ראשי » חדשות » בארץ

בצל משבר הדיור: הריאות הירוקות של ירושלים בסכנה

ארגונים סביבתיים טוענים שרשות מקרקעי ישראל מקדמת תכניות בנייה במערב ירושלים שיגרמו לנזק סביבתי חמור, על רקע פרסום דו"ח המבקר בנושא משבר הדיור. "אפשר למצוא פיתרון, מבלי להרוס את השטחים הפתוחים שמסביב לעיר"

ארגוני סביבה ומועצות אזוריות באזור ירושלים השיקום היום (ג') קמפיין ציבורי למאבק בתכניות בניה שמאיימות לפגוע בריאות הירוקות המקיפות את ירושלים. לטענתם, התכניות להקמתן של ארבעים אלף יחידות דיור במערב ירושלים, שמקודמות בחודשים האחרונים על ידי הרשות מקרקעי ישראל, אושרו בהליך דורסני.
לפני שבע שנים נאבקו תושבי ירושלים לגניזת תכנית דומה (תכנית ספדי – י.פ.), ובתום מאבק ציבורי החליטה הוועדה הארצית לתכנון ובניה לבטלה ולמקד את הבניה בתוך העיר כדי להגן על השטחים הפתוחים מסביב לירושלים. אלא שבחודשים אחרונים החלה רשות מקרקעי ישראל בקידום תכניות בניה במערב ירושלים, כשהיא מסתייעת בלחץ הציבורי לפתירת משבר הדיור.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

התכניות הכוללת שטח של 18 אלף דונם, מקודמות רובן על ידי רשות מקרקעי ישראל, ולטענת מובילי הקמפיין, הן אושרו בניגוד למדיניות התכנון שאושרה בעשור האחרון. לקראת פרסום דו"ח מבקר המדינה בנוגע למשבר הדיור, חוששים מובילי הקמפיין כי הלחץ הציבורי להשגת פיתרון בסוגייה, יבוא על חשבון תכנון מוסדר ופגיעה הרסנית בשטחים הירוקים. מובילי המאבק הדגישו כי הם הציעו חלופות בניה בתוך העיר ירושלים, שימנעו את הנזק הסביבתי.

 
"ישנן עתודות בנייה רבות  בתחומי העיר, אפשר לתת מענה למגורים, מבלי להרוס את ההרים והשטחים הפתוחים שמסביב לעיר. יש לבטל תכניות אלה ולפעול לחיזוק העיר פנימה", נמסר מטעם ארגוני הגנת הסביבה. במסיבת העיתונאים שכונסה במסגרת המאבק, הוצג מחקר שערך האדריכל אורי בר שישת עבור מכון ירושלים לחקר ישראל, בו נטען כי ניתן לבנות לפחות 100 אלף יחידות דיור בתוך ירושלים, כשמתוכן כ-60 אלף יהיו זמינות לבניה בטווח הקרוב. "הרי ירושלים הם תבנית נוף מולדת", אמר ניר פפאי סמנכ"ל שימור בחברה להגנת הטבע. "כמו שלא יעלה על הדעת שחיפה תתרחב לכרמל או לבנות על הר התבור, כך צריך להפסיק את הרעיון שירושלים תתרחב מערבה".

הארגונים הסביבתיים הביעו התנגדות בנוגע לשמונה תכניות שונות, כשהם ממקדים א המאבק בשלוש תכניות עיקריות המוגדרות על ידם כאיום אסטרטגי: הראשונה היא תכנית להקמת 20,000 יחידות דיור בבת הרים סמוך ליישוב צור הדסה. מדובר למעשה על הקמת יישוב חדש שעשוי להפוך בעתיד לעיר שתשתרע על שטח של 14.5 אלף דונם.
 

במסגרת התכנית השניה נגדה מתנהל המאבק, יוקמו 10,000 יחידות דיור בהר חרת, על שטח של 1600 דונם, שרק לאחרונה הוכרז כגן לאומי על ידי ראש עיריית ירושלים ניר ברקת וראש מועצת מבשרת ציון יורם שמעון. "כראש מועצה אקצה את כל המשאבים לסיכול התכנית הזדונית הזו", התחייב הבוקר שמעון, וקרא לברקת להשמיע את קולו בנושא. "יחד עם התושבים נפעל נגד התכנית ההזויה בהר חרת".

התכנית השלישית כוללת את הקמת כביש הטבעת המערבי, שצפוי לחבר בין תכניות הבניה ברכס לבן, מורדות אורה והר חרת. מדובר בכביש באורך של למעלה מ – 8 ק"מ, שיכלול את הקמתו של גשר ארוך מעל נחל שורק.
לא כל הגורמים בעיריית ירושלים מתנגדים לפרוייקט הבנייה המוצע. ראש העיר ירושלים ניר ברקת, הצטרף למאבק נגד הבניה בהר חרת, אך הביע תמיכה בתכניות לבנייה השנויות במחלוקת במתחם הדסה ובמורדות אורה. החשש בנוגע לתכניות אלו, הכוללות אף את שמורת הסטף, נובע גם מכך שמדובר באתרי פופולריים אותם פוקדים בכל סוף שבוע מאות אלפי מטיילים. חיים מסינג, מנהל מרחב ירושלים בקק"ל, הזהיר גם מפני פגיעה במקורות המים. "תכניות הבניה יפגעו פגיעה אנושה באקוויפר ההר".

"ההרשאות לתכנון בת הרים והר חרת ניתנו על ידי ועדת פקידים, בניגוד גמור להיררכיית התכנון המאושרת בכל הרמות", אמרה יעל אלישר, רכזת התכנון של החברה להגנת הטבע באזור ירושלים. "ההליך הדורסני עוקף ועדות תכנון מקומיות ומחוזיות ותכניות מתאר תקפות. ההליך הדורסני מדיר את הציבור ונבחריו ומבטל את יכולתו להשפיע על תוצאות ההליך התכנוני. הרשאות התכנון לבניית שכונות אדירות ממדים, ניתנו לגבי שטחים שרק לאחרונה אושרו על ידי מוסדות התכנון בכל הרמות כשטחי גנים לאומיים, שמורות טבע, יערות ופארקים. מיליוני השקלים שהוצאו מתקציב המדינה על תכנון עירוני ארוך טווח, בראייה כוללת, נזרקים לפח האשפה התכנוני, שוב על חשבון הציבור".
 

מעיריית ירושלים נמסר: "ראש העיר התנגד ומתנגד לתכנית ספדי ורואה בחומרה את הניסיון של ותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור – י.פ) לעבוד ללא תיאום עם העירייה והוועדה המחוזית, ולאשר תכניות שאינן מסונכרנות עם מדיניות העירייה ועלולות ליצור נזק בלתי הפיך, זאת במקום למצות את עתודות הקרקע הקיימות בעיר. ברקת אף תחם לאחרונה  על הכרזת "הר חרת" כגן לאומי בהתאם ליוזמתה של רשות הטבע והגנים והתכנית המפורטת החלה כיום במקום.

"חשוב לציין כי בשנים האחרונות פועלת עיריית ירושלים תחת מדיניות תכנון ברורה ומודגשת אשר במרכזה התחדשות עירונית, לרבות באזורי המגורים ובמרחב הציבורי העוטף אותם. לצורך כך קידמה העירייה, בין היתר, תכניות מפורטות להתחדשות עירונית, שכללו מתן פטור מהיטלי השבחה, הקמת מנהלת להתחדשות עירונית בחברת מוריה ואישור תכנית עירונית מיוחדת לתמ"א 38 (מספרה 10038). הללו חיזקו מאוד את מתן השרות ולוחות הזמנים במתן היתרי בניה ברחבי ירושלים.".

מרשות מנהל מקרקעי ישראל נמסר: "מרחב ירושלים נמצא במצוקה חמורה של עתודות תכנון ושווק לשנים הבאות. עצם הימצאותה 

של ירושלים באזור הררי ורגיש סביבתית מחד ובעל גבולות מדיניים מאידך, מותיר שטחים מאוד מצומצמים לפיתוח. כל מרחב תכנון שיכול להוות עתודת קרקע נבחן על ידי צוות תכנון שבוחן את הפוטנציאל מול מוסדות התכנון.

"במטרה לענות על הביקושים במרחב ירושלים נדרש היקף של כ-2,500 יחידות דיור חדשות בשנה, כלומר 50,000 יחד לטווח התכנון של שני העשורים הבאים. הפתרון מטופל בשתי חזיתות; במסגרת בינוי פינוי והתחדשות עירונית, ובאמצעות פיתוח מתחמי תכנון חדשים. בת הרים היא תכנית שקודמה לפני כ-20 שנה על שטח ברגישות סביבתית יחסית נמוכה. הפרמטרים נבחנים שוב על פי אמות המידה הנהוגות היום בתחום הסביבתי והתכנוני, ובתיאום עם הרשויות הרלוונטיות ובהנחיית ועדות התכנון".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...