"יום המצביע": החרדים הולכים להחתים כרטיס
הפרישה של אלי ישי מש"ס והפיצול בין הפלגים האשכנזיים הם חלק ממגמת ריבוי הזרמים ברחוב החרדי. למרות זאת, שואפים הפלגים השונים להשיג את אותה מטרה: כניסה לקואליציה
"לא תבואי שישי שבת, זהו יום הבוחר", שרים זקני צפת, אבל בקרב אלו ששומרים שישי-שבת, מחר לא יחול יום הבוחר, אלא יום המצביע. החרדים נוהגים לומר שאין להם זכות בחירה, רק זכות הצבעה, שאותה הם מחויבים לממש על פי "דעת תורה", הוראת הרבנים.כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ואכן, בהווי החרדי ההצבעה למפלגת הבית החרדית אינה רק זכות דמוקרטית וניסיון להביא לבחירתם של נציגי המגזר שידאגו לצרכיו. ההצבעה הנה החתמת כרטיס נוכחות שמתבצעת אחת לארבע שנים, התייצבות למפקד שהופך את הפרט לחלק מהקהילה. "חוב קדוש", כך מכונה ההצבעה, לא פחות, וההסתכלות הזו מובילה לכך שמרבית האופוזציונרים החרדים - חרדים מודרניים ושאר נפגעי הממסד - מתייצבים ביום פקודה מאחורי הפרגוד ונותנים את אמונם שוב בהנהגה החרדית.
קמפיין הבחירות של "יהדות התורה וש"ס מכוון לשמר בדיוק את התחושה הזו. יום הבחירות עצמו מוקדש להביא למקסום הכוח החרדי. כולם מגויסים, ובחזית ממוקמים הצעירים, בני ישיבה ואברכי כוללים. אלו ישובים במוקדי טלפונים ודואגים שכל משפחה חרדית תקבל שיחה שתוודא את יציאתם לקלפי.
בבוקר ייצאו חברי הכנסת להצביע, אבל חשוב מכך: גדולי הרבנים. מרביתם אנשים מבוגרים שאינם מרבים לצאת מביתם, ותיעוד שלהם משלשלים את המעטפה אל הקלפי יופצו מיד באתרי האינטרנט החרדיים, ויעוררו תחושת הזדהות אצל כל מי שחשב בכל זאת להישאר בבית. זקנים אחרים שאינם רבנים יקבלו סיוע ביציאה מדירתם אל הקלפי הסמוכה. האויב העיקרי הוא האדישות, ונגדה ייאבקו מבוקר יום הבחירות ועד שעת סגירת הקלפיות.
ובכל זאת, החרדים אינם מקשה אחת ומערכת הבחירות האחרונה הוכיחה זאת. אלי ישי פרש מש"ס והקים את "יחד" בגיבויו של הרב מאיר מאזוז, "יהדות התורה" האשכנזית התמודדה עם אופוזיציה בדמות פלג ליטאי בראשות הרב שמואל אויערבך שהסיר ממנה את תמיכתו. זו הייתה מערכת בחירות שהתאפיינה בהמולה פנים-חרדית רבה. למפלגות החרדיות אמנם אין פריימריז, אבל התקיימה מערכה פנימית של ניסיונות גורמים שונים בתוכם לתפוס עמדות ולשנות את מאזן הכוחות.
הסיפור המעניין מתרחש דווקא מחוץ לרשימות לכנסת. מגמת הגיוון בחברה החרדית והזרמים החדשים שצצו בתוכה בשנים האחרונות, הביאו קהילות שונות שחשו מודרות ממוקדי הכוח לנצל את זמן הבחירות להשמעת קולם. הם לא ציפו שזעקותיהם יובילו להכנסת נציג מטעמם, אך מערכת הבחירות הארצית הייתה הזדמנות מבחינתם לשיח פנים חרדי בענייני השעה ולהעלאת סוגיות לדיון.
גם ההנהגה עצמה לא נותרה אדישה ולא סמכה על ההתגייסות החרדית הקבועה. חברי הכנסת התייחסו לסוגיית החרדים העובדים, למשל, וקיימו עבורם חוגי בית והצהרת עמדות. חבר הכנסת יעקב אשר, איש 'דגל התורה', אף ישב לשיחה שנמשכה עד השעות הקטנות של הלילה עם קבוצת צעירים חרדים שלא מצאו את עצמם בישיבות. גם סוגיית ייצוג הנשים עלתה לסדר היום, ולמרות שהח"כים עצמם לא ראו בה שאלה ראויה לדיון, התקשורת החרדית עסקה בכך בהבלטה.
בשעה שהמדגמים יעסקו מחר בשאלה האם השלטון בישראל נשאר בימין או שהתחולל מהפך, אלו השאלות שיסקרנו את החרדים בתום יום הבחירות: האם '"חד" עברה את אחוז החסימה; האם "יהדות התורה" קיבלה את המנדט השביעי'; והאם אריה דרעי הצליח לספק את התוצאה הרצויה ולמנוע זליגת מנדטים משמעותית מש"ס.
השאלה המרכזית היא הצלחתה או כישלונה של "יחד". אם אלי ישי יצלח את סף החסימה, אחרי שנים רבות בהן ש"ס וג' כיכבו לבדן כמייצגות החרדים, תתווסף לצדם מפלגה נוספת ותשנה את המפה הפוליטית החרדית. למרות שהמפלגות הוותיקות ניסו ליצור חזית מולה, הן יתקשו לשמר את ההתנגדות הזו לאורך כל הקדנציה וייאלצו בסופו של דבר לקבל את קיומה.
"יהדות התורה" מצידה מקווה להשיג את המנדט השביעי, כשעל הפרק מונחת יוקרת המנהיג המרכזי של הציבור הליטאי, הרב אהרן לייב שטיינמן, שנחשב כיום לרב החרדי המשפיע ביותר. שטיינמן, בן למעלה מ-100, מתמודד כאמור עם הרב שמואל אויערבך שמסרב לקבל את סמכותו וכאקט של מחאה הסיר את תמיכתו מהמפלגה החרדית-אשכנזית. אם אכן ייווכח שהמחאה הזו עלתה לג' במנדט, טענותיו של אויערבך יקבלו חיזוק והממסד יתקשה מעתה לזלזל בכוחו.
ובש"ס מצטלבים סיפורו האישי של אריה דרעי וסיפורה של המפלגה החרדית-ספרדית בעידן שאחרי המנהיג המנוח הרב עובדיה יוסף. זוהי הפעם הראשונה שדרעי עומד לבדו בראש המפלגה לאחר חזרתו מהמדבר הפוליטי, וזוהי הפעם הראשונה שש"ס בוחנת את כוחה ללא האב הרוחני שלה.
ש"ס, שכוחה בא לה מכך שסחפה אחריה גם קהל מזרחי מסורתי, עשויה בבחירות הללו להפוך לתאומה של 'יהדות התורה' האשכנזית. גם דרעי עצמו מעולם לא היה מנהיג חרדי בלבד, וחלומו הרע הוא להפוך ליעקב ליצמן ספרדי. אם החשש יתממש, ש"ס תאבד את ההשפעה העצומה שהייתה לה על המפה הפוליטית בישראל. שישה או שבעה מנדטים ייחשבו לכישלון, תשעה מנדטים ייחשבו להצלחה.
כניסה לקואליציה, זוהי המטרה העיקרית של החרדים מיד לאחר הבחירות. איש מהם לא מעוניין בהרפתקה נוספת. בשנתיים בהם היו מחוץ לממשלה איבדו החרדים מוקדי כוח וספגו שורה של חוקים שביקשו לשנות את הסדרי החיים בעולמם. מגיוס עד גיור, מתקציב החינוך ועד לשליטה בשירותי הדת. מיד עם הכנסם לממשלה החדשה הם יפעלו למחיקת פעולות העבר ולהחזרת המצב לקדמותו. אז, רק אז, הם יידעו שניצחו את הבחירות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם