שפירא: "ספק אם המבנה מתאים לשמש מעון ייצוגי"
עוד כותרות ב-nrg:
• פרויקט nrg: המסע האנטישמי בפריז כבש את עיתוני העולם
• עצרת המונים בקופנהגן: "היהודים לא לבד"
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הדו"ח על בית ראש הממשלה בנימין נתניהו, הכולל ביקורת על הוצאות גבוהות במעונות משפחת נתניהו, זוכה למירב תשומת הלב. המבקר לא כלל בדו"ח את פרשות הבקבוקים ורהיטי הגן, אשר המידע עליהם התקבל לאחר גיבוש הדו"ח והם הועברו לטיפולו של היועץ המשפטי לממשלה "הואיל ועלה מהם חשש לכאורה לפגיעה בטוהר המידות, עד כדי חשש למעשה פלילי".
בהתייחסו למעון הרשמי והמעון הפרטי של ראש הממשלה, כותב המבקר שפירא: "הוצאות המעונות בכמה תחומים, ובייחוד בכל הנוגע להזמנת ארוחות מוכנות ולניקיון, חרגו מעקרונות היסוד של ניהול כספים ומעקרונות המידתיות והסבירות, החיסכון והיעילות". המבקר מציין כי בשנתיים האחרונות נרשמה ירידה בהוצאות ומעיר כי ייתכן שזאת נוכח הפרסומים על ההוצאות.
שפירא מצא כי עם כניסתו של בנימין נתניהו לתפקיד ראש הממשלה בשנת 2009 הוכפלו ההוצאות על מזון ואירוח רשמי. בעוד שב-2009 ההוצאות על מזון היו כ-211 אלף שקל, ב-2011 הסכום האמיר ל-490 אלף. שנה לאחר מכן ההוצאות ירדו ל-458 שקל וב-2013 נרשמה ירידה דרסטית ל-226 אלף, סכום הקרוב להוצאות בעת הכניסה לבית.
גם הוצאות הניקיון גדלו משנת 2009 ועד שנת 2012. במעון הרשמי של בית ראש הממשלה בירושלים ההוצאות גדלו ב-80 אחוז, ובמעון הפרטי בקיסריה גדלו ההוצאות ב-40 אחוז. מפירוט הוצאות הניקיון של הבית בקיסריה עלה כי ב-2010 ההוצאות על הניקיון היו 85 אלף שקל. בשנים שלאחר מכן ההוצאות עלו ל-87 אלף ול-122 אלף ב-2012. בממוצע תלת-שנתי מתברר כי ההוצאות על הניקיון היו כ-8,166 שקל לחודש, זאת למרות שנתניהו ומשפחתו שוהים ברוב ימות השנה במעון הרשמי. גם בנוגע לסעיף זה מזכיר המבקר כי ב-2013 פחתו הוצאות הכלכלה לאחר שנעשה הליך סדור של ניתוח צרכים וקביעת אומדנים.
בסעיפים נוספים, כמו הזמנת ארוחות, והוצאות שקשורות בשימוש במעון הפרטי כמו גינון, לא נקבעה תקרה תקציבית, והמבקר מעיר: "מתן אפשרות להוצאה בלתי מוגבלת אינו עולה בקנה אחד עם מנהל תקין. הסדר כזה אף פוגם בעקרונות של יעילות וחיסכון ועלול להוביל לבזבוז כספי ציבור".
עוד ציין המבקר כי בשנים 2009 ו-2010 חויב בית נתניהו בתשלום מס בצורת על סך 1,322 שקל ו-4,160 שקל בהתאמה, בשל צריכת מים עודפת במעון בקיסריה. הוועדה העוסקת בבחינה ואישור הוצאות בית ראש הממשלה, הכוללת את היועצת המשפטית של משרד רה"מ, סמנכ"ל בכיר למנהל ולמשאבי אנוש וכן חשב המשרד, החליטה שאין לממן את היטל הבצורת. ואולם מאוחר יותר, בדיון נוסף של ועדת השלושה, הוחלט "לשלם את 'מס הבצורת' על פי הנחיית ראש הממשלה כי על המשרד לשלם את חשבון המים, כולל מס בצורת". בא כוחו של נתניהו, עו"ד דוד שמרון טען בתשובה לטיוטת הדו"ח כי ראש הממשלה לא הנחה את חברי הוועדה אלא הבהיר את עמדתו בלבד.
הפרסומים השפיעו?
בדו"ח ציין המבקר כי הירידה בהוצאות בשנים האחרונות התרחשה על רקע בקשות שונות לקבלת מידע בנוגע להוצאות מעונות ראש הממשלה. "בקשות אלה הגבירו את המודעות במשרד רה"מ לצורך לנהוג בשקיפות בכל הנוגע להוצאות מעונות ראש הממשלה. במקביל היו בתקשורת פרסומים בעניינים אלה", העיר.
עוד כתב המבקר: "מהביקורת עולה כי משרד רה"מ לא ביצע בשנים 2012-2009 הליך סדור של ניתוח צרכים וקביעת אומדנים של ההוצאות הנדרשות להפעלת מעונות ראש הממשלה לצורך קביעת הצעת התקציב. אילו התקיים הליך כזה, ייתכן שאפשר היה למנוע ולו חלק מהבקשות לשינויים בתקציב במהלך שנת הכספים, וכן ניתן היה להתאים בהדרגה את היקף התקציב להיקף ההוצאות בפועל... ניתן היה לצפות מנבחר ציבור, בכיר ככל שיהא, לגלות יתר רגישות ציבורית ולהקפיד לפעול במהלך כל שנות כהונתו לפי עקרונות היסוד של התנהלות ציבורית ראויה, ואף לשמש דוגמה ומופת לחיסכון בכספי ציבור".
משרד מבקר המדינה העיר בעבר בנוגע להוצאות נבחרי ציבור, כי הוצאת כספים ללא תשומת לב נאותה מצביעה על חוסר רגישות ציבורית. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח ההפחתה הניכרת בהוצאות בשנת 2013, ניתן לקבוע שהוצאות הכלכלה של ראש הממשלה, משפחתו ואורחיו במעון הרשמי, במיוחד בשנים 2010 ו-2011 ובמידה פחותה גם בשנת 2012, לא עלו בקנה אחד עם עקרונות היסוד של מידתיות, סבירות, חיסכון ויעילות. "על משרד ראש הממשלה להמשיך ולפעול על מנת לחסוך בכספי ציבור בכל הנוגע להוצאות המזון והאירוח, בהתאם למגמה שבה החל בעיקר בשנת 2013", כתב המבקר בהמלצותיו.
תשלומים מכיסם האישי של העובדים
סוגיה נוספת שעלתה במסגרת סעיף הבקרה והשקיפות במשרד רה"מ, כוללת תשלומים שנדרשו עובדים במשרד ראש הממשלה לבצע מכיסם הפרטי, עבור רכישות מצרכים לראש הממשלה או לבני ביתו. המבקר מציין כי לא נמצאו במשרד ראש הממשלה כללים המסדירים את אופן טיפולה של החשבוּת במקרים כאלו, ולעתים לא קיבלו אותם עובדים החזר מה"קופה הקטנה", כך שהם ספגו את עלות ההוצאות הפרטיות של ראש הממשלה או של מי מבני ביתו. "כאשר עובד במשרד רה"מ נאלץ לממן מכיסו הוצאה עבור ראש הממשלה, מדובר במינהל לא תקין, ואין נפקא מינה אם מדובר בסכום גדול או קטן", נכתב בדו"ח.
הביקורת העלתה כי בחלק מהמקרים שבהם שלא אושרו החזרים לעובדים, שילמה חשבות משרד רה"מ את הסכום, ולבסוף שילמו בסופו דבר בני הזוג נתניהו את הסכום - בכל המקרים שבהם התבקשו לכך.
בתשובת משרד רה"מ צוין כי בכוונתו לקבוע נוהל שלפיו תנוהל מעין קופה קטנה מכספו של ראש הממשלה לצורך רכישות פרטיות בסכומים פעוטים שמבצעים עבורו עובדי המשרד, כדי למנוע מצבים כאלו בעתיד.
עיצוב השיער והחשמלאי
נושא נוסף שעלה בדו"ח עוסק בניצול הכספים המיועדים לאיפור ועיצוב השיער של ראש הממשלה. למרות שוועדת הכספים של הכנסת קבעה כי התקציב לביגוד ואיפור לא יעלה על 53,674 שקלים לשנה, ויגיע מתקציב דמיי הייצוג של מעון ראש הממשלה, הוציא נתניהו סכום הגדול כמעט פי 2.5.
כך למשל, בשנת 2011 הוציא נתניהו 143,977 שקלים על בגדים ואיפור, שהגיע משני מקורות שונים: 94,127 שקלים שהגיעו מתקציב התפעול של משרד ראש הממשלה ו-49,850 שקלים מתקציב דמיי הייצוג. לפי משרד המבקר, הדרך שנקט משרד ראש הממשלה מאפשרת את הגדלת ההוצאות על דמי הייצוג, מעבר לתקציב שנקבע בועדת הכספים.
במקרה אחר, שכרה משפחת נתניהו את שירותיו של חשמלאי בשם אבי פחימה לצורך עבודות חשמל דחופות במעון הפרטי. שכירת שירותיו נעשתה בניגוד לחוות דעת של "ועדת השלושה", האחראית על אישור נושאים אלו, שפסלה אותו בין היתר משום שמשפחת נתניהו נוהגת לעבוד איתו והוא אף אירח את הזוג נתניהו בחגיגות המימונה בשנת 2010. על פי הדו"ח, "למרות הנחיית הוועדה, נעשתה אפוא התקשרות שאפשרה את העסקתו". לאחר מכן בתוך שלושה חודשים - מספטמבר עד נובמבר 2009, נוצלו 10,500 שקל, שהם כ-70% מסכום התקציב המאושר לעבודות מסוג זה בסך 15,000 שקל, אשר נועדו לשנה שלמה.
המבקר מציין כי החשמלאי נקרא לתת שירות כמעט בכל סוף שבוע, כולל ביום כיפור. מבקר המדינה מציין כי מכיוון שהחשמלאי קיבל הוראות ישירות משרה נתניהו או ממזכירותיה, "לא ניתן היה לבדוק את נחיצותן ואת דחיפותן של העבודות, ולוודא שאכן מדובר בעבודות דחופות שאי-אפשר לבצען ביום חול על ידי עובדי המשרד וכך לחסוך את ההוצאות האמורות".
מצב בית ראש הממשלה בכי רע
לפני יומיים פרסם המעצב מושיק גלאמין סרטון שבו הוא מתועד מתארח אצל במעון הרשמי של ראש הממשלה. הסרטון הצביע על בעיות בתחזוקת הבית, שסובל בין השאר מבעיית רטיבות קשה וליקויים נוספים. שפירא מאשש את המצב הפיזי הירוד של הבית וכותב כי "בתנאיו הנוכחיים, ספק אם המבנה מתאים לשמש מעון ייצוגי של ראש ממשלת ישראל".
שפירא מציין כי טרם התקבלה החלטה בנוגע להקמת מעון חדש לראש הממשלה, וגם אם כן, הקמתו תיארך לפחות חמש שנים. על כן הוא ממליץ לקבוע תקציב למעונות ראש הממשלה בהליך מסודר, בהתבסס על ניתוח צרכים ואומדן הוצאות ועל תחשיבים מסודרים.
במקביל לדו"ח על הוצאות מעונות ראש הממשלה, פורסמו שני דוחות נוספים. בהמשך לדו"ח מבקר המדינה על בית הנשיא, שפורסם בינואר 2011, הדו"ח הנוכחי התמקד במעקב
המבקר מצא כי בבית הנשיא הועסקו 14 עובדים במשרות אמון בלי שנעשתה בדיקת צרכים. כמו כן, למרות קביעת המבקר בדו"ח הקודם כי על בית הנשיא להפסיק העסקתו של יועץ מסוים כקבלן חיצוני, העסקתו נמשכה עד לסיום כהונתו של הנשיא שמעון פרס. עוד עלה כי ועידות הנשיא מומנו מתרומות, בניגוד להערת מבקר המדינה בדוח הקודם שקבע שמן הראוי שוועידת הנשיא, בהיותה אירוע ממלכתי, תמומן מתקציב המדינה ולא באמצעות תרומות.
בדו"ח שהוקדש למנהל הכנסת נמצאו ליקויים בניהול כוח האדם במשמר הכנסת. במקרים רבים הוארך השירות של אנשי משמר הכנסת ללא קריטריונים ברורים. כמו כן, המבקר מצא כי עובדי משמר הכנסת נהנים מתוספת הכנסה כפולה: הן של תוספות ייחודיות של המשטרה והן של תוספות ייחודיות למנהל הכנסת. למרות חוות דעת של היועצת המשפטית למנהל הכנסת כי פערי השכר מנוגדים לחוק, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין החליט להחיל את תוספת "שיטור חדש" שהונהגה במשטרה, ליותר מ-80 אחוז מעובדי המשמר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם