אמה של אדל ספדה לה: "את כל עולמי, חיים שלי"
מאות ליוו למנוחות ביישוב יקיר את הילדה אדל ביטון שנפצעה לפני שנתיים בפיגוע יידוי אבנים בשומרון. אביה שנשא אותה אל קברה בידיו ספד לה: "אני פותח שעון חול עד שאצטרף אליך גוזל שלי או עד שתשובי אליי. האובדן הוא מוחלט"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
האם אדווה ביטון עלתה להספיד את בתה ואמרה "ילדה יקרה אהובה שלי, אוצר שלי, נשמה אמיתית, חיים שלי. כל כך קשה לי לדבר עליך בלשון עבר. ב-ג' ניסן נרצח גופך בידי בני עוולה, אך נשמתך המשיכה לפעום. לא ידעתי מה יהיה בסוף המלחמה, עברנו תקופה קשה של ייסורים שאני לא מאחלת גם לשונאים ולי היה ברור שאנו נלחמות יחד. לא נתנו לך סיכוי אך לא ויתרת לאיש. לא הסכמתי שיגידו שאת לא שומעת או לא מבינה ואת הוכחת לי שאת שומעת ומבינה. לא ויתרת לוחמת שלי. בני העוולה לא לקחו את יופייך גם לאחר הפציעה".
האם הוסיפה כי "בורא עולם נתן לי מתנה ענקית שזיכתה את עם ישראל. אדל שלי את כל עולמי. אתמול ראיתי את סבלך, נאבקת בכל נשימה, אמרתי לקב"ה: לחיים או למוות, בלי סבל. רציתי בטובתך. לא רציתי שתסבלי. רבונו של עולם לקח אותך אליו".
אדווה המשיכה וספדה לילדתה הקטנה "תמיד לחשתי שאמא לא תעזוב אותך לעולם, והנה עזבתי ונפרדנו. אני אדאג שתמשיכי לחיות, אני בטוחה שאת במקום של כבוד. פה גדלת והתחנכת ועכשיו אפילו בשיא הצער אנחנו קוברים אותך פה קרוב אלינו במקום שפגעו בך, מתוך זעקה שישמעו שכל הארץ שלנו מתוך זכות. הפארמדיק שהציל אותך (ערבי) שייך למשפחתנו למרות שאינו יהודי. אני אסירת תודה לו, בלבי תישארי לעד". בסיום דבריה של האם נראה כל הקהל כשדמעות זולגות מעיניו, איש לא נשאר אדיש לכאבה של אדווה על לכתה של בתה.
רפי, אביה של אדל, נפרד מבתו ואמר כי "צריך לטפל בכל מי שזורק אבן גם אם הוא קטין, דרך ההורים. ריבונו של עולם כמה התחננתי אליך, אמרתי לכולם שאני מסוגל להתמודד עם הכול רק לא עם הריק. העצב והיגון יאכלו אותי. המחשבה שלא אוכל עוד לחבק את אדל הורסת אותי. צירפת אותי למשפחת השכול, ואני אספר לך משהו שאת לא יודעת ולא מכירה - הכאב הוא בלתי נסבל".
אביה הוסיף ודיבר לגופת בתו המונחת לפניו ואמר "מה אעשה בלעדיך? הכול אני מוכן רק לא לריק הזה, אבל עכשיו את למעלה ומי יטפל בך? אני לא סומך על אף אחד. אולי את שם מפחדת. לנצח אזכור את פניך ואת נשימותייך. אתה, ריבונו של עולם, הבאת אותי למצב הזה ואתה היחיד שתוכל לעזור, או שתיקח אותי או שתחזיר לי את אדל, אדל - קטנה שלי, גוזל שלי. נגזר עלינו חיי עצב ואני אומר: אני פותח שעון חול עד שאצטרף אליך או עד שתשובי אליי. האובדן הוא מוחלט". לאחר מכן נשא את בתו על הידיים אל הקבר ולא הניח לאיש לגעת בה.
האלוף יואב גלנט עלה אחרי האם להספיד ואמר כי "נגיע לאדם שהרג אותה ונעמוד על זכותנו לחיות. שידעו כל מי שמעז להרים יד עלינו שנגיע אליו. אחרי שנים בצבא וזה עדיין קורע לב לראות גופה כל כך קטנה. באתי להשתתף ולא התכוונתי לדבר, אדל מחכה לנו שנלווה אותה לדרכה האחרונה".
רב היישוב, אהרון כהן, עלה הראשון להספיד: "איך מספידים ילדה שכבר שנתיים נמצאת בהכרה חלקית. מה מספרים? על החיוך שלה? מה כבר הספיקה לעשות? אבל יש אנשים שלא הספיקו לעשות הרבה וגרמו לאחרים לעשות. אדל השפיעה על כולנו, עוררה אותנו לקיום מצוות, לחיבור לארץ, בזכותה פרצנו דרך חדשה ביישוב".
הרב הוסיף "אדל נרצחה אתמול על ידי מחבל ולא מתה מסיבוך נשימתי. האמת הגדולה המוחלטת: היא נרצחה כבר לפני שנתיים. המחבל רצח את אדל של כלל עם ישראל ונישאר כאן לנצח מכח צו אלוקי. נשאלתי האם יש לנו אישור לבית קברות כאן, ועניתי שיש לנו אישור אלוקי. חיכינו לנס שלא בא אבל הקב"ה רצה אותה לידו". הרב פנה להוריה של אדל ואמר כי "לימדתם אותנו מהי מסירות נפש. לא חשבתם על עצמכם, אני יודע שכעת אתם תקומו בכוחות חדשים של צמיחה. דעו שכולנו איתכם".
הרב אליקים לבנון אמר כי "פוליטיקאים ומדינאים צריכים להבין שאבן זה נשק קטלני גם אם זה לוקח שנתיים. מנהיגים צריכים להתעסק בדברים האמיתיים ולא בבקבוקים ובאב בית. יש כאן תינוקת, מה שמעניין זה בקבוקים? מי שלא מבין קורא לאבנים האלו 'חפצים מעופפים'. המשורר אמר 'נקמת ילד קטן לא ברא השטן' אבל על המדינה מוטל והיא צריכה".
ראש המועצה האזורית גרשון מסיקה אמר כי "אנו נפרדים ממך בטרם עת. נשמה גדולה בגוף קטן, בחייך הקטנים לימדת אותנו שיעור. הבטנו בך נאחזת בחיים, נלחמת עם הורייך. האמנו כולנו שתשובי לחיים תקינים. כולנו התפללנו וקיווינו אבל התאכזבנו. אני מצדיע להורים על המאבק. אני מבטיח שיהיה אישור מהממשלה לבית העלמין כאן. אדל תקבר בצורה חוקית".
שר הכלכלה נפתלי בנט עלה אף הוא להספיד את אדל ואמר כי "'עולם חדש וטוב אני אתן לך' - אדל ילדה קטנה ולוחמת, באנו להיפרד. אבל מה אומרים על ילדה שחצי מחייה למדה לצחוק וחצי מחייה נלחמה לחייך? אדל זכתה לקבל בארבע השנים האחרונות אהבה שאנשים לא קיבלו במשך 40 שנה. אך מאבק ההישרדות של אדל נגמר אבל בקרב האבות אנו מנצחים - במאבק על השמחה והחיים. עם שחוגג רצח תינוקת לא ראוי למדינה. אנחנו נמשיך לבנות ולהתפתח, לצמוח והכול מתוך אהבה. נוחי בשלום".
בני משפחתה של אדל נאבקו במהלך היממה האחרונה להביא אותה לקבורה ביישוב יקיר בו הם מתגוררים, למרות שלא
רק לפני חצי שנה חזרה אדל הביתה, לאחר שנה וחצי של אשפוז במהלכו עברה ניתוחים וטיפולים רבים. בחודש מרץ 2013 נסעה אדוה ביטון עם שלוש בנותיה מאריאל לביתם שביישוב יקיר. אבנים שהשליכו פלסטינים לרכב שבו נהגה גרמו למכוניתה להתנגש במשאית שנסעה לפניה. אדל נפגעה קשות בראשה, והאם ושתי הבנות האחרות נפצעו באורח קל עד בינוני. כמה ימים לאחר האירוע נעצרו המפגעים, והוגש נגדם כתב אישום בגין ניסיון לגרימת מוות בכוונה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם