חנויות שטיחים ונשק בשגרירות: כך פעל הביון האיראני
המסמכים המסווגים של המודיעין הדרום-אפריקאי שנחשפים ב"אלג'זירה" וב"גארדיאן" כוללים את פירוט הפעולות של הרפובליקה האסלאמית בניסיונה לעקוף את הסנקציות הבינלאומיות ואת מאמציה לפגוע במטרות ישראליות ואמריקאיות
עוד מהמסמכים המסווגים ב-nrg:
- המוסד ב-2012: איראן סוגרת קצוות לקראת ייצור פצצה
- הביון האמריקאי ניסה ליצור קשר עם חמאס ב-2012
- נחשף: אבו-מאזן גונן על ישראל מדו"ח גולדסטון
- האיום של אובמה על אבו-מאזן: אל תפנה לאו"ם
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
על רקע נסיעתו המתוכננת של רה"מ בנימין נתניהו לנאום בפני הקונגרס בוושינגטון והשלכותיה, מפרסמים הבוקר (יום ג') רשת "אלג'זירה" וה"גארדיאן" הבריטי מסמכים מסווגים של המודיעין הדרום-אפריקאי השופכים אור על מאמציה של טהרן להכות שורשים ביבשת השחורה, על המהלך הבינלאומי נגד תוכנית הגרעין ועל הלחץ שמפעילות סוכנויות המודיעין של ישראל, ארה"ב ובריטניה על השותפות הבינלאומיות שלהם במטרה לעצור את האיראנים.

בעוד שהרפובליקה האסלאמית טוענת כי כל מטרת תוכנית הגרעין שלה היא ניצול האנרגיה האטומית לטובת מטרות שלום, במערב מודאגים שמא הכוונה הנסתרת של האייתוללות בטהרן היא לפתח כלי נשק גרעיניים כדי להשליט דומיננטיות שיעית ברחבי העולם.
המסמכים המודלפים מבהירים כי מצד אחד שירותי המודיעין של דרום-אפריקה לא רואים באיראנים איום גדול על ארצם ואף מציינים כי טהרן לא ניסתה לייבא את המהפכה האסלאמית או להפיץ את השיעה במדינה, ומאידך גיסא המאמץ של סוכני הרפובליקה האסלאמית לנצל משאבים בדרום-אפריקה לטובת המעקף של הסנקציות הדאיג את המודיעין המקומי.
ובכל זאת, ב"גארדיאן" צוין כי שירותי הביטחון הקדישו משאבים נרחבים מאוד לטובת המעקב אחרי איראן, שהייתה אחת המטרות הגדולות ביותר של המודיעין המקומי. זאת, למרות שדרום-אפריקה מעוניינת לשמור על יחסיה עם איראן אך מוצאת את עצמה גם לכודה בפני הרצון לשמר יחסים טובים עם מעצמות המערב.
כך למשל, הבכירים בפרטוריה מצאו את עצמם נתונים ללחץ של המוסד וסוכנויות ביון אחרות, אשר בעיקר היו מודאגות מהניסיון למצוא אורניום ביבשת ושינועו לאיראן. בין השאר מוזכר דיווח ישראלי שנשלח למודיעין הדרום-אפריקאי, שבו נאמר כי איש עסקים אמריקאי שלח "עוגה צהובה" – חומר הדרוש להעשרת אורניום – לפרטוריה.
במקרה אחר שלח ארגון המודיעין הבריטי, MI6, מסמך סודי לדרום-אפריקה ובו סיפר כיצד חברה מקומית מוכרת חומרים לחברה איראנית אשר נחשדה כי היא מעורבת בתוכנית פיתוח הטילים של טהרן. החברה הדרום-אפריקאית, שנסגרה מאז המקרה, סיפקה ציוד לחברה שהסוותה את עיסוקה לעיסוק בחומרים פטרו-כימיים. אחד העובדים סיפר כי יעצו להם בחריפות לא להמשיך בשיתוף הפעולה, למרות שהתוכנית הושלמה כמעט כולה. שווי העסקה, שתוארכה לשנים 2007-2009, עמד על כמיליון דולר.

שירותי המודיעין הדרום-אפריקאיים חיברו דו"ח מיוחד בן 128 עמודים, אשר מפרט עד לפרטים הקטנים ביותר את כל הידוע לסוכנויות הביטחון המקומיות על הסוכנים האיראנים במדינה. בין השאר חושדים במדינה באנשי הסגל הדיפלומטי של איראן במדינה, בעיתונאים ובאנשי הקהילה העסקית האיראנית בדרום-אפריקה, אשר לטענת שירותי המודיעין רבים מהם שימשו כסוכני הרפובליקה. בביון הדרום-אפריקאי ציינו גם כי רבים השתמשו בחנויות שטיחים פרסיים ככיסוי לפעילותם החשאית.
הדו"ח מזכיר תקרית אחת שבה סוכן אשר היה תחת השפעת אלכוהול הודה כי הוא חבר משמרות המהפכה האיראניים, וכי הוא השתמש בחנות השטיחים שלו כ"מקום מפגש עם איראנים, כולל עם אנשי הסגל הדיפלומטי במדינה".
מסמך מ-2010 מגלה כי הכיסויים האזרחיים השונים ששימשו את אנשי הביון האיראנים כללו את סוכנות הידיעות האיראנית, את חברת התעופה הלאומית של טהרן, את שירותי המשלוח של המדינה ועוד.
המרגלים האיראנים, הוסיפו מחברי דו"חות המודיעין, היו "מלאים במוטיבציה" והאחריות שלהם "הייתה גדולה בהרבה מריגול בלבד". בין השאר הם יצרו קשרים עם אזרחי המדינה שנחשבו קיצונים, ואף שימרו את הקשרים עם תאי חיזבאללה וחמאס במדינות היעד או גייסו אנשים אליהם.
אחת התופעות המדאיגות יותר הייתה משלוח הנשק לשגרירויות איראניות: "הן משרד המודיעין והן הוועדות המהפכניות השתמשו בתגית הדיפלומטית בשביל לשלוח כלי נשק לשגרירויות איראניות מעבר לים", נאמר בדו"ח. "כלי נשק אלו אוחסנו אז בשגרירות, כשהשגריר היה מודע לחלוטין למצב".
השלב הבא, לדברי הדו"ח, היה לאמן את תאי הטרור במדינה במשימות שונות נגד יעד פרטני, "בדרך כלל ישראלי או אמריקאי". השימוש בתאי טרור מקומיים, הסבירו בשירותי המודיעין הדרום-אפריקאיים, אפשר לאיראנים לציין כי הם לא מעורבים בתקרית.
כך למשל, נטען במסמך, בין השנים 1989 ו-2002 ביצעו הסוכנים 24 התנקשויות מתוכננות היטב באירופה ובטורקיה, שכולן אושרו מפורשות על ידי הנשיא האיראני או המנהיג הרוחני של המדינה.

ובכל זאת, אפריקה אינה בראש סדר העדיפויות של טהרן, צוין בדו"ח, והיא אף מוגבלת למקומות שבהם ישנו ריכוז גדול של שיעים, כגון בטנזניה, באתיופיה, בניגריה, במרוקו, בסנגל, במאוריטניה, בניגר ובגינאה. הביון האיראני בעיקר ביקש להשתמש בפרטוריה כאמצעי לפיתוח תוכנית הגרעין למרות הלחץ הבינלאומי.
המאמצים למצוא נתיבים עוקפים נגד הסנקציות מפורטים אף הם באריכות בדו"ח,
כמו כן "טיהרו" האיראנים את אנשי הסגל אשר לא הפגינו די נאמנות למשטר, והשתמשו בקבוצות לחץ כדי להשפיע על הרשויות בפרטוריה לאשר את קידום האינטרסים האיראניים. בנוסף נפגשו מנהיגי דרום-אפריקה עם בכירי הרפובליקה האיראנית, ובהם הנשיא הנוכחי חסן רוחאני.
מסמך אחד ציין כי "טבע הדיונים (בין שני מנהיגים) היה בקשה מצד הממשלה האיראנית לממשלה בדרום-אפריקה לסייע לה בתוכנית הגרעין שלה ולספק סיוע טכנולוגי וטכני". אחד המרגלים של המדינה ציין כי מדובר בין השאר בסיוע בתחום הלוויינים ותעשיית החלל, וכן במעקב ברשת ויירוט לווייני. בנוסף ביקשו האיראנים סיוע בפיצוח הצפנה טלפונית ובטשטוש עקבות ברשת, וכן נציגים של הרפובליקה ביקרו במתקנים ביטחוניים במדינה, הכוללים מפעלי ייצור מזל"טים, מערכות לוחמה ועוד.