חודשים לאחר אסון הנפט: זיהום חמור בסמוך לבאר אורה
תחקיר nrg חושף כי קרקע ספוגה בנפט שפונתה משמורת עברונה מאוחסנת בסמוך ליישוב באר אורה. מאבקים כלכליים מונעים את העברת המפגע הסביבתי לאתרי הפסולת רמת חובב ואפעה. "לא ידענו שבאנו לגור ליד אתר לטיפול בנפט"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
במהלך הניסיונות במטרה לעצור את דליפת הענק, הועברו למעלה מ-30,000 קוב של אדמה הספוגה בנפט הגולמי לאתר הפסולת 'נימרה' כצעד זמני, עד שתפונה לאתרי טיפול בפסולת מזוהמת ברמת חובב או במטמנת הפסולת "אפעה". כעת מתברר כי נבחנת האפשרות לטפל בפסולת באתר נימרה המיועד לעיבוד פסולת ביתית, ואינו לאחסן או לטפל בפסולת מזוהמת ומסוכנת. התושבים בבאר אורה חוששים מהמחיר אותו יידרשו לשלם אם ייעודה של הקרקע הרשומה כשטח המיועד למזבלה ביתית, ישונה לטיפול בשפכים ובפסולת מזוהמת, כך שגורמים כלכליים ינסו לגרוף כסף על חשבון בריאותם.
תחקיר nrg חושף כי בסוגיה מעורבים לא מעט שיקולים כלכליים, הכוללים בין היתר, מאבקי כוחות בין חברות הטיפול בפסולת שמנהלות מאבק על פרוייקט הטיהור על רקע העלויות הגבוהות הכרוכות בשינוע הקרקע המזוהמת, לבין גורמים המעוניינים לטפל בחומר המסוכן במיקומו הנוכחי ולגרוף רווחים מכך, וביניהם המועצה האזורית.
בבאר אורה חוששים מאוד מכך שהקרקע תישאר בסמוך ליישוב והאזור יהפוך למפעל לטיפול בפסולת מזהמת: "מראים לנו נתונים והוכחות לכאורה שאין סכנה בקרקע ספוגת הנפט שנמצאת לידינו בנימרה, אבל אם נקבל ונסכים לכך שהיא תשאר כאן ושהאתר הזה יהפוך לאתר לטיפול בפסולת ובחומרים מזהמים שנמצאים בה זה עשוי ליצור תקדים", אמר אליאור אלון, חבר ועד תושבי באר אורה. "אתר כזה הוא מסוכן, כי לאט לאט יפנו לשם רעלים מבתי חולים באזור, משדה התעופה החדש ומאתר חיפוש הנחושת בתמנע. בסוף נגלה שאנחנו גרים ליד מזבלה לשימוש בחומרים מסוכנים. כשבאנו לגור בבאר אורה ידענו שיש כאן מטמנה אורגנית ולא אתר לטיפול בנפט ובמזהמים אחרים.
"אנחנו לא רוצים לגמור כמו הבדואים ברמת חובב שגרים ליד אתר הפסולת הנורא הזה. כולם אומרים לנו שלא נדאג, אבל לא תמיד מה שאנחנו רוצים וחושבים שיהיה הוא מה שיהיה בפועל. שיקולים כלכליים לפעמים חזקים יותר, ואם המועצה והמפעלים באזור יחשבו שהם יכולים להתעשר מזה אי אפשר לדעת לאן זה יגיע", אמר.

הדיון העקרוני בסוגייה הגיעה לפתחן של המועצה האזורית וחברת קצא"א המחויבת לטפל ולשאת בהוצאות הטיפול בקרקעות, והועלה בפני המשרד להגנת הסביבה וארגונים נוספים שלא החליטו עדיין כיצד יש לטפל בפסולת המזוהמת.
גיא סמט, מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה אישר כי ההתלבטות נובעת משיקולים כלכליים וסביבתיים, בשל המחיר הגבוה שיידרש להעברת הפסולת המזוהמת לרמת חובב. תהליך העברת הקרקע עשוי זמן רב, ויצריך שימוש בכמות גדולה של משאיות שינוע. "אפשר לפנות כבר את החומרים מחר בבוקר לכאורה, אבל הבעיה שהמשמעות של זה היא אלף משאיות שיצרכו כמויות נפט עצומות של דלק כדי לשנע את החומר. לכן אנחנו חושבים שהפתרון הטוב ביותר הוא פתרון מקומי בטיפול באדמה בשטח עצמו", אמר.


כל הגורמים המעורבים בסיפור הזה, טוענים כי מבחינה חוקית לא ניתן לטפל ולטהר פסולת מזוהמת באתר האשפה נימרה. "באיזור תעשייה רגיל אני יכול לאחסן חומרים מסוכנים ולטפל לכאורה בכמויות הקרקע המזוהמת, אבל באתר האשפה (נימרה – י.א.) זה אסור. אנחנו בודקים מבחינה משפטית כיצד ניתן לטפל בחומר שהובא לשם במהלך מצב החירום שהוכרז עם פרוץ דליפת הנפט", הוסיף סמט.
בינתיים, יזמה רשות הטבע והגנים כנס שנערך בשמורת עברונה ביום חמישי האחרון, בקרב חברות מהארץ ומחו"ל, המתחרות ביניהם על הזיכיון לטפל באדמה המזוהמת במקום, מבלי לפנותה לאתרי הטמנה. לדברי דורון ניסים, מנהל מחוז דרום ברשות הטבע והגנים, בשבועות הקרובים כל חברה מתוך 12 החברות שנבחרו תקבל תא שטח בגודל 100 מטרים, בו תיישם את שיטת הטיפול שלה בקרקע. לפי התוצאות שיתקבלו בסיום ההליך, תיבחר השיטה הטובה והמתאימה ביותר.

בקצא"א פתחו במאבק להשבת הנפט לצינורות ההולכה לנמל אשקלון, וטוענים כי עצירת ההזרמה פוגעת קשות במשק
במהלכו של אסון דליפת הנפט שהתרחש בתחילת חודש דצמבר האחרון, זרמו כחמישה מיליון ליטרים של נפט גולמי מצומת באר אורה אל עבר שמורת עברונה, כשבסך הכל נפרש תוואי הזיהום על פני שבעה קילומטרים. המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה פתחה בחקירה פלילית לבדיקת נסיבות האירוע והיא נמצאת עדיין בעיצומה. במהלך החקירה נחקרו בכירים בקצא"א ונלקחו ראיות מהמקום.
מדוברות קצא"א נמסר: "אנו נמצאים בעיצומו של הליך מכרזי שיוכרע בקרוב".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg