סכין בגב: הכומר הפרו ישראלי שהמדינה הפקירה
האב גבריאל נדאף, ערבי נוצרי פרו-ישראלי וממייסדי הפורום לגיוס העדה הנוצרית לצה"ל, הוא אולי אחד הנכסים החשובים ביותר למערך ההסברה הישראלי. אז מדוע שנתיים לאחר שהגיש תלונות על איומים לחייו, המשטרה והפרקליטות אינן מספקות לו הגנה?
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בסוף אוגוסט 2012 נמנה נדאף, תושב נצרת המכהן בכנסייה בכפר יפיע, עם מקימי 'פורום גיוס העדה הנוצרית'. מדובר בפורום שחברים בו קצינים וחיילים בני העדה הנוצרית בישראל. בדף הפייסבוק של הפורום נכתב כי "אנשי הפורום מאמינים שצה"ל הוא כור ההיתוך מספר אחת של החברה הישראלית ושמהמדינה היא שלהם, ולכן צריך להגן על המולדת ולקחת חלק בנטל כמו כל היהודים. מילוי חובות כלפי המדינה וקבלת זכויות הינם אחד היסודות שהפורום מאמין בהם".
ואולם, באווירה הלאומנית ששוררת במגזר הערבי בישראל, שברובו הגדול הוא מוסלמי ובחלקו הגדול בעל זיקה עמוקה לפלשתינים, פעילותם של אנשי הפורום לא התקבלה בברכה, בלשון המעטה. אם נרצה לדייק יותר, אפשר בהחלט לדבר על הסתה קשה לאלימות ולרצח. "איימו לקרוע לי את העור, להוציא אותי מהכנסייה בכוח, לפגוע בי פיזית, לירות בי, מה לא?" מספר נדאף בשיחת טלפון מדרום אפריקה. בעקבות אותם איומים התחילו הכומר וחבריו בפורום הגיוס להגיש תלונות למשטרת ישראל.
בתקופה שבין אוקטובר 2012 למאי 2014 הוגשו לא פחות מ-21 תלונות שונות. בישיבה שהתקיימה במאי 2014 בוועדת הפנים של הכנסת סיפר נדאף גם על סרטון יוטיוב שכולל קריאה לרצוח אותו ואת סרן במיל' שאדי ח'לול, דובר הפורום. לא כל הקריאות הרבות לאלימות הפכו לתלונות. אנשי הפורום נמנעו מהגשת תלונות נגד בני נוער שנסחפו ונגררו לכך באופן חד-פעמי.
באותה ישיבה של ועדת הפנים נדרשו נציגי המשטרה והפרקליטות להסביר מה נעשה בכל אותן תלונות. רפ"ק ירון בנימין מאגף החקירות של המשטרה דיווח לחברי הכנסת כי בהערכות מצב שהתקיימו נקבע כי נדאף נמצא זכאי לאבטחה ברמה 3 מתוך שש רמות שהוגדרו במשטרה. על פי קביעה זו אכן ישנו חשש לפגיעה בנדאף, אולם די בשמירה באמצעות 'סל אבטחה' שפרטיו שמורים במשטרה ולא באבטחה צמודה.
רפ"ק בנימין ציין עוד כי המשטרה מיצתה את הטיפול בשבעה תיקים העוסקים בהסתה לאלימות, והעבירה אותם להכרעת הפרקליטות. גבריאלה פיסמן ממשרד המשפטים, שייצגה בדיון את הפרקליטות, ציינה כי אותן שבע תלונות הועברו לטיפול הפרקליטות כבר בפברואר 2013, אלא שבשל מורכבות עבירת ההסתה, הטיפול המשפטי בתלונות נמשך זמן רב.
"העבירה מחייבת בחינה של סוג הפרסום וטיבו, של אוכלוסיית היעד שאליה הופנה הפרסום, ושל האפשרות הממשית שאותו פרסום יביא לעשיית מעשה אלימות או טרור. מאחר שמדובר בעניין מורכב ההוכחה שלו לוקחת זמן, גם מצד עבודת המשטרה, וגם מצד עבודת הפרקליטות". פיסמן העריכה אז, שנה לאחר הגשת התלונות, כי בקרוב יתקבלו החלטות, אבל מאז חלף זמן נוסף ודבר לא קרה.
כשבוע לאחר אותה ישיבה בוועדת הפנים שיגרו עורכי הדין אורי שנהר ועמית דולב מכתב בשם גבריאל נדאף ופורום גיוס העדה הנוצרית אל עו"ד רות שפילברג-כהן, מפרקליטות מחוז צפון. "הדברים שנאמרו על ידי נציגי המשטרה והפרקליטות בדיון בוועדת הפנים מעידים על אוזלת ידן של רשויות אכיפת החוק בטיפול באיומים ובהסתות נגד האב נדאף וכנגד חברי הפורום", כתבו שנהר ודולב. "בין שהאשם בעניין רובץ לפתחה של המשטרה ובין שלפתחה של הפרקליטות, לא ייתכן שאנשי ציבור יהיו נתונים לאיומים ולהסתות לפגוע בהם מזה למעלה משנה וחצי, ושרשויות אכיפת החוק לא ישלימו במשך זמן כה רב את הטיפול בתלונות, אשר הוגדרו בדיון על ידי נציגת הפרקליטות כ'חמורות'".
השניים ציטטו את דברי יו"ר הוועדה, ח"כ מירי רגב, שאמרה בסיכומו של הדיון כי מבחינת המשטרה והפרקליטות, עד שלכומר יקרה חלילה משהו הם לא יעשו דבר. "עצם העיכוב החמור בהשלמת הטיפול בתיקים מסכן כשלעצמו את האב נדאף ואת חברי הפורום, שכן אותם גורמים העלולים לפגוע בהם תופסים את אי-העמדתם לדין של המאיימים והמסיתים כאינדיקציה להתנערות המדינה מהאב נדאף ומחברי הפורום, ולכך שהיא אינה רואה בחומרה את הפגיעה בהם".
משלא התקבלה תגובה מן הפרקליטות לבקשה לזירוז הטיפול בתיקים שיגרו עורכי דינו של נדאף מכתב נוסף ביולי 2014, ובו התריעו מפני פגיעה אפשרית בחיי אדם. "הסכנות והאיומים כלפי מרשיי לא פסקו, והגשת כתבי אישום היא אמצעי חיוני והכרחי להגנה עליהם", כתבו. "כל עיכוב נוסף בהגשת כתבי אישום מסכן עוד יותר את חייהם, ואם חלילה ייפגעו תוטל האחריות גם על פרקליטות המדינה, וזו לא תוכל להישמע בטענה שלא ידעה מהן השלכות עיכוב הטיפול באותם תיקים".
אך גם לתזכורת זו לא היה כל משקל מעשי בהתנהלות הפרקליטות. למעשה, עד לימים אלה ממש – שנה לאחר שממצאי החקירות הועברו לידי הפרקליטות ויותר משנתיים לאחר הגשת התלונות שעוסקות, יש לזכור, באיומים על חייהם של אזרחים ישראלים - לא התקבלה כל החלטה של הפרקליטות בנושא.
בינתיים, לצוותים המשפטיים של נדאף ושל חברי הפורום המאוימים אין כל אפשרות גישה אל חומרי החקירה. זאת משום שגישה לחומרי חקירה מתאפשרת רק לאחר שמתקבלת בפרקליטות החלטה על גורל התיק. כאשר ההחלטה היא להגיש כתב אישום, אזי כתב האישום מדבר בעד עצמו. במקרה ההפוך, כאשר מתקבלת החלטה על סגירת התיק, המתלונן אמור לקבל הודעה שהתיק נסגר וכי באופן עקרוני הוא יכול לקבל את חומר החקירה.
"מכיוון שלא זה קרה ולא זה קרה, אנחנו בסוג של 'לימבו' שבו לא ניתן לקבל שום דבר", מסביר עו"ד שנהר. לנדאף ולחבריו לא נותרה ברירה, והם פנו אל נציבות הביקורת על הפרקליטות, ובשמה הרשמי 'נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות', בראשות השופטת הילה גרסטל. בפנייתם ציינו כי מעגל האבטחה על נדאף חייב לכלול מלבד הטיפול המשטרתי גם מעגל אבטחה משפטי, שימנע את השיח האלים נגדו, העלול להוביל לכך ש'מפגע בודד' יושפע מההסתה וינסה לפגוע בנדאף ובחבריו הקוראים לגיוס לצה"ל.
"אי-קבלת החלטה על ידי הפרקליטות עולה לכדי רשלנות פושעת במקרה הטוב ופזיזות נמהרת במקרה הרע", כתב עו"ד שנהר. "ההחלטה דה-פקטו שלא להחליט מונעת את ההגנה על הכומר גבריאל בכלים המשפטיים, ותורמת כשלעצמה תרומה ממשית להגברת הסיכונים שבהם הוא נתון. הפרקליטות לא תוכל להישמע בטענה כי מדובר בתיקים מורכבים, דבר המצדיק כביכול את משך הזמן הרב שבו הם מטופלים".
לדברי עו"ד שנהר במכתבו, הפרקליטות מגישה בתיקים מורכבים יותר כתבי אישום תוך שבועות ספורים מתחילת החקירה. "גם אם מדובר בסוגיות משפטיות המצריכות איזון מדויק ועדין בין הערך החשוב של חופש הביטוי לבין הערך הלא פחות חשוב של הגנה על חייו של אדם, הרי שגרירת ההחלטה במשך זמן כה רב אינה תורמת להחלטה... לטעמי, החלטה שלא להגיש כתבי אישום עדיפה על המשך המצב הקיים, שהרי אם תתקבל החלטה ניתן יהיה להגיש עליה ערר ואם זה יידחה ניתן יהיה לעתור לבג"ץ נגד ההחלטה. כאשר הפרקליטות מחליטה שלא להחליט, אין למתלונן כלים משפטיים להבטיח את מיצוי ההליך נגד מי שמסית נגדו".
בשיחה שקיימנו עם עו"ד שנהר שאלנו אותו האם יש לו הסבר מה גורם לפרקליטות לגרור רגליים בנושא. "גם אם היה לי, לא הייתי חולק אותו איתך", השיב, והוסיף כי לתפיסתו, אם יש מישהו במערכת שמסוגל לעשות שינוי הרי שזו הנציבה גרסטל.
ואולם, מסתבר שהפרקליטות מתעלמת גם מפניותיו של גוף הביקורת. בתגובה לפניית 'nrg' לנציבות נמסר כי ב-31 בדצמבר 2014 נשלח לפרקליטות מכתב מטעם הנציבות ובו בקשה לקבלת התייחסות. לאחר שלא התקבלה התייחסות כנדרש, נשלחה תזכורת נוספת ב-25 בפברואר 2015.
"אני לא מרגיש שעושים איתנו צדק", אומר האב נדאף בשיחה עם 'nrg', "במיוחד לאור העובדה שאנחנו צועדים בדרך חדשה ומקדמים מהלך היסטורי חשוב למדינה ולעדה הנוצרית". נדאף מוסיף כי השתלבות העדה הנוצרית בחברה הישראלית וגיוס צעירים ממנה לצבא היא צעד שלא נעשה עד הקמת הפורום בשנת 2012, וכי הוא כבר הצליח להביא לעליה משמעותית מאוד במספר המתגייסים, הישג שעלול להתמסמס בשל ההסתה וחוסר הטיפול בה.
"בשנת 2012, כשהתחיל המהלך, הייתה עליה דרמטית באחוזי הגיוס. ב-2013 הגענו ל-180 מתגייסים. אבל בשנת 2014, לעומת זאת, היו רק מאה. אם זה יימשך ככה אני לא יודע מה יקרה בעוד שנה או שנתיים. אני חושב שהגיוס לא ייפסק לחלוטין, אבל הוא יחזור למה שהיה לפני הפעילות שלנו, מספרים בודדים בכל שנה – בין 30 ל-35 מתגייסים בשנה", הוא מעריך.
נדאף, שזכה לחיבוק מתוקשר מהצמרת הישראלית ובראשה מראש הממשלה, בנימין נתניהו, שאף הזמין אותו לביקור בלשכתו, טוען כי הוא קרוב למסקנה שכל הדיבורים על הרצון של הממסד הישראלי בהשתלבות הערבים הנוצרים בצה"ל ובחברה הישראלית הם מן השפה ולחוץ. "אם זה יימשך ככה נגיע למסקנה שכנראה לא רוצים שהנוצרים יתגייסו וישתלבו. זה מאוד נחמד שאומרים שרוצים שאנחנו נתגייס ונשתלב, אבל בפועל אתה רואה שהצד השני יותר חזק מאיתנו. לגורמים האנטי-ישראליים במדינה יש את כל המשאבים שלהם ואת כל הכסף והמימון. הם עושים עבודה ספציפית ומתוכננת לטרפד את המהלך הזה".
כדוגמה הבולטת ביותר לגורם אנטי-ישראלי שמקבל את תמיכת הממסד מציין נדאף את חברת הכנסת חנין זועבי, שהייתה בין המסיתים המרכזיים נגדו. "לחנין זועבי שתוקפת את המדינה ומקבלת ממנה משכורת יש מאבטחים עם נשק. כשהיא נוסעת לחו"ל היא נוסעת עם דרכון דיפלומטי, ואני צריך להוריד את הבגדים ולעבור בדיקה ביטחונית במשך חצי שעה", האשים.
גם בימים אלה נמשכת ההסתה ברחוב הערבי-ישראלי נגד גיוס צעירים ערבים לצה"ל. מיצג אימה שהוצג בפני בני נוער בשבת שעברה ברחבת עיריית שפרעם הראה את דמויותיהם של חיילי צה"ל, באמצעות שחקנים שלבשו מדי צה"ל, כמי שפוגעים בערבים באלימות קשה. בין המשתתפים שנצפו באירוע היו גם חבר הכנסת מוחמד ברכה, ויו"ר הרשימה הערבית המשותפת עו"ד איימן עודה.
"מטרת הסימפוזיון הפוליטי הדוחה והמוטה הזה היא אחת ואין בלתה", כתב נדאף בדף הפייסבוק שלו,
"קעקוע דמותה של מדינת ישראל באמצעות הסתה פרועה וחסרת מעצורים כמדינה אלימה ובריונית הפוגעת באזרחיה הערבים, ובדרך זו לשדל את הנוער לחדול מהשתלבות במדינה ולפגוע במאמצי גיוס הנוצרים למערכת הביטחון. זה, גבירותי ורבותי, פנטזיית ה'דו-קיום' כפי שרואות אותה המפלגות הערביות".
לדבריו, גם במקרה זה, אף שמדובר בחומר פלילי לכל דבר ועניין - החל מחתירה תחת היסודות הדמוקרטיים של מדינת ישראל, דרך קיום אירוע אלים ברחבת מוסד ממלכתי, העלבת עובדי ציבור, התחזות לחיילים ושוטרים ועבירות נוספות שצרה היריעה מלהכיל - הכלבים נובחים והשיירה עוברת.
יו"ר ועדת הפנים בכנסת היוצאת, ח"כ מירי רגב, מכירה היטב את התרשלות הפרקליטות בטיפול בתיקי האיום על חיי האב נדאף. "הוא מאוים כבר הרבה מאוד זמן, מאז שהוא התחיל לפעול לגיוס נוער נוצרי לצבא", היא אומרת בשיחה עם 'nrg'. "זה התחיל בכך שסגרו בפניו את הכנסייה ולא אפשרו לו להיכנס אליה. אמרתי 'לא יקום ולא יהיה'. לא יכול להיות שנסגור בפני מישהו דתי את הבית שלו".
המציאות שבה נדאף נאלץ לממן לעצמו אבטחה פרטית בעלות של אלפי שקלים בחודש אינה תקינה, אומרת רגב. בדיון שהתקיים בכנסת במאי 2014 היא העירה על כך למשטרה ואמרה כי לדעתה יש להעלות את רף האבטחה שהוקצה לאב נדאף ולהצמיד לו אבטחה אישית. "המשטרה צריכה לאבטח את הכומר גבריאל", היא אומרת. "אני אדבר איתו שישלח לי מכתב שהורידו לו את האבטחה ונפנה את המכתב למשטרה ולשב"כ".
את האצבע המאשימה מפנה רגב לכיוון גורמי אכיפת החוק שאינם עושים די, לטעמה, נגד חברי הכנסת הערבים שמסיתים נגד ישראל. "הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה צריכים להבין שזה שהם לא אומרים שום אמירה רצינית וחמורה כלפי אותם חברי כנסת ערבים שפועלים נגד אנשי ציבור כאלה או אחרים – זה מה שיביא עלינו בסוף את הרצח הבא. הם לא רוצים עימותים עם הציבור הערבי וכל הזמן פוזלים לכיוון ז'נבה. אין לי שום הסבר אחר".
לדבריה, צריכה להיות יד חזקה ונחושה יותר נגד המסיתים לאלימות ולפגיעה במתגייסים בצה"ל. "בדמוקרטיה שיש בה ממשלה נבחרת, שיש בה חוקים, שיש בה כללים – אף אחד לא מעל החוק. לא ערבי, לא מוסלמי, לא נוצרי, לא בדווי ולא יהודי. כולנו נפעל על פי החוק, גם במקומות שהם חושבים שיש להם אוטוריטה משל עצמם. היום זה איומים ומחר זה ימשיך לכיוונים אחרים".
1
אם כבר מדברים על איומים על רקע דתי, מה בדבר האיומים על פעילי הר הבית?
"זה גם נכון. אבל אני אמרתי גם לארנון סגל שפנה אליי שלא אני זו שיכולה לקבוע האם צריך לתת אבטחה לפעילי המקדש המאוימים".
הקביעה שאין סכנה ממשית לחייו נראית לך סבירה, בייחוד אחרי ניסיון ההתנקשות ביהודה גליק?
"אני חושבת שזו טעות של השב"כ. הם צריכים להתייחס יותר ברצינות לאיומים על פעילי המקדש, אבל אני לא יכולה לקבל את ההחלטות במקומם. ברגע שהם אומרים שהם הגוף האחראי ושהם יקבלו אחריות אם יקרה משהו, אתה לא יכול לעשות הרבה. אתה יכול רק להתריע".
להתריע. זה בדיוק מה שמנסה גבריאל נדאף לעשות בימים אלה, בנוסף לשירות ההסברתי שהוא מעניק למדינת ישראל. ביקורו בדרום אפריקה השבוע תואם למועד שבו מציינים שם את 'שבוע האפרטהייד'. נדאף הוזמן לנאום באוניברסיטת יוהנסבורג, ושם הוא מפריך את הטענות שעולות נגד ישראל כאילו היא מדינת אפרטהייד שמפלה בין אזרחיה היהודים והערבים. את עמדותיו הציוניות השמיע גם בתוכניות טלוויזיה מקומיות, תוך שהוא מגבה את דבריו בעובדות ובצילומים התומכים בתדמיתה של ישראל.
אך התסכול הרב מחוסר המעש של הפרקליטות נותן את אותותיו גם בו. "אני נמצא עכשיו בדרום אפריקה, במסע הסברה שבו אני אומר כמה טוב לנו במדינת ישראל וכמה אנחנו מרגישים בטוחים בישראל, ושאין לנו ארץ אחרת ושאנחנו רוצים להשתלב ולהתגייס. אבל אם זה יימשך ככה, אני אתחיל לדבר על הפרקליטות חופשי ואף אחד לא יסתום לי את הפה", הוא אומר, ומוסיף כי כבר העביר את החומר המשפטי בנושא לעורך דין לצורך הגשת עתירה לבג"ץ נגד הפרקליטות.
"אנשי הפרקליטות הגזימו. שייתנו לפחות תשובה ויגידו אם יש מקום להגשת כתבי אישום או שהתיקים נסגרים. אנחנו רוצים לדעת איך להתנהג. אם חנין זועבי לוקחת בכל פעם את הפרקליטות לבג"ץ ותמיד מנצחת, אני חושב שגם אני אוכל לנצח שם. יש צדק היום בעולם? אם אתה שואל אותי כאיש כמורה, אני יכול לומר לך שא-לוהים עשה הרבה צדק בעולם ואנחנו קלקלנו את הצדק הזה ואיבדנו אותו. זה קלקול מעשה ידו של האדם".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי לנוכח חשיבות העניין והצורך לבחון את הדברים כמכלול, הוקם במשטרה צוות חקירה מיוחד לנושא. גם בפרקליטות רוכז הטיפול בתיקים אלו בידי פרקליטות מחוז צפון והמחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה. בכמה תיקים אישרה הפרקליטות לפתוח בחקירה פלילית.
"בחינה פרטנית של התלונות הנוגעות להתבטאויות נגד הכומר נדאף העלתה כי רוב ההתבטאויות נגד הכומר לא עולות לכדי עבירה פלילית, וזאת בין היתר משום שהאמירות היו עמומות וניתנות לפרשנויות שונות שאינן מפלילות בהכרח, וכן בשל הקושי להוכיח את היסוד ההסתברותי הנדרש בעבירת ההסתה לאלימות ['אפשרות ממשית ש(הפרסום) יביא לעשיית מעשה אלימות או טרור']. תיקים אחרים הוחלט לגנוז בשל קשיים ראייתיים שהעלתה החקירה. מספר תיקים הוחזרו למשטרה לביצוע השלמות חקירה בטרם תתקבל החלטה סופית בעניינם", נאמר בתגובת המשרד.
במשרד המשפטים הדגישו כי הפרקליטות אינה מקלה ראש בתלונות אלה וסבורה כי ההתלהמות הציבורית נגד הכומר נדאף והתומכים בגיוס נוצרים לצה"ל מהווה תופעה חמורה, המהלכת על חבל דק בין המותר לאסור מצד חופש הביטוי והדין הפלילי. אלא ש"בצד החומרה האמורה יש לזכור, כי גם תיקים אלו
ממחוז צפון של משטרת ישראל נמסר כי האירועים הנוגעים לכומר גבריאל נדאף מטופלים על ידי מיטב החוקרים ובפיקוח פיקוד המחוז, ברצינות הנדרשת. "רמת האיום בהתייחס לאירועים מתבססת על הערכות מצב ובחינת מודיעין לאותה עת רלוונטית, בנוסף לסטטוסים קבועים המתקיימים בשגרה. על פי רמת איום זו נקבעת רמת האבטחה, ורמה זו לא השתנתה לאחרונה ונבחנת מעת לעת על פי אירועים חריגים ככל שישנם". עוד נמסר כי סל האבטחה שנקבע לנדאף נותן מענה לרמת האיום. "מטעמים מבצעיים ומצנעת הפרט לא נוכל להיכנס לפרטי המקרים, אך ניתן לציין כי מעולם לא ניתנה אבטחה משטרתית על ידי הצבת שוטרים", לשון התגובה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם