ריבלין בשיחות סגורות: לא אכפה ממשלת אחדות
נשיא המדינה מקווה לראות קואליציה משותפת, אך לא מתכוון לכפות זאת על נתניהו והרצוג. במקביל, רה"מ כבר סגר עם המפלגות החרדיות על התיקים שיקבלו בממשלתו. בנוגע ללפיד, במחנה הציוני ובליכוד מבטיחים: הפעם הוא יישאר באופוזיציה
לא מעט אנשים במערכת הפוליטית מדברים לאחרונה בשמו של נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ועושים לו עוול. פעם אחת אלו אמירות שמגיעות מסביבת רה"מ בנימין נתניהו על כך שהנשיא יטיל את הרכבת הקואליציה על ראש המפלגה הגדולה - וזו טענה מעניינת, חוץ מהעובדה שהיא פשוט אינה נכונה; פעם שנייה אלו גורמים פוליטיים אחרים, שמנסים להלביש לנשיא אינטרסים כאלו ואחרים סביב משימת גיבוש הקואליציה הבאה.• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
האמת היא שריבלין פשוט יממש את מה שאומר החוק - מילה במילה. את מלאכת הרכבת הממשלה הוא יטיל על המועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר להרכיב קואליציה. הוא מבהיר זאת בכל שיחה שבה הוא מתבקש להסביר מה בכוונתו לעשות, וכך הוא גם יעשה בפועל. כל אינטרס זר או שיקול פוליטי אחר שמנסים להדביק לנשיא אינו נכון עובדתית, ובעיקר לא הגון כלפי ריבלין.
עם זאת, הנשיא אכן מעוניין שיום לאחר הבחירות ייגשו אליו שני המועמדים לראשות הממשלה, נתניהו ויצחק (בוז'י) הרצוג, ויאמרו לו כי פניהם לאחדות. אם צריך, הוא מוכן לשמש כמתווך בין השניים, ואף להקצות להם את חדר העבודה שלו לצורך השיחות.
ואחרי שאמרנו את כל זה, ועם כל הרצון הכנה והאמיתי של ריבלין לראות ממשלת אחדות, בשיחות סגורות מבהיר הנשיא דבר נוסף: "לא אכפה אחדות על נתניהו והרצוג. העם יהיה זה שיכריע", אמר הנשיא, וזו כל התורה מבחינתו.
אחדות, לשיטתו, היא אכן צו השעה. לדבריו, הלחץ והקושי שעומדים בפני מדינת ישראל לאחר הבחירות מחייבים אחדות. גם מפת המפלגות, לפחות על פי הסקרים, מראה שאין הכרעה ברורה על רצון הציבור מבחינה פוליטית. לכן אחדות היא מחויבת המציאות - שוב, אליבה דריבלין, אבל זו דעתו ולא מעבר לכך. אם נתניהו והרצוג יהיו מעוניינים בחסותו של הנשיא, הוא ישמח לסייע. אם הם יחליטו כי הם לא מעוניינים ללכת יחד, יטיל הנשיא על אחד מהם את מלאכת הרכבת הקואליציה, בדיוק כפי שמחייב אותו החוק. בכל מקרה, הוא לא מתכוון להכריח את שניהם להקים ממשלה משותפת.
השבוע האחרון שלפני פתיחת הקלפיות אופיין על ידי קמפיין ה"גוועלד", שעליו הוחלט בליכוד ובסביבת נתניהו. את האווירה והתחושה במטה הליכוד אפשר להגדיר כמעורבת: מצד אחד, המספרים בסקרים הם אמיתיים, וכך גם החשש מהמשך הקריסה של המפלגה; מצד שני, אין כמו סקר שחור על גבי לבן כדי להבהיר עד כמה מחנה הימין נמצא בעת חירום. אם מישהו רוצה להעביר מסר שזה הזמן להתגייס כדי להציל את המחנה, באו סקרי השבוע ועשו זאת באופן היעיל ביותר.
הפעולות שמבצעים בליכוד מאחורי הקלעים נועדו להבטיח שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, גם בהינתן מצב שבו הסקרים האחרונים יהפכו בסופו של יום לתוצאת הבחירות. גם מהכיוון השני, במפלגתו של הרצוג, יודעים לספר על כמה מהלכים שבכוונתו לעשות ביום שאחרי הבחירות מתוך מטרה להבטיח את הרכבת הממשלה על ידו.
נתחיל מהצד הימני, ונפתח עם ספוילר: אף שפומבית כל הצדדים יכחישו את הנאמר כאן, בשיחות סגורות מודים נציגי המפלגות החרדיות כי כבר הגיעו להבנות עם נתניהו ביחס לקואליציה הבאה, כולל על חלוקת התפקידים.
כך זה אמור להיראות, לפי מה שאומרים גורמים בצד החרדי וגם בליכוד: תמורת חזרתן לחיק הליכוד, אמורות שתי המפלגות החרדיות לקבל בחזרה את רוב מאחזי השלטון שבהם החזיקו עד 2013. הבולטים שבהם הינם משרד הפנים, שישוב לידיה של ש"ס, ותפקידי סגן שר הבריאות ויושב ראש ועדת הכספים של הכנסת, שינחתו בחיקה של יהדות התורה. כל זה כבר סוכם. נקודה אחת שעדיין שנויה במחלוקת עוסקת בשאלת משרד הדתות - בש"ס מעוניינים לשוב למשרד עתיר הג'ובים והמינויים, אך גם בבית היהודי מעוניינים להישאר במשרד שאיישו בשנתיים האחרונות.
ואם הזכרנו את מפלגתו של נפתלי בנט, לפי הסיכומים שכבר הושגו מול נתניהו, יושב ראש הבית היהודי יקבל לידיו את אחד משני התיקים המרכזיים – חוץ או ביטחון, עם נטייה ברורה למשרד החוץ. תיק בכיר נוסף שתקבל המפלגה, כך לפי השיחות בין הצדדים, הוא אחד מהשלושה הבאים – משפטים, חינוך או ביטחון פנים. הכול, כמובן, תלוי בהנחה שתוצאות הבחירות יהיו זהות לסקרים האחרונים, שמעניקים למפלגתו של בנט בין 11 ל-12 מנדטים.
אם ביחס לשלוש המפלגות הדתיות אפשר היה לדבר על עסקאות שנסגרו, בנוגע למפלגתו של משה כחלון ההגדרה המתאימה יותר היא הבנות - או התחלה של הבנות. במפלגת כולנו מכחישים את הדברים בעקביות, אולם בסביבת נתניהו מודים כי כחלון יהיה שר האוצר הבא, כפי שכבר פורסם ב-nrg בעבר. עיקר המאמצים בימים האחרונים מצד הליכוד מתמקדים בניסיון לסגור עניינים גם מול אביגדור ליברמן. עד עכשיו לא נרשמה הצלחה בנושא.
מעטים הנושאים שניתן לקבל עליהם הסכמה בליכוד ובמחנה הציוני, אבל על נושא אחד דווקא יש הסכמה כזו - העובדה שכמעט בכל תרחיש יאיר לפיד ויש עתיד ימצאו את עצמם באופוזיציה. במקרה שמפלגת הליכוד תקבל לידיה את הרכבת הקואליציה - אין צורך להכביר במילים על אפשרות זו. רק מלשמוע את המילה "לפיד" עוברת צמרמורת בגוו של ראש הממשלה. כל עוד זה תלוי בנתניהו, לפיד לא יתקרב לממשלה הבאה.
אבל הדברים המעניינים יותר נאמרים דווקא בסביבתו של הרצוג: "הראשונים שאליהם יפנה יושב ראש המחנה הציוני ביום שאחרי הבחירות הם החרדים", סיפרו בכירים במפלגה. "החרדים העבירו להרצוג מסר שלפיו אם הרכבת הממשלה תוטל עליו, הם לא פוסלים אותו".
ומאחר שביהדות התורה הבהירו באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי עם לפיד הם לא מוכנים לשבת, ומכיוון שבש"ס הצהירו כי הם מתואמים עם האחות האשכנזית, המשמעות היא שעל הרצוג לוותר על לפיד בקואליציה הבאה - והוא מוכן לכך, בהנחה כמובן שלחרדים יהיו יותר מנדטים מהנדוניה שיביא איתו לפיד.
"לפיד מקפיד לומר בכל הזדמנות כי הוא מתכוון להמשיך בדיוק מהנקודה שבה עצרו אותו", הוסיפו הבכירים במחנה הציוני, "הוא רק לא מספר שהסיכוי שלו להיות חלק מהממשלה הבאה שואף לאפס".
אבל בכך לא מסתכמות ההפתעות מצד המחנה הציוני, והנה עוד שתיים: הראשונה עוסקת בליברמן ובכמה רחוק יהיו מוכנים ללכת במפלגה כדי להביא אותו ואת מפלגתו לקואליציה בראשות הרצוג. תיק הביטחון, לא פחות ולא יותר, עומד למכירה, תמורת כמות המנדטים שיש לליברמן להציע.
שתי בעיות בכל זאת עומדות בדרכם המשותפת של הרצוג וליברמן: גם אם האחרון יסכים לשבת באותה קואליציה עם מרצ תמורת תיק הביטחון הנחשק, איך גורמים למרצ להסכים לעסקה כזו? זה לא יהיה פשוט. המכשול השני הוא נתניהו - ליברמן מסוגל לקבל את הצעת הרצוג להתמנות לשר ביטחון ולחזור איתה לנתניהו, כדי לאפשר לאחרון להשוות את ההצעה. ומה יקרה אם נתניהו, בלית ברירה, יסכים לעסקה כזו?
כשנשאלים במחנה הציוני ביחס לסוגיית הרוטציה עם הליכוד, התשובה שמתקבלת מפי בכירים במפלגה מעניינת יותר. קודם כול, הם אינם אומרים "לא". מה הם כן אומרים? "האפשרות היחידה היא רוטציה שבה הרצוג הוא הראשון", הבהירו הבכירים, "יושב ראש המחנה הציוני לא מאמין כי נתניהו יקיים הסכם רוטציה שבו הרצוג הוא השני בתור. זה לא כמו מה שהיה עם יצחק שמיר ושמעון פרס. הרצוג לא מאמין שנתניהו בכלל יאפשר לחלק השני של הקדנציה להגיע, ויעדיף לפרק את הממשלה וללכת לבחירות עוד לפני שלב הרוטציה. לכן אם הרצוג לא יהיה ראשון ברוטציה, הוא יעדיף להישאר באופוזיציה".
וישנו דבר נוסף שמטריד את מנוחת אנשי המחנה הציוני - האפשרות שמרצ תיעלם. "אם מרצ לא תעבור את אחוז החסימה, אנחנו בצרות צרורות", הודו במחנה הציוני, "זה מעסיק אותנו מאוד במטה. אנחנו באמת חרדים למרצ. אמנם אי אפשר ללכת בגלוי ולהגיד לאנשים 'אל תצביעו לנו, תצביעו למרצ', אבל זו סכנה אמיתית לכל מחנה השמאל-מרכז".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם