הספר של אבו מאזן: השואה - קונספירציה יהודית
כתביו של יו"ר הרשות הפלסטינית תורגמו לראשונה לעברית וחושפים את פרצופו האמתי של המנהיג הערבי שמכחיש שואה כבר 40 שנה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
את הקטעים מספרו של אבו־מאזן, המלווים את הכתבה הזאת, תרגם ד"ר אדי כהן, מזרחן וחוקר תקשורת במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר־אילן, כחלק מקמפיין שנועד לדרוש מיו"ר הרשות לחזור בו פומבית מהדברים שכתב. הספר מופיע עד היום באתר הבית של הרשות הפלסטינית, נמכר בחנויות הספרים ונמצא בספריות ובאוניברסיטאות. אבו־מאזן אמנם טוען מדי פעם, באנגלית, שהוא לא עומד מאחורי כל הדברים שכתב, אך בערבית הוא ממשיך לקבוע שהציונות עומדת מאחורי הפשעים הנאציים והשמדת יהודי אירופה. ב־2013, למשל, אמר בראיון לערוץ הלבנוני אל־מיאדין: "יש בידי 70 ספרים שעוד לא כתבתי בנוגע לקשרי התנועה הציונית עם הנאצים לפני מלחמת העולם השנייה, ואני מבטיח לפרסם אותם בעתיד".
התזה שבבסיס הספר מסתמכת על תאוריה שהתפתחה בשנות החמישים, ולפיה התנועה הציונית שיתפה פעולה עם הנאצים בהשמדת יהודי אירופה, כדי לזכות בסימפטיה עולמית שתביא להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. הטענות הללו נשמעו בישראל במשפט קסטנר, אבל הובעו בכל רחבי העולם, בעיקר בדבריהם של נאצים נמלטים בשנים שלאחר השואה.
בראש חבר הנאצים מכחישי השואה עומד כמובן אדולף אייכמן, בדברים שהופצו למשל בראיון שנתן למגזין "לייף" ב־1958 ופורסם ב־1960, לאחר שנחטף בארגנטינה והובא למשפט בישראל. בכתבה הנרחבת, שהופיעה בחלקים בשני גיליונות שונים של המגזין, סיפר אייכמן על הערצתו לציונות, הכחיש את המספרים העצומים של הנספים במחנות ההשמדה אבל גם סיפר על עשרות אלפי נרצחים מדי יום ביומו, וטען שהיהודים והציונים שמחו מאוד על העברתם לגטאות. כך, למשל, נאמר מפיו בכתבה: "היהודים המתבוללים היו כמובן מאוד לא מרוצים מהמעבר לגטאות, אבל האורתודוקסים היו מרוצים מהסידור, וכך גם הציונים. אלה ראו בגטאות כלי נהדר להרגלת היהודים לחיי קהילה. ד"ר אפשטין מברלין אמר לי פעם שהיהודים אסירי תודה על ההזדמנות שנתתי להם ללמוד על חיי הקהילה בגטו שייסדתי בטרזינשטט (שם הוקם "גטו ראווה" לצורכי תעמולה. מתוך כ־160 אלף היהודים ששהו בו במהלך המלחמה שרדו רק 19 אלף, י"פ). הוא אמר שזה היה בית ספר מצוין לקראת העתיד בישראל (...) רוב היהודים הרגישו טוב והיו שמחים בחיי הגטו, שטיפח את זהותם הייחודית".
לצד הדברים שלמד מאייכמן, אבו־מאזן לא שוכח בספרו את הכחשת השואה הקלאסית, המפחיתה את מספר היהודים שנרצחו לכדי "כמה מאות אלפים", או קובעת שתאי הגזים לא שימשו להשמדה המונית (גם אם הדבר סותר בעליל את עדויות הנאצים, ובהם אייכמן, שאבו־מאזן מבסס על דבריהם את חלקה העיקרי של התזה שלו).
"מחמוד עבאס הוקסם מהתעמולה של אייכמן ולקח אותה, שדרג אותה והפיץ אותה בדוקטורט שלו", אומר ד"ר כהן, בן 43, שעלה עם משפחתו מלבנון בראשית שנות התשעים. "הוא לקח חצאי אמיתות והעצים אותן, לקח סכסוכים בין הזרם האנטי־ציוני ובין הציונים ועשה מהם קונספירציה גדולה, לקח את קסטנר ועשה ממנו משתף פעולה שמייצג את כל התנועה הציונית, לקח את אייכמן ועשה ממנו 'ויקיליקס' שחשף את המזימה".
אחת ממטרות הספר של אבו־מאזן, לדברי כהן, מלבד השמצת הציונות, היא הכחשת חלקה של התנועה הלאומית הפלסטינית בהשמדת היהודים. "הרי מי שיתף פעולה עם הנאצים? המופתי חאג' אמין אל־חוסייני, פושע המלחמה הנמלט – שאגב, לא מוזכר אפילו פעם אחת בספר, והוא באמת קידם את התעמולה הנאצית ודחף להשמדת היהודים באירופה. אבל זה לא כל כך נורא, אם גם היהודים עשו את זה".
אלה אמירות שהיו גם לפני אבו־מאזן?
"אין מנהיג ערבי שהכחיש שואה בממדים האלה. אבו־מאזן הוא ממכחישי השואה הגדולים ביותר. להאשים את היהודים, לפקפק במספרים, להכחיש את תאי הגזים – אבו־מאזן עשה את כל זה. יש מכחישי שואה שמפקפקים בחלק זה או אחר, אבל הוא לקח הכול ועשה מזה משהו אחד. גם עכשיו, כשהוא אומר שהשואה היא הפשע הנורא ביותר שנעשה אי פעם, זהו מס שפתיים בלבד".
ההוכחה לכך, לדברי כהן, באה מסיפורו של פרופ' מחמוד דג'אני. דג'אני, נצר למשפחה ערבית־ירושלמית שורשית, יצא פעמיים לפולין – בפעם הראשונה השתתף בעצמו ב"מצעד החיים", ובפעם השנייה לקח עמו תלמידים מאוניברסיטת אל־קודס, שבה לימד, לסיור במחנה אושוויץ. כשחזר מהסיור הואשם בבגידה. האוניברסיטה התנערה ממנו, חבר המרצים נידה אותו, מכוניתו הועלתה באש - הכול, אומר ד"ר כהן, כי "כך ייעשה למי שמנסה להזדהות עם שואת היהודים. דג'אני הוא הוכחה חד־משמעית לכך שמדיניותו של אבו־מאזן לא מתיישבת עם המילים שלו".
יחד עם כהן פועלים גם גולן ברהום, רוני ביאלר, אסף ניסן ועוד מאנשי בית הספר לתקשורת בבר־אילן, בקבוצה שמפעילה עמוד פייסבוק בעברית, בערבית ובאנגלית ("אבו־מאזן די להכחשת שואה"), מופיעה בערוצי טלוויזיה בערבית בכל העולם ומפעילה מגזין רשת בערבית (israelinarabic.com) – שזוכה לכמאה אלף כניסות מדי חודש.
“ההסברה בערבית כשלה“, אומר כהן. “שני מבקרי מדינה הוציאו דו“חות שקבעו שהמדינה כשלה במתן הסברה לעולם הערבי. החלטנו לקחת את זה לידיים“.
והם בהחלט “לקחו את זה לידיים“. רוני ביאלר, למשל, מאסטרנט לתואר שני בתקשורת ערבית, הוא עורך מגזין הרשת המיועד לקהל הערבי, ומפרסם בו כתבות וטורי דעה ברוח ציונית, פרי עטם של כותבים תושבי המזרח התיכון כולו. “יש לנו כתבות על קופטים שמספרים על המצב במצרים, או מאמרי תמיכה בישראל מצד ערבים מכל המזרח התיכון“, אומר ביאלר. “זה אתר מזרח־תיכוני. מי שקורא אותו מבין שאנחנו רואים בעצמנו חלק מהמזרח התיכון מאז ומתמיד, ולא באנו מבחוץ. אנחנו מתעסקים הרבה בהיסטוריה של העולם הערבי ושל העדות הלא ערביות“.
ובפלסטינים?
"כמובן. הכותבים אצלנו לא מזדהים עם המאבק שלהם, וזה המקום שבו הם יכולים לכתוב את זה, כי אנחנו לא נותנים לקלל ולכתוב תגובות אנטישמיות. אצלנו אנשים לא פוחדים להביע תמיכה בישראל, כי הם יודעים שלא יתקפו אותם".
גולן ברהום, עמית מחקר במרכז לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר־אילן ומרצה באוניברסיטה הפתוחה, מוביל את הקמפיין הקורא לאבו־מאזן להסיר את הספר מאתרו הרשמי. ברהום העלה לרשת סרטון ובו הוא פונה ליו"ר הרשות בערבית, בפנייה מכובדת וישירה, ותובע ממנו להתנער מהכחשת השואה. "אני פונה אליך בתור יהודי וציוני", פותח ברהום, בערבית מוטעמת. "מטבע הדברים יש הרבה מחלוקות בינינו, אבל יש נושא אחד רגיש, אנושי, שבלתי אפשרי שנכחיש אותו. כוונתי לנושא השואה היהודית, אדוני הנשיא, כוונתי לתוכנית השטן הנאצי, שהשמידה שליש מבני העם היהודי (...) השואה היהודית התרחשה, והכחשתה היא עברה על החוק.
"אדוני הנשיא, בבקשה ממך, הבט על התמונה הזאת (ברהום אוחז בתמונת כריכת הספר, שמוצגים עליה חייל נאצי וחייל ישראלי זה לצד זה, י"פ). אתה כמובן מכיר אותה, היא לקוחה מספרך 'הפנים האחרות', שם כתבת ואמרת באופן מזוויע ולא אנושי שהתנועה הציונית היהודית שיתפה פעולה עם השטן הנאצי, כאילו שיהודים יסכימו לרצח יהודים רק בשל אינטרסים פוליטיים (...) ההסתה הזו, הגזענית, עדיין נמצאת באתר הרשמי השייך לרשות הפלסטינית, האתר שלך, ובהתאם לכך, כבוד הנשיא, אנו מבקשים ממך בקשה הומניטרית ומוסרית: הוצא את התעמולה הזו מהאתר הרשמי, ולמד את העם הפלסטיני על השואה (...) היה צודק עם ההיסטוריה, היה אמיץ. תודה לך".
לדברי ברהום, המאבק של הקבוצה אינו פוליטי, אלא ערכי. "למה אנחנו עושים את זה? כי יש אנשים שלא יודעים", הוא מסביר. "אנחנו חושפים את העובדות: אנחנו קראנו את הספר, מאל"ף ועד תי"ו, ובשנת 2015 אבו־מאזן עדיין מכחיש שואה. יש מי שאומרים 'נו, זה ידוע', אבל הם לא קראו את הספר – ואנחנו נותנים להם את הביסוס העובדתי. יש גם קבוצה שאומרת, 'נו, אז הוא אמר, אבל הוא חזר בו'. הם לא מעלים את הנושא הזה, ואז הזירה פנויה לתעמולה הערבית והפלסטינית, שממשיכה עם הכחשת השואה. אנחנו חושפים את האמת, נותנים טיעונים למי שכן יודע, ולא משאירים את הזירה ההסברתית ריקה".
מה אתם מצפים להשיג?
"אם אבו־מאזן יסיר את הספר, זכינו. זאת אופציה אחת. אם זה יקרה, נחזק את הגורמים המתונים בעולם הערבי, שרוצים ללמד על השואה, שמתנגדים להכחשת שואה. אנחנו נותנים פה גושפנקה לקו המתון. אבל אם הוא לא יסיר את הספר, נדע בוודאות שמדובר באדם שמשקר, חד וחלק.
"אבו־מאזן אמר בהצהרה אחת באנגלית שהשואה הייתה הפשע הנורא ביותר בתולדות האנושות. ההצהרה היחידה הזו עומדת בסתירה לכך שהספר עדיין מופץ, גם בשנת 2015. אם אתה באמת אומר שהשואה היא הדבר הנורא ביותר, מדוע רודפים את מי שמחנך ללימוד השואה? איראן ערכה ועידה להכחשת שואה, ואתה זוכר כמה נאבקו בזה. למה אתה נלחם נגד הכחשת השואה של איראן, ופוטר את אבו־מאזן? מדוע אתה נלחם במכחישי שואה בגרמניה, אם אתה מוותר לאבו־מאזן?
"לא רק שאבו־מאזן משקר באנגלית ומכחיש שואה בערבית, אלא שבשתי השפות הוא מגדיר את ישראל כמי שמבצעת פשע מלחמה. הוא עושה שלושה דברים בעייתיים: הוא מכחיש שואה, הוא טוען שהוא לא מכחיש שואה, והוא אומר שישראל מבצעת פשעי מלחמה ברמה של השואה. אם לא ננהל את המאבק הזה, הגלגל ימשיך להתגלגל קדימה".
איך עובדת ההסברה כלפי העולם הערבי?
"אנחנו חושבים שצריך לתת תגובת נגד, בהסברה ישראלית בערבית. אנחנו מתראיינים בתקשורת הערבית הבינלאומית באופן חד־צדדי ומדברים רק לטובת ישראל, וזה בא לידי ביטוי גם במונחים. אני לא אומר 'אל־קודס' אלא 'ירושלים', אני לא אומר 'הגדה המערבית' אלא 'יהודה ושומרון'".
אילו תגובות קיבלתם?
"יש טוקבקיסטים שאומרים שהשואה לא הייתה, שאנחנו אלה שמבצעים את השואה. זה כמובן אבסורד, ולכן אנחנו עושים את המהלך הזה. מנגד, יש מיעוטים רבים בעולם הערבי - קופטים, כורדים וכו' - שתומכים בנו. הפקנו סרטון הזדהות עם המיעוטים הנרדפים בארצות ערב, ואנשים באמת פרגנו לנו.
"חייבים לומר: כשמחנכים לשנאה באופן ממוסד ורציף, ללא תגובת נגד, ומציגים עלילת דם שלפיה היהודים היו שותפים בהשמדתם – כל הסכם מדיני שייחתם יופר כשתגיע ההזדמנות, כי העם הפלסטיני מוזן בדמוניזציה של ישראל ושל העם היהודי. לכן, אנחנו לא רק מבקשים מאבו־מאזן להפסיק להפיץ את הספר, אלא גם העלינו סרטון שמלמד על השואה בערבית, כדי לעצור את הדמוניזציה. אם נוותר כאן, הוא ימשיך. אם רק נתווכח אם להפיץ את הדברים או לא - אבו־מאזן כבר ניצח".
כדי שהכחשת השואה של יו"ר הרשות לא תנצח, ד"ר כהן ועמיתיו מתכוונים לפעול כדי להביא לידיעת כולם את עמדותיו. הצעד הראשון, כאמור, הוא הספר, שלפי התכנון יצא לאור בעברית אחרי פסח, סמוך ליום הזיכרון לשואה. מלבד זאת, ב־13 באפריל אמור להיערך באוניברסיטת בר־אילן כנס שיעסוק בהכחשת שואה בעולם המוסלמי בכלל, וברשות הפלסטינית בפרט. "הפלסטינים לא מחביאים את הספר", אומר ד"ר כהן. "אבל בעקבות הכוונה לתרגם את הספר זכיתי למתקפה מצד מקורבים לרשות, ובאתרי האינטרנט כתבו שאני מתכוון לפגוע בדמותו של 'שוחר השלום' אבו־מאזן".
גם ישראלים מתנגדים לזה?
"כן. אומרים לי, למה אתה בוחש, זה פוגע בסיכויי השלום, האלטרנטיבה היא חמאס ודאעש. אבל אני לא מבין: למה אף מזרחן לא תרגם את הדברים שלו עד עכשיו? גם הממשלה שלנו צריכה לאמץ את הסוגיה הזאת באופן רציני. פגשתי הרבה חברי פרלמנט אירופים, וכולם שאלו אותי: למה הדיפלומטים הישראלים שותקים? מדוע משרד החוץ לא עושה כלום עם זה,
והספר משפיע על הפלסטינים, לדעתך?
"אלפי פלסטינים וערבים מכל העולם מסתמכים על הספר ומצטטים ממנו, לומדים הכחשת שואה וטוענים שהיהודים שיתפו פעולה עם הנאצים. הם פשוט נכנסים לאתר של הרשות הפלסטינית, וקוראים את זה. אפשר לדפדף, חינם. מי שקורא את הזוועה הזאת חושב שאדולף היטלר היה חבר של בן־גוריון. זה יוצר דור חדש של ערבים שחושבים שזו האמת".
* * *
ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "משרד החוץ פועל בצינורותיו להתריע על הכחשת שואה באופן רציף ועקבי, ורושם הצלחות רבות. בין ההצלחות אפשר להזכיר את המושב המיוחד שהקדישה עצרת האו"ם לנושא האנטישמיות ב־22 בינואר 2015, בפעם הראשונה, ואת אימוץ הגדרת 'הכחשת שואה מהי' על ידי הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה (IHRA) ב־2013. מאבק באנטישמיות הוא אחד מיעדי משרד החוץ. במאי הקרוב נערוך את הפורום הגלובלי ה־5 למאבק באנטישמיות, ובו ידונו מאות נציגים מרחבי העולם במגוון פעולות למאבק באנטישמיות, בהכחשת השואה ובגזענות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם