ראשי » חדשות » בארץ

גננת הנעזרת בקביים תפוטר; ההורים זועמים

משרד החינוך מבקש לפטר גננת ברמת השרון בשל מגבלה פיזית ממנה היא סובלת. "אני לא מסוגלת להסתכל לבן שלי בעיניים ולהגיד לו שמיכל לא תגיע לגן כי היא נכה"

גננת בגן חובה עירוני ברמת השרון נדרשת לסיים את עבודתה בגן בשל מגבלה פיזית ממנה היא סובלת, כך נודע ל-nrg. ועדה רפואית שבחנה את מצבה הבריאותי החליטה כי היא אינה כשירה להמשיך ולתפקד כגננת ולכן תיאלץ לעזוב את הגן. לגננת הוצעו דמי מחלה עד לסיום שנת הלימודים הנוכחית אולם לדברי ההורים היא אינה מעוניינת להפסיק את עבודתה עם הילדים.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"יש כאן מנגנון שהמטרה שלו היא להדיר באופן מגמתי גננות עם מוגבלות ולהתנער מאחריות להתנהגות המפלה של משרד החינוך", אמרה בכעס דנה דימנט, אמא לילד הלומד בגן, בשיחה עם nrg. "זאת אפליה מכוונת. מדינת ישראל זו מדינת חוק, ונחקק חוק לאנשים עם מוגבלויות אבל משרד החינוך מצפצף עליו. זה אותו משרד החינוך שאומר כל הזמן ש'האחר הוא אני'. זה עולה כסף להדפיס סיסמה, אבל כשצריך ליישם אותה - אז לא".

פוסט שהעלתה דימנט מוקדם יותר היום לעמוד הפייסבוק שלה זכה כבר ליותר מאלף שיתופים ברשת. "האחר הוא אני? לא בגן הילדים, מסתבר". כתבה האם וסיפרה כי "הבן שלי לומד בגן 'חצב', גן עיריה רגיל ברמת השרון. אבל בעצם, גן 'חצב' אינו גן רגיל. בגן שלנו אין ילדה שלא משחקים איתה ואין ילד שהוא הבריון של הגן. גן חצב תמיד מתנהל בטוב וברוגע - בזכות צוות נפלא שבראשו עומדת מיכל הגננת.
 
"מיכל הגננת שלנו היא אשה צעירה, יפה, עדינה, טובה וחכמה הנערצת על ידי הצוות, ההורים ובמיוחד על ידי ילדי הגן. מיכל היא אשת חינוך בחסד עליון ובשנתיים האחרונות היא דבר נוסף: היא גם אשה עם מוגבלות המסתייעת בקביים". עוד כתבה דימנט, "מסתבר שמשרד החינוך סובל מלקות קשה שאין קשה ממנה: אפליה. הוא לא מסכים באופן גורף להעסיק גננות עם מוגבלות ולכן בקרוב ייתכן שמיכל שלנו לא תוכל להמשיך להיות גננת, על אף שהיא גננת מופלאה שאין רבות כמוה".

עוד נכתב בפוסט כי "מיכל לא תוכל להיות גננת כי בוועדה רפואית משפילה ומזעזעת הרופא פסק כי משום שהיא לא יכולה לשבת על הרצפה היא לא כשירה להיות גננת. ממש ככה. אני, כמו כל הורי הגן, לא אשלים עם רוע הגזרה. אני מצטרפת למאבק של מיכל לא רק בשם הצדק ובשם האנשים עם המוגבלות אלא גם בשם בני וחבריו.
כמו שאר הורי הגן, אני לא מסוגלת להסתכל לבן שלי בעיניים ולהגיד לו שמיכל שלו לא יכולה ללכת לגן כי היא נכה".

דימנט מספרת כי מיכל משמשת כגננת בגן זו השנה השנייה, וכבר במהלך שנת הלימודים שעברה החלה להסתייע בקביים. אולם לדבריה, 

לא רק שהעניין לא פגם בשגרת הפעילות בגן, הוא אף תרם רבות ליכולת הסובלנות וההכלה של הילדים וההורים. "זה ממש הפך אותנו לקהילה. מגן של הורים וילדים שכל אחד עסוק בעצמו, זה הפך אותנו לקבוצה מגובשת עם מעורבות חברתית ועם רגישות עצומה. הסיפור של מיכל זה השיעור הכי חשוב שהילדים שלנו יכולים ללמוד במערכת החינוך. חבל מאד שהבן שלי, בן השש, צריך ללמד את פקידי משרד החינוך מהי התחשבות ורגישות לאדם".

לתמיכתם של ההורים במיכל, מצטרפות גם גננות רבות מרמת השרון, אשר מתייצבות לצידה במאבק על זכותה להמשיך לעבוד בגן. "ביום שבו היא הלכה לוועדה המחוזית היו כמה גננות שהופיעו לגן עם חולצה שעליה כתוב 'האחר הוא אני', לאות הזדהות איתה", מספרת אחת הגננות בעיר. "למשרד החינוך יש סיסמא: 'האחר הוא אני'. אנחנו אמורות לשלב ילדים עם בעיות, אבל מה קורה כשלנו יש בעיה? זה ממש חורה לי. איך אנחנו יכולים לחנך את הילדים למשהו מבלי לתת דוגמא אישית?"

"אנחנו רוצים לחנך את הילדים שלנו לקבל את השונה, אבל איך אנחנו יכולים לעשות את זה כשמשרד החינוך עושה בדיוק את ההפך?" שואלת גננת נוספת. היא מתייחסת לעובדה שמדובר בתפקיד רגיש שדורש יכולת תפקוד מהיר בזמן חירום כמו שריפה ואומרת: "אולי היה מקום להשקיע באופן נקודתי יותר בגן כזה ולהוסיף עוד איש צוות לגן בשביל הערך המוסף האדיר של שילוב אנשים עם מוגבלות. כמו שכאשר יש ילד עם בעיה- מוסיפים לו עוד אדם שעוזר לו, יכולים להוסיף עוד איש צוות גם במקרה שהגננת היא עם מוגבלות".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "עניינה של הגננת נדון בוועדה רפואית סטטוטורית הפועלת בלשכת הבריאות המחוזית. המשרד מחויב לפעול בהתאם להנחיות הועדה. מפאת צנעת הפרט לא נוכל להתייחס למצבה הרפואי של הגננת".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...