תימן: מי נגד מי? ומה עם היהודים במדינה?
האזרחים מדווחים על הפיכה, האיראנים פועלים להדיח את הנשיא המכהן והאמריקאים משתפים פעולה עם דאעש ואל־קאעידה כדי לבלום את טהרן. ארבע שנים אחרי שהפכה לדמוקרטיה, תימן שקועה במאבק אינטרסים שעלול לחסל את השלטון החדש
סיכום ביניים בתימן: התמנון האיראני רב הזרועות מנהל קרב השתלטות שיעי על המזרח התיכון. במקביל לשיחות מול המעצמות בנושא הגרעין הוא שולח זרועות ארוכות ומשיג שליטה בלבנון, בסוריה ובעיראק. עכשיו היד הארוכה נשלחה לתימן.
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
גורמים בתימן מספרים על הפיכה שלטונית. אזרחי המדינה נצורים בבתיהם, נציגים דיפלומטיים בורחים מהמדינה במטוסים פרטיים, ואף אחד לא יודע איפה הנשיא. בתימן מחכים להצלה ממדינות ערב, אבל התושבים כבר מבינים שגם סיוע כזה לא ימנע את התסריט הנורא של מלחמת אזרחים עקובה מדם.
אחרי 33 שנים של יציבות תחת דיקטטורה של אדם אחד, נכנסה תימן למציאות של אנרכיה, כאוס ומלחמת אזרחים. השבוע הצליחו כוחות החות'ים - המיליציה השיעית שנתמכת בידי איראן - להשתלט על העיר עַדן. בירת הדרום, שבה תפס הנשיא עבד־רבו מנסור האדי מחסה, נכנעה לכוחות החמושים. לפי דיווחים שונים הנשיא עזב את המדינה וברח לאי מבודד, והמורדים, כך על פי מקורות בממשל, הציבו פרס של מאה אלף דולר למי שיצליח ללכוד אותו.
142 הרוגים ויותר מ־300 פצועים נרשמו בשבוע שעבר בשני פיצוצים מתוזמנים היטב בצנעא, אחרי שארבעה מחבלים מתאבדים שמשתייכים לקבוצה שהיא שלוחה של דאעש, תקפו בשבוע שעבר שני מסגדים של הזרם השיעי של החות'ים במדינה. מחבל אחד נכנס למסגד 'בדר' שבדרום הבירה, וכשהגיע למרכזו הפעיל את חגורת הנפץ שעל גופו. מחבל נוסף המתין מחוץ למסגד, וכאשר הניצולים ברחו החוצה פוצץ את עצמו בין קהל המתגודדים.
במסגד 'אל־חשוש' שבצפון צנעא פוצץ עצמו מחבל. בדומה לאירוע בבדר, גם במקרה הזה חיכה לניצולים מחבל נוסף, ששהה במכונית מחוץ למסגד. "המצב בתימן קשה מאוד. אנחנו מדברים על מצב ביטחוני בלתי נסבל, ועל ירידה תלולה וקבועה במצב הכלכלי", אומר ל-nrg חאלד אל־כרימי, מרצה למדעי החברה באוניברסיטה של צנעא ותושב העיר. "ברחבי תימן יש קבוצות חמושות מכמה ארגונים שמאחוריהם עומדים גופים אינטרסנטים".
אל־כרימי מדבר על תחושות האזרחים החיים בבירה, שנכבשה לאחרונה על ידי הכוחות הנאמנים לאיראן. "האזרחים לא יכולים לחיות בצורה נורמלית. לא יודעים מי הטובים ומי הרעים. אי אפשר לצאת לרחובות בלי להיתקל בחמושים. אנחנו נתונים תחת מצור בתוך צנעא. בתימן היו רגילים ליציבות של המשטר הדיקטטורי שהיה במדינה, וכעת מתגעגעים לחיים שקטים ובטוחים יותר".
מי שהיה אחראי ליציבות השלטונית בתימן הוא הנשיא הקודם עלי עבדאללה סאלח, שהשתייך לתנועה שהובילה לסיום המשטר המלוכני במדינה. סאלח נכנס לתפקיד נשיא צפון תימן בשנת 1978, וב־1990 הצליח לאחד את המדינה. הוא שלט בתימן במשך 33 שנה, והוביל אותה להתפתחות כלכלית בזכות קשרים טובים עם ארה"ב.
בשנת 2011, בדומה לידיד אחר של ארה"ב בשם חוסני מובארכ, גם סאלח נאלץ לוותר על שלטונו. הוא עזב לטיפולים בארה"ב אחרי שניצל מניסיון חיסול של מתנגדיו, שבו נהרגו כמה בכירים מקורבים לנשיא. בהליך דמוקרטי הודיע הנשיא המודח על קיום בחירות חדשות שבהן נאסר עליו להשתתף. השלטון עבר לסגנו, עבד־רבו מנסור האדי, ומאז החלה טלטלה בתימן. "השלטון של סאלח היה אמנם בעל מאפיינים דיקטטוריים, אבל לפחות היה שקט וביטחון ברחובות", אומר אל־כרימי.
"הרבה אנשים לא מפחדים להגיד בגלוי שהם מצטערים על נפילתו של סאלח ועל המהפכות בעולם הערבי שהובילו לדמוקרטיה. האזרחים הללו אומרים דבר עצוב, אבל נכון - במזרח התיכון רק דיקטטור חזק יכול להביא ליציבות שלטונית. הדמוקרטיה הובילה לחוסר יציבות, לפחד, למוות ולכאוס. תימן הפכה למדינה נוספת שנתונה תחת מלחמה של מוקדי כוח אזוריים. החות'ים, שממומנים בידי איראן, כובשים את המדינה ומעוניינים במפלתו של הנשיא הנוכחי. ברקע, הנשיא המודח פועל להדחת מי שהיה סגנו, כשהמטרה שלו היא להמליך את בנו אחמד עבדאללה לנשיא".
בניסיון להבין את מפת האינטרסים בתימן, שוחחנו עם העיתונאי עלי איברהים אל־מושכי, המשדר ברדיו תימן. "המציאות הסבוכה יוצרת בריתות משונות מאוד", הוא אומר. "הנשיא המודח סאלח, שפעל נגד הטרור בתימן ונתמך על ידי ארה"ב, פועל להדחת המשטר הנוכחי באמצעות חצי מהצבא התימני, שהתנגד ב־2011 לסיום כהונתו כנשיא. הוא עושה יד אחת עם איראן, שפועלת באמצעות המיליציה החות'ית שהמוטו שלה הוא 'מוות לארה"ב, מוות לישראל, ומוות ליהודים'.
"החות'ים הם זרם שיעי שכ־40 אחוז מאזרחי המדינה שייכים לו. הם השתלטו עד עתה על תשעה מחוזות מתוך 22 בתימן, כשבראשן צנעא, והם מתקדמים בקצב מטורף לכיבוש תימן כולה. הם הטילו על הנשיא מנסור האדי מעצר בית בצנעא, ודרשו ממנו סמכויות שלטוניות. הוא הצליח לברוח לעדן, ומשם הוא ביקש מהקהילה הבינלאומית להתערב ולשלוח כוח בינלאומי שיציל את משטרו".
אל־מושכי מעדכן אותנו על כיבושה של עדן, ועל דיווחים שלפיהם שר ההגנה מחמוד א־סביחי ואחיו של הנשיא, נאבר האדי, נעצרו בידי החות'ים. לדבריו, ישנו מידע שלפיו הנשיא ברח ומצא מקלט באי סוקוטרה, שנמצא בטריטוריה השיפוטית של תימן. ברשת ׳אל־מיאדין׳ דווח שהנשיא נמצא עדיין בעדן, ומשם הוא מנהל משא ומתן שיאפשר לו לסיים את תפקידו בצורה מכובדת.
"האירועים מתפתחים במהירות. הקריאה של מנסור האדי לקהילה הבינלאומית התחילה להזיז את גלגלי הביורוקרטיה הבינלאומיים, אבל לא בטוח שיש זמן לדיונים מעמיקים כי בשטח, תימן נכבשה בידי איראן", אומר אל־מושכי. ביום חמישי צפויה הליגה הערבית לקיים דיון מיוחד בשארם א־שיח על המתרחש בתימן. מי שינהל את הדיונים הוא הנשיא המצרי עבד אל פתאח א־סיסי, וגורמים בליגה אמרו עוד לפני הפגישה כי התקבלה החלטה לשלוח כוח צבאי לתימן כדי לבלום את נפילת המשטר.
שר החוץ לשעבר של תימן, ריאד יאסין, נפגש עם מזכ"ל הליגה הערבית נביל אל־ערבי ושלח לו מסר מהנשיא לקדם התערבות צבאית ממדינות ערב, ובראשן מצרים ואיחוד מדינות המפרץ. "תימן נמצאת על סף הפיכה של החות'ים, שבסופה תיפול בידי איראן. אנחנו מצפים ממצרים וממדינות ערב והעולם לשלוח כוחות אוויריים וימיים, ואם אפשר גם כוחות קרקעיים בהקדם האפשרי כדי להציל את המדינה מהפיכה", אמר יאסין בריאיון לרשת ׳אלערבייה׳.
שר החוץ לשעבר הביע בריאיון אופטימיות לגבי האפשרות של התערבות צבאית ערבית בתימן. "האפשרות שתימן תיפול בידי המיליציה החות'ית ובידי איראן מסכנת את כל האזור, ויוצרת מצב גיאוגרפי שבו לשלטון בטהרן יש רצף שיעי שיש לו השלכות על מדינות רבות". יאסין דחה את האפשרות של הידברות בין הנשיא לבין המורדים, וציין כי במצב הנוכחי לא ייתכן פתרון בתימן זולת התערבות צבאית, שתחזק את השלטון הלגיטימי.
מהצד השני של מפת האינטרסים עומדות ערב הסעודית ומדינות המפרץ. גם פה יש שותפות מוזרה בין ערב הסעודית לבין פעילי טרור כמו אל־קאעידה ודאעש הסוניות שפועלות נגד איראן והחות'ים השיעים. לשותפות המשונה הזו שותפה גם ארה"ב, שמעוניינת להשאיר את המשטר בידי הנשיא הנבחר.
כך, המציאות המזרח תיכונית מובילה את ארה"ב לשתף פעולה עם האיראנים נגד דאעש בעיראק, ולהילחם לצד דאעש ואל־קאעידה באיראנים שפועלים בתימן. בפנטגון הודו לאחרונה כי משלוח נשק שהיה מיועד לסייע לתימן במלחמה נגד ארגוני הטרור "אבד", והגיע ככל הנראה לידי אל־קאעידה. במשלוח, ששוויו נאמד בחצי מיליארד דולר, היו מסוקים, מטוסים קלים, מזל"טים, שתי ספינות משמר, מסוק סיור, נגמ"שים, אמצעים לראיית לילה, רובים ואקדחים, תחמושת וחליפות משוריינות.
חצי שנה לפני המהומות בתימן התהדרו גורמים בבית הלבן בדרך שבה הצליחו למגר את הטרור האסלאמי במדינה. בנאום שנשא אובמה בספטמבר 2014, הוא התייחס למלחמה בדאעש והביא את תימן כסיפור הצלחה. "ייקח זמן להשמיד את הסרטן שנקרא דאעש", הוא אמר. "אבל אני יכול להבטיח לעם האמריקני שהמאמץ נגד הארגון הזה לא יהיה כמו במלחמות בעיראק ובאפגניסטן. אנחנו נתקוף מהאוויר ונתמוך בכוחות השותפים שלנו על הקרקע. האסטרטגיה הזו הובילה להצלחה בתימן ובסומליה".
ההתבטאויות האלה לא עולות בקנה אחד עם המציאות בשטח, ומדאיגות מאוד את השותפות האמריקניות, ובראשן מדינות המפרץ וערב הסעודית. "הן חוששת מאוד מהשתלטות של איראן על תימן", אומר השדרן אל־מושכי. "הם רואים מה מתרחש בסוריה ובעיראק. הם רואים גם את השיחות שמנהלות ארה"ב והמעצמות עם טהרן בנוגע להסדר נשק גרעיני, ומבינות שהן צריכות לפעול בעצמן".
אל־מושכי מפנה אותנו להתבטאות של שר החוץ הסעודי בתחילת השבוע. "הוא נפגש עם שר החוץ הבריטי בריאד, ובסוף מסיבת העיתונאים שקיים הוא הזהיר שאם הקהילה הבינלאומית לא תצליח להוביל לפתרון בתימן - מדינות המפרץ יצטרכו לנקוט צעדים כדי להגן על האזור. הסעודים פנו למועצת הביטחון של האו"ם בבקשה לעודד התערבות בינלאומית, ובמקביל להצהרות הזיזו כוחות של צבא סעודיה לכיוון הגבול עם תימן והודיעו כי בכוונתם לפתוח במתקפה אווירית על מעוזי המורדים.
"בערב הסעודית נערכים עכשיו לקראת הבאות. צריך להבין שלערב הסעודית יש גבול ענק עם תימן. אם היא תהפוך למדינה ששולטים בה החות'ים, או לחילופין למדינה שבה ארגוני הטרור נלחמים אלו באלו - לערב הסעודית צפוי כאב ראש גדול".
האירועים האזוריים יוצרים בערב הסעודית ובמדינות המפרץ תחושה עמוקה כי איראן סוגרת עליהן מכל עבר. מצפון, הפלת משטרו של סדאם חוסיין סללה את הדרך להשתלטותה של איראן על עיראק. ממזרח, המפרץ הפרסי הוא היחיד שמפריד בין איראן למדינות המפרץ, ועכשיו פוגשות מדינות המפרץ מדרום את איראן על אדמת תימן.
בצל המצב הסבוך, נמצאים גם יהודי תימן. נכון לשנת 2015 ההערכה היא שבתימן נמצאים כ־90 יהודים במחוז עמראן, ברידא ובצנעא הבירה. מצבם, כפי שמספר אל־מושכי, גרוע מאוד. אין להם עבודה, אין אף אחד שיתמוך בהם, והם מפוחדים כשהם שומעים את האמירות של החות'ים כי המוות הוא הפתרון של היהודים במדינה.
הג'וינט, משרד החוץ והסוכנות היהודית, הובילו בעבר כמה מבצעים שבמהלכם רוב יהודי תימן יצאו מהמדינה ועלו ארצה. לטענתם, היהודים שנותרו בתימן סירבו להצעות מפתות והתעקשו להישאר במדינה. "הייתי לפני כשבועיים בביקור אצל היהודים במחוז עמראן וראיתי את מצבם הקשה", מספר אל־מושכי.
"חלקם אמרו לי בבירור שהם רוצים לעלות לישראל. בעבר הייתה להם תמיכה של המשטר. כך לדוגמה ב־2007 היהודים ששהו במחוז סעדה, שנשלט על ידי המיליציה החות'ית, ברחו לצנעא. בניגוד לאיראן, שם המשטר מפריד בין יהודים ל'ציונים', ההתבטאות של המיליציה השיעית נגד היהודים מטרידה מאוד. החות'ים, שרואים בהשמדת היהודים ובהשמדת ישראל משימה מקודשת על פי האסלאם, הציבו אולטימטום שלפיו אם לא יעזבו את המחוז - הם ימותו. הנשיא עלי עבדאללה סאלח יצא להגנתם, והעתיק את מושבם לשכונה יהודית חדשה שהקים בצנעא".
חאלד אל־כרימי מזכיר שיש גם פן כלכלי, והוא הופך את הבעיה התימנית לבעיה בינלאומית. "תימן יושבת על אחד מנתיבי הסחר החשובים ביותר בעולם. במצרי באב אל־מנדב עוברות בכל יום ספינות ענק שמובילות סחורות לאירופה". מצרים השתמשה בנתיב הסחר הזה ככלי מלחמה נגד ישראל במלחמת יום הכיפורים. היא הודיעה על חסימת באב אל־מנדב לספינות מישראל, ושחררה את הסגר הזה רק אחרי הסכמי הפסקת האש.
"אנחנו מדברים על מיליוני טונות של סחורות שעוברות בשנה במצרים האלה. מיליארדי דולרים שמתפזרים בין מדינות שונות כמו תימן, מצרים, ישראל ומדינות אירופה. השתלטות על המצרים, או אפילו שיבוש המעבר, יכולים להסב נזק אדיר לכלכלה האזורית", אומר אל־מושכי. "יש פה בהחלט עניין בינלאומי ואולי הוא זה שישכנע את האירופים והאמריקנים להתערב, ולהציל את תימן מהידרדרות למלחמת אזרחים שאף אחד לא יודע כיצד תסתיים. השאלה הגדולה היא האם ההחלטה על התערבות בנעשה בתימן לא תהיה מאוחרת מדי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם