כחלון או לפיד: מי יהיה הפתעת בחירות 2015?
מאז שמפלגת חרות הכפילה את כוחה בבחירות לכנסת השלישית ב־1955, כמעט שאין מערכת בחירות שבה מפלגה כלשהי לא מצליחה לשטות בסוקרים מתחת לרדאר. מי תפתיע בשלישי הקרוב?
רכבת ההפתעות: המפלגה החלה את מערכת הבחירות עם שמונה מנדטים בסך הכול בסקרים. כוחות פוליטיים משמעותיים פעלו נגדה ואיימו למחוק אותה מהמפה הפוליטית. התוצאה הסופית: 15 מושבים בכנסת הבאה. לפחות לפי הסקרים, הפתיח הזה יכול לתאר את "יש עתיד" במערכת הבחירות הנוכחית ואת האפשרות הסבירה שרשימתו של יאיר לפיד תהיה – שוב – הפתעת הבחירות.
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אבל האמת היא שמה שתואר בשורות הראשונות הוא מה שקרה דווקא למפלגת "חרות" בבחירות לכנסת השלישית ב־1955. מפלגתו של מנחם בגין הכפילה אז את כוחה, למרות מאמצים כבירים מצד מפא"י ובן־גוריון להילחם בה. חרות, אם כן, היא ככל הנראה המפלגה הראשונה שזכתה לתואר "הפתעת הבחירות", ומאז כמעט ואין מערכת בחירות שמפלגה כלשהי לא ממשיכה את המסורת ומצליחה לשטות בסוקרים ובתחזיות כשהיא עוברת מתחת לרדאר.
השאלה מי תהיה הפתעת הבחירות הפעם קורסת לתוך עצמה, שהרי אם נדע לתת תשובה - לא יהיה מדובר בהפתעה. הפרשנים הפוליטיים, שמכירים את תולדות הפרלמנטריזם בישראל, ושנתם נודדת עקב תופעות אלקטורליות קיצוניות – מ'ד"ש', דרך 'צומת' ו'מפלגת הגמלאים' ועד 'יש עתיד' – מנסים לחזות את ההפתעה כמעט בכוח, ובעיקר מנסים לקבל רמזים מהעבר. אלא שהפתעות נוטות להיות, ובכן, מפתיעות.
ניתוח של הפתעות הבחירות מאז 1977 יעלה כי למעט מפלגת צומת, כמעט תמיד ההפתעה הגיעה ממה שמכונה "גוש המרכז". משמע, הבוחר הישראלי נוטה להפתיע, אבל משתדל לא לקחת את העניין לאקסטרים ולעשות זאת בסוגיות ה"כבדות" שעומדות על סדר היום כבר כמה עשרות שנים, ומתמקד בהפתעות בתחום האפור שבין שמאל לימין.
הנטייה הזו הופכת כמעט כל "הפתעת בחירות" למטרה מיידית לנחירות בוז מימין ומשמאל, שמצביעות עליה כ"מפלגת אווירה". אולי כדי למנוע מיתוג שכזה, החל לאחרונה יאיר לפיד בקמפיין שמטרתו למצב בישראל את גוש המרכז כשווה בין שווים לגוש הימין והשמאל - שני הגושים שהציבור הישראלי התרגל אליהם במשך כל כך הרבה שנים.
מי תהיה ההפתעה הפעם? אם לשפוט על פי הצהרות המתמודדים – צפויות לנו הפתעות רבות בליל שלישי הקרוב. אנשי "יחד" הודיעו נחרצות כי הם אלה שיפתיעו. שרון גל היה מוכן להישבע בנקיטת חפץ, אך לפני כמה ימים, שישראל ביתנו תגמור את הבחירות הללו במספר דו־ספרתי של מנדטים. גם אריה דרעי הציע לכולם לחכות ולראות את תנועתו ש"ס מכה בתדהמה את התחזיות המוקדמות והפושרות מבחינתה.
"הרחוב הערבי מתעורר", זועקת כותרת אחרת בחיפוש המילים "הפתעת הבחירות" בגוגל, ומכניסה לרכבת ההפתעות הזו גם את הרשימה הערבית המאוחדת. הפרשנים הפוליטיים, כאמור, שמים את הז'יטונים שלהם על משה כחלון ויאיר לפיד.
הפתעות, כמובן, יכולות גם להיות שליליות. מרצ יכולה להתברר כמפלגת שמאל אידיאולוגית שנעלמה לאחר שנים רבות במפה הפוליטית באמצע השבוע הקרוב, הליכוד עלול לרדת מרף 20 המנדטים, אלי ישי נמצא בסיכון לא מבוטל להוריד שאולה עשרות אלפי קולות מהימין (אם כי חייבים לציין שכל סקר מאז פרשת אוחנה בבית היהודי מציב את מפלגתו מעל אחוז החסימה).
אנשים נוטים להיות קרובים אצל עצמם, ולכן ההפתעה של האחד היא התדהמה של השני והמובן מאליו אצל השלישי. במשאל שנערך ב"הארץ" לפני הבחירות האחרונות בקרב כל המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה בסופו של דבר, התבקשו חברי המפלגות הללו להעריך כמה מנדטים יקבלו. המספר הסתכם בלא פחות מחמישים. אז הפתעות מתרחשות. לא יותר מדי, אבל כנראה שגם הפעם, כי הסטטיסטיקה בדרך כלל לא משקרת. ותמיד ישנה גם אפשרות שההפתעה הכי גדולה הפעם תהיה שלא תהיה הפתעה. במקרה כזה - לפחות נוכל להיות מופתעים באמת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם