הרנסנס המצרי: עיר הבירה שתחליף את קהיר
ההכרזה על בניית בירה חדשה לשכנה מדרום תואם את העדיפות שנתן א-סיסי לכלכלה המקומית, אבל איש לא שואל מהיכן יילקח הכסף, איך ייבנה המיזם – ובעיקר לשם מה יש בו צורך?
במהלך סוף השבוע חשפה מצרים תוכנית לבנות בירה חדשה לגמרי. העיר החדשה תשכון היכן שהוא ממזרח לקהיר, קרוב יותר לים סוף. היא תתפרס על 250 קילומטרים מרובעים בערך, ותהיה ביתם הפוטנציאלי של עד 7 מיליון בני אדם. המיזם, שעלותו המתוכננת עומדת על כ-45 מיליארד דולר, הוכרז בפסגה בשמורה הימית שארם א-שייח', במטרה לתגבר את הכלכלה הרפויה של המדינה.
עוד כותרות ב-nrg:
-תושבים לראש העיר צפת: אל תעזוב לכנסת
-"אין מקום לסגירת חשבונות עם ילד רעב"
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
אתר נוצץ שמשרטט את ההצעה מריע לה כ"זרז של רנסנס מצרי" וכ"מאמץ רב חשיבות לבנות את הרוח הלאומית, לעודד את הקונצנזוס ולתת כתף לצמיחה ברת הקיימא וארוכת הטווח של המדינה".
קהיר, בירתה של מצרים, המשופעת ב-18 מיליון בני אדם, עומדת דרך קבע בפני ביקורת בשל התשתית החורקת ועומסי התנועה הנוראיים שבה. המיזם החדש אמור לסייע להקל על הצפיפות ועל אכלוס היתר.
לדברי שר הבינוי המצרי מוסטפה מדבולי, העיר החדשה המתוכננת – אשר עוד לא ניתן לה שם – תיבנה בשותפות עם יזם פרטי בולט מאיחוד האמירויות, ולכאורה יהיה צורך רק בין חמש לשבע שנים להשלמתה. הפסגה הכלכלית שבה הוכרז על המיזם הצליחה למשוך הבטחות להשקעות בערך של כ-12 מיליארד דולר מכמה מדינות מפרץ עשירות.
הכול תואם את המנטרה של נשיא מצרים עבד-אלפתאח א-סיסי, איש הצבא לשעבר אשר עלה לשלטון בהפיכה של 2013 ודיכא ללא רחמים את האסלאמיסטים במדינה, ומאז ביסס את שלטונו באמצעות הקלפיות. סיסי התעקש שהעדיפות הראשונה מבחינת מצרים היא התעצמות כלכלית, והוא מעלה את הכורח להבטיח את היציבות במדינה בזמן שהוא מבטל את הביקורת נגד רקורד זכויות האדם הגרוע שתחת שלטונו. "וידאנו כי מצרים תיראה מושכת לצורך השקעות באמצעות הבטחת היציבות. זו העדיפות החשובה ביותר", אמר הנשיא בשבוע שעבר בריאיון ל'וושינגטון פוסט', "תנו רק סיכוי לפיתוח".
באופן לא מפתיע, ישנם מצרים אשר לא מתרשמים מהדברים. "אנו, תושבי קהיר ומצרים, לא קיבלנו הודעה על הצעד הזה, ובוודאי שלא התייעצו איתנו", כתב ההיסטוריון ח'אלד פהמי בפוסט שהעלה בפייסבוק. הוא ציין כי היה עדיף להשתמש בכמות הכסף האדירה שבוזבזה על המיזם החדש בשביל "לשפר את רמת החיים של מיליוני תושבי קהיר ומצרים, אשר במקרה הטוב זוכים ליחס של אזרחים סוג ב' בארצם".
הדחף של מנהיג ליצור בירה חדשה לארצו עתיק כמו ההיסטוריה עצמה. דבר אינו מסמל טוב יותר את מרכוז הסמכויות בידי משטר חדש מאשר מבנה מפואר ונוצץ, אשר מוקם על דימוי יפה. זו הסיבה לכך שמבחר מדינות – מברזיל ועד לניגריה ולפקיסטן – בנו מאפס באמצע המאה העשרים בירות חדשות, מתוך נחישות להחליף את המורשת של פירוד או שלטון קולוניאלי בחזון מודרני גבוה של אחדות ועתיד טוב.
ב-1999 העבירה מלזיה את בירתה מקואלה למפור לעיר המתוכננת פוטרג'יה, כ-25 קילומטרים דרומה, בניסיון להקל על אכלוס היתר והצפיפות. באופן מסקרן אף יותר, ב-2005 עזבה החונטה של בורמה (מיאנמר) את בירתה בינגון, מרכז המושבה הבריטית לשעבר, לטובת נייפיידו – עיר חדשה שנבנתה, הלכה למעשה, מתוך הג'ונגלים. עד היום הזה מתוארת הבירה כ"עיר רפאים" מלאכותית.
העולם, כמובן, מנוקד בחורבות בירות נשכחות אשר נזנחו לאחר שהעובדות בשטח עלו במשקלן על חלומות מתכנניהן. קהיר עצמה היא מיזוג של ערים ישנות ועתיקות אף יותר, והיא נבנתה על ידי כמה שליטים שהיו נחושים להותיר את חותמם בקורות ההיסטוריה.
אין גם שום ערובה לכך שהמיזם החדש יהיה קרוב להצלחה, כפי שדיווח עיתון ה'גארדיאן': "קנה המידה עצום, ואיש לא מעלה שאלות כמו 'איך אתם מתכוונים להקים את התשתיות? איך אתם מתכוונים להעביר לשם מים? איך תעבירו את כל משרדי הממשלה?" – כפי שתהה המומחה לתכנון העיר קהיר דיוויד סים. "במילים אחרות, אני חושב שזה רק ייאוש. יהיה מעניין לראות אם דבר מה יצא מזה, אבל אני מפקפק בכך למדי".
איזיאה תרור הוא כתב חוץ ב'וושינגטון פוסט', ובעבר שימש כעורך בכיר ב'טיים', בתחילה בהונג קונג ובהמשך בניו-יורק
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם