מאבטחת הפרלמנט ועד לטילים: הברית עם הודו מתחזקת
שיתוף פעולה צבאי, נוכחות ישראלית בסלון האווירי בבנגלור וביקור ראשון מסוגו של שר הביטחון בניו־דלהי. ישראל מתחזקת יחסים עם המדינה שמשלמת מיליארדים ודוחקת את ארה"ב הצידה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
השיחות שנערכו בביקור השר מעידות על כך ששנת 2015 תהיה משמעותית במערכת היחסים הביטחוניים בין הודו לישראל. היה זה הביקור הראשון אי פעם של שר ביטחון ישראלי מכהן בהודו, בניו־דלהי ובבנגלור. התעשיות הביטחוניות הישראליות זכו ליחס חם בסלון האווירי של בנגלור, וננעל ביום ראשון האחרון.
הסלון האווירי נערך בבסיס חיל האוויר הסמוך לשדה התעופה של בנגלור. יותר מ־15 חברות ישראליות הוצגו בביתן הישראלי, שהיה אחד הגדולים בתערוכה ההודית החשובה. למעשה, הביתן הישראלי היה קטן יותר רק מזה של ההודים – הייתה נוכחות מסיבית של גופי ביטחון וחברות מהודו עצמה.
יעלון השתתף בפתיחת התערוכה ובמסיבת עיתונאים שם, אמר לכתבים הודים: "שיתוף הפעולה בין ישראל להודו אינו מכוון נגד שום צד שלישי, אלא מבוסס על הערכים הדמוקרטיים ועל האינטרסים המשותפים". במהלך הביקור ערך פגישות ביטחוניות ומדיניות בבירה ניו־דלהי. הרחובות בניו־דלהי רחבים ומכילים בקלות תנועת אלפי מכוניות וריקשות, שלעולם אינה פוסקת.
לצד בתים ובנייני משרדים עלובים מתנשאים מונומנטים ענקיים עשויי לבנים וטיח: "השער להודו", אנדרטת זיכרון בגובה רב, בנייני הממשלה בצבע חול אדמדם ובית הפרלמנט המרשים. זהו אחד המטרופולינים העצומים בעולם, עם לא פחות מ־17 מיליון תושבים. לצד העיר העתיקה דלהי, שמהממת בעליבותה, העיר החדשה ניו־דלהי, שנבנתה כולה בימי האימפריה הבריטית, היא אחד המקומות הקסומים באסיה. העוני בולט פחות ברחובות, הכיכרות הרבות מוריקות, האדיבות רבה.
לעתים נדמה כי ההודים הם העם הכי פחות מיליטנטי על פני כדור הארץ. הזמן שלהם אינו מצרך יקר. גם לא כוח האדם, שכן בעלי תפקידים מיותרים נמצאים בכל מקום, החל מאנשי מעליות שרק לוחצים על הכפתור, וכלה בשלושה שוטרים בכל קרן רחוב. לפחות.
במדשאות שלצד מלונות היוקרה של העיר, אפשר עדיין לדמיין את השליטים מימי השיא של האימפריה הבריטית, מוקפים במשרתים מקומיים, תחת שמשיות מסוגננות.
אבל מן המסגדים הרבים בוקעים קולות "אללה הוא אכבר" של מואזינים. כמעט 40 אחוזים מתושבי דלהי הם מוסלמים. המקדשים הסיקיים, לעומת זאת, בולטים בצבע הלבן שלהם ובשקט המוחלט שבוקע מהם. הסיקים מהווים אחוזים בודדים מן האוכלוסייה.
דבר אחד קשה למצוא בניו־דלהי, אפילו לא במסגדים האדוקים ביותר: עוינות לישראל. בניו־דלהי פועלת שגרירות פלסטינית ענקית, אבל ההודי הממוצע אדיש לסכסוך הישראלי־פלסטיני או שכלל אינו מודע לו. בקרב המשכילים, בעיקר בני הרוב ההינדי, יש אפילו אהדה רבה לישראל, וכך גם בדרג המדיני.
בנגלור היא עיר שונה בכל דרך מניו־דלהי: היא חמה ולחה, ענייה בפרבריה, אבל נחשבת לבירת תעשיית היי־טק ההודית, עם מאות אלפי מתכנתים וטלפנים שנותנים שירותי תמיכה לכל העולם, בזכות האנגלית השגורה בפיהם ושכר העבודה הנמוך באופן יחסי למדינות המערב.
בניגוד לברית הביטחונית החמה, היחסים המדיניים הגלויים בין ישראל להודו קרים למדי. יחסים דיפלומטיים רשמיים הוסדרו בין הארצות רק בשנת 1992, והודו עדיין מצביעה כמעט באופן אוטומטי בעד הצעות אנטי־ישראליות באו"ם. בתחום הכלכלי, בין שתי הארצות טרם נחתם הסכם סחר חופשי. אנליסטים הודים ובכירי מערכת הביטחון אמרו ל-nrg כי הם מעריכים שתוצאות מערכת הבחירות בהודו בחודש יוני 2014 היו משמעותיות מאוד לברית הישראלית־הודית, וכי הן משפיעות לטובה על המכירות של התעשיות הביטחוניות הישראליות לשוק ההודי הענק. כל מכירה כאן היא במכפלות ענק. אחרי הכול, להודו יש צבא של מיליוני חיילים, גדול עשרות מונים מצה"ל.
בבחירות האחרונות זכה בתפקיד ראש הממשלה נרנדרה מודי, מנהיג מפלגת הימין BJP. מודי הוא מנהיג כריזמטי בעל זקן מטופח, שגדל במשפחה ענייה וצמח במחוז בוג'ראט, הסמוך לפקיסטן העוינת. הוא ניהל בעבר מלחמת חורמה נגד ארגוני טרור הממומנים על ידי פקיסטן, וחי כבר שנים תחת אבטחה כבדה, בשל איומים המופנים אליו ישירות. אחת משיחות הטלפון הראשונות שעשה מודי אחרי בחירתו, הייתה לראש הממשלה הישראלי, בנימין נתניהו. באספה הכללית האחרונה של ראשי מדינות באו"ם, נפגשו שני המנהיגים והצטלמו זה לצד זה. גם הביקור הראשון של שר ביטחון ישראלי בהודו שנערך זה עתה הוא ביטוי פומבי להתחממות היחסים בתקופת שלטון מודי.
האנליסטית מאיורי מוקהרג'י מהעיתון ההודי החשוב 'פיוניר' מציינת כי להבדיל מביקור ראש הממשלה אריאל שרון ז"ל בהודו בספטמבר 2003, שלווה בהפגנות עוינות נרחבות, הצילום המשותף של מודי עם נתניהו לא עורר שום סערה תקשורתית. כך גם הביקור של יעלון "עבר חלק".
משיחות לא מייצגות עם תושבים בבירה ניו־דלהי, נראה כי הציבור (המשכיל) מודע ברובו לברית בין ישראל להודו, ובהחלט תומך בה. המוסד הישראלי נחשב בהודו לאגדה. מוקהרג'י מציינת כי ישראל היא ספקית הנשק השנייה בגודלה להודו, אחרי רוסיה. למעשה, הודו הפכה ליעד הייצוא העיקרי של התעשיות הביטחוניות במהלך העשור שעבר, במקביל להתקררות היחסים עם טורקיה, לאחר עליית רג'פ טאיפ ארדואן לשלטון. מזל, מבחינת התעשיות הביטחוניות של ישראל, שמעסיקות באופן ישיר כ־50 אלף עובדים ועוד עשרות אלפים באופן עקיף.
חברות ישראליות מרכזיות מכרו בהודו במיליארדים רבים לאורך העשור האחרון, ובראשן התעשייה האווירית – שמכרה מטוסים ללא טייס מסוג הרון, מכ"מים, טילי ברק 1 בפרויקט משותף עם רפא"ל, וטילי ברק 8, שיסופקו בעתיד לחיל הים ההודי בשיתוף עם חיל הים הישראלי. גם ל'אלביט מערכות' היו מכירות משמעותיות, חלקן דרך חברה מקומית משותפת לה ולתאגיד ההודי הענק 'HAL'. החברה המשותפת הישראלית־הודית נקראת 'HALBIT'.
אבל לא הכול הולך חלק. המכרז האחרון שבו זכתה רפא"ל לאספקת טילי 'ספייק' (המוכרים בצה"ל גם בכינוי 'גיל'), שמוערך ב־525 מיליון דולר, יכול להעיד עד כמה פוליטיקה וביטחון שלובים זו בזה, ועד כמה משמעותית, מבחינת התעשיות הביטחוניות הישראליות, בחירתו של מודי לראשות הממשלה. במקור, הודו התכוונה לחתום על העסקה הגדולה לרכישת טילי ה'ספייק' כבר לפני יותר משנה. הכול כבר סוכם, והטילים הישראליים עברו בהודו סדרה של ניסויים, אלא שממש ברגע האחרון חלה תפנית מפתיעה: מזכיר המדינה האמריקני גו'ן קרי, ובעקבותיו כל הצמרת של המעצמה הגדולה בתבל, החלו להתערב ולהפעיל על ההודים לחץ מדיני בלתי מתון כדי שיגרסו את כל הניירות שהכינו עם הישראלים, ותחת זאת יקנו טילי 'ג'אבלין' אמריקניים.
האמריקנים נתנו להודים הבטחה קוסמת על הנייר: לשתף אותם בפיתוחו של טיל הנ"ט (נגד טנקים) האמריקני הבא, אם יקנו את ה'ג'אבלין' מהדור הנוכחי במקום את ה'ספייק'. ההתערבות של הצמרת האמריקנית נובעת מכך שתקציב הביטחון האמריקני קוצץ באופן חד, והממשל עושה כל שביכולתו לספק עבודה לתעשיות הענק של ארצות הברית, כדי שלא "יתייבשו" מחוסר פרנסה. סוף טוב מבחינת ישראל: הודו עמדה בלחץ האמריקני, ובחרה בטיל הישראלי, לאחר מינויו של מודי לראשות הממשלה. בעיניים ישראליות, לא הזיקה העובדה שבהודו יש הסתייגות עמוקה מארצות הברית, לאור תמיכתה באויבת פקיסטן; גם אמברגו הנשק ארוך השנים שהטילה עליה בעבר עדיין זכור.
יש להניח כי אף שאין מדברים על כך, שיתוף הפעולה הישראלי־הודי כולל גם היבטים מודיעיניים רחבים. אבל קצת פרופורציה: אוכלוסיית ישראל כולה אינה מונה אפילו מחצית מאוכלוסיית מטרופולין דלהי, שאינו הגדול ביותר בהודו. ישראל היא כמו עיר בינונית בקנה המידה של הדמוקרטיה הגדולה בעולם, שמספר תושביה חצה את המיליארד. למרות זאת, לישראל יש הרבה מה להציע מבחינה טכנולוגית. כעת, הפנים של התעשיות הביטחוניות הישראליות בהודו מופנות לעתיד, לעידן נרנדרה מודי. חברות ישראליות נמצאות בעמדת זינוק מעולה במכרזי ענק של הצבא ההודי, שהיו מוקפאים ברובם בעידן הממשלה הקודמת. אחד המכרזים הוא על אספקת אלפי תותחים לצבא היבשה ההודי, ו'אלביט מערכות' הגיעה לשלב האחרון שלו.
בעוד כמה שבועות ייערך על אדמת הודו ניסוי למערכת ההגנה האקטיבית על רכב מפני טילים, המכונה 'מעיל רוח' (מתוצרת רפא"ל), ובמקביל הודו וישראל משתפות פעולה ברעיונות לפיתוח טנק העתיד. ככלל, בין גופי המחקר והפיתוח הביטחוני של שתי הארצות יש שיתוף פעולה הדוק במגוון רחב של תחומים.
בפגישה עם הכתבים ההודים הודה שר הביטחון יעלון כי הפרויקט הענק לאספקת טילי ברק 8, שנחתם אחרי מתקפת הטרור במומביי לפני כמה שנים, ושמיועד לספק הגנה לחופי הודו האינסופיים, נתקל בלא מעט קשיים טכנולוגיים.
לשאלת כתבים, השיב יעלון כי הכשלים בניסויים עד כה הם במנועי הטיל. כך או כך, העתיד בהודו נראה ורוד בעיניים ישראליות. גורמים ביטחוניים ישראליים מספרים כי בכירים הודים אמרו בשיחות שנערכו בתערוכה בבנגלור כי בכוונת הודו להקל את דרישותיה לגבי שיתוף פעולה בין חברות מקומיות לבינלאומיות. התנאי הקיים כיום, שלפיו בכל מיזם משותף 74 אחוז מהבעלות תהיה הודית ורק 26 אחוז בבעלות זרה, ישונה ליחס של 51־49, לטובת הצד ההודי. השינוי ישפיע גם על שיתופי פעולה שנחתמו לאחרונה בין רפא"ל לחברות ההודיות.
"כאשר מדובר על 26 אחוזי בעלות בלבד, אין תמריץ אמיתי לקיים שיתוף פעולה ולהעביר טכנולוגיה להודו", אומרים גורמים ישראליים.
בחזרה לדלהי. עד כמה עמוק שיתוף הפעולה הישראלי־הודי יכולה להעיד העובדה שאפילו בניין הפרלמנט בניו־דלהי מאובטח במיטב הטכנולוגיה הישראלית: במקרה הזה, אבטחת הפרלמנט נעשית על ידי מערכת של חברת 'נייס'. זו עוקבת באמצעות מאות מצלמות אחר כל תנועה, ויודעת להתריע על כל תנועה חשודה על סמך תוכנה מתוחכמת. המערכת הישראלית יוצרת סביב הפרלמנט ההודי גדר וירטואלית בלתי חדירה, בלתי נראית לעין. אבל האם הברית הישראלית־הודית עומדת להפוך גלויה גם במישור הפוליטי הבינלאומי? אפילו תחת משטרו האוהד של נרנדרה מודי קשה עוד לומר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם