רבבות חרדים הכריזו: מחרימים את יהדות התורה
יומיים לפני הבחירות, כעשרת אלפים חרדים התכנסו ב"ארנה" בירושלים והכריזו: מחרימים את מפלגת הבית "יהדות התורה"
לפחות 10,000 מבני הזרם ליטאי בקהילה החרדית השתתפו אמש (יום א') בכנס בחירות ב"ארנה" בירושלים. המתכנסים משתייכים לקהילתו של הרב שמואל אויערבך, מנהיג ליטאי שלא מקבל את סמכות המנהיג המרכזי הרב אהרן לייב שטיינמן. בעצרת הוחלט כי בני הקהילה, המונה על פי ההערכות בין עשרים לשלושים אלף קולות, לא יצביעו למפלגת הבית "יהדות התורה".עוד כותרות ב-nrg:
-פוטין: הכנו את מערך הגרעין לפני סיפוח קרים
-נתניהו: "לשמאל יש את V15 - לנו את העם"
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ההחלטה הסופית שלא לתמוך ב"יהדות התורה" עשויה לעלות למפלגה החרדית-אשכנזית במנדט השביעי ולהוריד את כוחה לשישה מנדטים, והיא מהווה אקט של מחאה בעקבות הרדיפות שפלג זה חווה בשנתיים האחרונות מהממסד המרכזי. מדובר בתקדים כמותו לא היה, ועד כה, למרות כל הפילוגים, מעולם לא הכריזה קבוצה חרדית על החרמת מפלגת הבית להם נהגו להצביע.
הרב שמואל אויערבך השתתף בעצרת ונשא את הנאום המרכזי, אך לא אמר בו למי יורה להצביע, במקומה של יהדות התורה. מאחורי הקלעים נמשכים הדיונים בקרב הנהגת הפלג, וכעת קיימת אפשרות משמעותית כי תהיה תמיכה שקטה במפלגת 'יחד' של אלי ישי. תמיכה כזו הנה קריטית לגוש הימין ועשויה להבטיח שישי יעבור את אחוז החסימה ולמנוע מארבעה מנדטים של הימין לרדת לטמיון.
אויערבך, בדבריו, דיבר בגילוי לב על המחלוקת הפנים-חרדית ואמר: "בטוח שהרדיפות נגדנו שלא היו כמותם מעולם נעשית מאחר ויש להם טעות". עוד אמר כי קיימת "רוח קרירות" מולה "צריכים להתמודד ולשמור על עצמנו".
המשא המרכזי נישא על ידי הרב אויערבך, אולם את דבר ההנהגה הביא הרב יעקב ונדרוולדה, רב בישיבת 'גרודנא', שנשא כתב אשמה חריף נגד הממסד החרדי ונגד חברי הכנסת של הסיעה הליטאית 'דגל התורה'. "תפקידם של עסקני ציבור להילחם בגזרות השלטון. מעולם לא היה תפקידם של עסקני ציבור להילחם באלה שרוצים למסור נפש על גזירות. תפקידו של שליח ציבור אינו להילחם בציבור".
אנשי הרב שמואל אויערבך מאשימים את הרב שטיינמן בפשרנות ובסטייה מהמדיניות החרדית שהייתה נהוגה בעבר. "נוצר מצב שדברים שהיו פשוטים וברורים כעת לא ברורים, באשמת ההשפעה המתוחכמת של השלטון החילוני שחדר לתוכנו. בשולי המחנה, ולא בשולים החיצונים, בשולים הפנימיים, הכל פתוח", אמר ונדרוולדה ותקף את המסגרות להשכלה אקדמאית הנפתחות על ידי חרדים.
הסוגיה המרכזית שהפרידה בין ההנהגה המרכזית לפלג של אויערבך הייתה שאלת ההתייחסות לחוק הגיוס החדש. אנשי אויערבך האשימו את חברי הכנסת החרדיים בשיתוף פעולה עם ועדת שקד שגיבשה את החוק. "צריכים לצאת למלחמה בשלטון המרושע שהחליט להרוס את עולם התורה. יש לנו מלחמה עם השלטון ועם כל אלה שמשתפים אתם פעולה, בסתר ובגלוי".
המחלוקת הפנים-חרדית החלה לאחר פטירת המנהיג הקודם הרב יוסף שלום אלישיב, לפני קרוב לשלוש שנים. מרבית הציבור קיבל את הנהגתו של הרב שטיינמן, מלבד קהילת הרב אויערבך. מעט קודם לפטירת אלישיב, הצליח שטיינמן להשיג שליטה בביטאון הליטאי "יתד נאמן", צעד שחיזק בצורה דרמטית את מעמדו. עם הפטירה, הוא הפך למורה הדרך של חברי הכנסת החרדים-ליטאיים. בבחירות הקודמות תמך אויערבך ב'יהדות התורה' למרות המחלוקת, אך בבחירות המקומיות הקים סיעה נפקדת שהתמודדה במספר ערים חרדיות וזכה להישגים לא מבוטלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם