בין חברי הכנסת הערבים: עו"ד שייצג פעילי חמאס

מנהיג מפלגה טרי שרואה את עצמו כמרטין לותר קינג של הערבים, עיתונאית פמיניסטית שפועל למען נשי המגזר ורופא שנאבק נגד גיוס לשירות לאומי - חברי הרשימה המאוחדת שנכנסו למשכן

הרשימה המשותפת השיגה הישג אדיר מבחינתה: 13 מושבים בכנסת ומקום בעל השפעה משמעותית באופוזיציה. עד כה התוודענו לדעותיהם של חנין זועבי, אחמד טיבי וג'מאל זחלקה, אבל מי הם חברי הכנסת הערבים שייכנסו לראשונה למשכן?

עוד כותרות ב-nrg:
• ראש הסגל בבית הלבן ישתתף בוועידת ג'יי סטריט
• אפגניסטן: הציתה קוראן ונשרפה בידי המון זועם
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

איימן עודה, שניצב במקום הראשון ברשימה, הוא תושב שכונת כבאביר בחיפה ופעיל פוליטי מגיל צעיר בתנועת 'בנק"י – ברית נוער קומוניסטי בישראל'. "הייתי נער פעיל מאוד", הוא אמר בריאיון ל'nrg', "השתתפתי בהפגנות בתקופת האינתיפאדה הראשונה. כשהייתי בכיתה י' עצרו אותי בשב"כ פעמיים וחקרו אותי. בפגישה השלישית ניסו לגייס אותי כסוכן, וכמובן שסירבתי".

הנבחרים החדשים מהרשימה המשותפת

בגיל 23 הוא כיהן כחבר מועצת חיפה מטעם סיעת חד"ש, ובתקופה זו פעל להגנה על זכויות תושבי השכונות הערביות בעיר. בשנת 2006 נבחר עודה למזכיר סיעת חד"ש - תפקיד שבו הוא מחזיק עד היום. בבחירות לכנסת ה-19 הוא הוצב במקום השישי ברשימת הסיעה, אך המפלגה קיבלה ארבעה מנדטים בלבד והוא נותר מחוץ לכנסת.

עודה הוביל את המאבק נגד התוכנית הממשלתית לגיוס הצעירים הערבים לצה"ל ולשירות לאומי, לאחר שוועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל מינתה אותו לעמוד בראש 'ועדת המאבק בכל צורות הגיוס'. בינואר 2015 הוא נבחר לתפקיד יושב ראש חד"ש במקום מוחמד ברכה שפרש, והוצב בראש הרשימה המשותפת של המפלגות הערביות.

עאידה תומא סלימאן, שנבחרה למקום החמישי ברשימה, מחזיקה בתואר ראשון בפסיכולוגיה וספרות ערבית מאוניברסיטת חיפה. תומא סלימאן, אלמנה ואם לשתי בנות, מתגוררת בעכו. היא העורכת של העיתון 'אל-איתיחאד' היומי, ונחשבת לאחת המנהיגות הבולטות בחברה הערבית כיום. במשך שנים היא פעילה פוליטית במסגרת חד"ש, במקביל לפעילות הציבורית הענפה שלה, שמתמקדת לא מעט בשיפור מצבן של הנשים במגזר. תומא סלימאן הקימה בשנת 1992 את עמותת 'נשים נגד אלימות' הפמיניסטית, ואופן פעילות הארגון שפיתחה הועתק למדינות רבות בעולם הערבי.

היא האישה הראשונה שמכהנת בוועדת המעקב של הציבור הערבי בישראל, וכמו כן היא חברה בנציבות הנשים הבינלאומית לשלום צודק בין ישראל והפלסטינים. בנוסף היא חברת הנהלה בעמותת 'סיכוי' ובמפלגה הקומוניסטית הישראלית.

עבד-אלחכים חאג' יחיא, במקום השישי ברשימה, כיהן בעבר כראש עיריית טייבה ובעל תואר להנדסה אזרחית בטכניון. בשנת 1981 הוא הצטרף לתנועה האסלאמית. חאג' יחיא הוא אב לארבעה ומתגורר בטייבה. לטענתו, מצב הזכויות בחברה הערבית נמצא בשפל חסר תקדים, במיוחד אחרי ההצהרות של רה"מ בנימין נתניהו בעניין ההדרה. "ההדרה נגד ערבים בוצעה בכל הממשלות של נתניהו. לא ראינו תזוזה או כיוון לשיח על שוויון", הוא אמר בריאיון ל'nrg'.

הוא תומך בנישואים ליותר מאישה אחת, אף שהדבר אסור לפי החוק בישראל. "אני בעצמי לא אתחתן עם אישה שנייה", הוא ציין, "אבל ישנו ציבור בישראל שזה מתאים למנטליות שלו. אני לא רואה בכך שום פסול. במקרים מסוימים זה מונע מצב של בגידות, ומציאות שבה נשים לא יתחתנו בכלל".

חאג' יחיא אף סבור שמדינת ישראל חייבת לפנות את היישובים ביהודה ושומרון ולהקים מדינה פלסטינית בגבולות 1967. "ההתנחלויות הן מנגנון ההרס העצמי של מדינת ישראל", הוא הסביר, "אם המנהיגים חושבים על מדינה דו-לאומית ולא על שלום, הם צריכים להצהיר על כך בגלוי ולהבין שבכך יפסידו את הרוב היהודי במדינת ישראל". כמו כן הוא מתנגד לעלייה להר הבית. "מסגד אל-אקצה שייך למוסלמים, ואין לאף אחד זכות עליו. עלייה להר מהווה פגיעה בדת ובחופש הפולחן".

יועץ של הרשות

יוסף ג'בארין, הממוקם במקום העשירי ברשימה הוא מרצה למשפטים באוניברסיטת חיפה ופעיל זכויות אדם, הקים וניהל את המרכז הערבי 'דיראסאת' למשפט ומדיניות. הוא חבר הנהלה בעמותת 'סיכוי', ובעברו שימש כעורך דין ב'אגודה לזכויות האזרח בישראל'.

"הציבור הערבי סובל מאפליה ומהדרה באופן היסטורי, והדבר מקבל ביטוי היום במעמדו הסוציו-אקונומי הנמוך ובעובדה שהאוכלוסייה הערבית היא הענייה ביותר בישראל", הוא סיפר ל-nrg. "מערכת החינוך של הציבור הפכה חלק מהבעיה, במקום להיות מקור לצמיחה. היא סובלת מתת-תקצוב ומשליטה כוללת של משרד החינוך, שלא מאפשרת לאנשי מקצוע ערבים ליטול חלק בקידום המערכת. התלמידים הערבים מרגישים ניכור לגבי תוכני הלימוד, כאשר לא נותנים להם ללמוד את הנרטיב הערבי-פלסטיני שלהם".

לטענת ג'בארין, חייבים להקים מדינה פלסטינית בגבולות 1967: "הכיבוש שיש בישראל הוא הכיבוש היחידי שנשאר במאה ה-21, ולכן לא נוכל לצאת מהמשבר המדיני והכלכלי בלי הסכם שמבוסס על הכרה במדינה פלסטינית". מבחינת ג'בארין, אחרי הקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים, יהיה אפשר לדון בעלייה של יהודים שיבקשו להתפלל בהר הבית.

אוסמה סעדי, מקום 12 ברשימה, הוא תושב ערבה שבגליל התחתון המערבי, נשוי ואב לחמישה. סעדי משמש כמזכ"ל תע"ל מאז היווסדה בשנת 1996, ובבחירות הפנימיות שנערכו במפלגה נבחר במקום השני ושובץ במקום ה-12 ברשימה המשותפת. סעדי כיהן בשנות השמונים כיושב ראש אגודת הסטודנטים הערבים, למד משפטים והשתלם כעורך דין באוניברסיטה העברית בירושלים.

סעדי ייצג אסירים ביטחוניים מכלל הפלגים הפלסטינים, כולל פעילי חמאס. כמו כן ייצג את ארבעת חברי הפרלמנט הפלסטינים מטעם חמאס ממזרח ירושלים, ובניהם מוחמד אבו-טיר וחבר הפרלמנט נאיף רג'וב, אחיו של בכיר פת"ח ג'יבריל רג'וב, שנעצר לאחר חטיפת גלעד שליט.

בשנת 2003 נשכר סעדי על ידי הרשות הפלסטינית לייצג אותה בתביעות פיצויים שהוגשו נגדה בבתי משפט בישראל. הוא משמש בתפקיד יועץ משפטי לרשות הפלסטינית עד היום.

"ייצגתי את חברי הפרלמנט מטעם חמאס בהתאם לכללים של לשכת עורכי הדין", הוא אמר, "בהתאם לחוק, ברגע שאכנס לתפקידי כחבר כנסת אפסיק לתת את השירות שהענקתי עד היום לרשות, ואפעל בכנסת לקידום הסדר מדיני שבסופו תקום מדינה פלסטינית".

עבדאללה אבו-מערוף, חבר הלשכה המדינית של המפלגה הקומוניסטית וממנהיגי היוזמה הערבית-דרוזית, הוצב במקום ה-13 במפלגה. הוא ממובילי המאבק נגד גיוס לשירות אזרחי בציבור הערבי, בעל תואר שלישי בפילוסופיה ומדע. לפני בחירתו לכנסת עבד כרופא אורולוג בבית חולים 'כרמל' שבחיפה.