בהשראת גדר ההפרדה: חומה נבנית בגבול רוסיה
ראש ממשלת אוקראינה, המוביל את הקמת המיזם, מואשם ב"שדידת הקופה הציבורית. המבקרים טוענים שבניגוד לישראל, המתמודדת מול מחבלים בודדים, צבא סדיר פשוט יפוצץ את החומה
מדינת ישראל ספגה בשנים האחרונות ביקורת רבה מהקהילה הבינלאומית על הקמת גדר ההפרדה ביהודה ושומרון ובניית הגדר בגבול עם מצרים, שנועדה לעצור את גל המסתננים מאפריקה. כעת מתברר שהמיזמים הללו מהווים השראה לבכירים בממשל האוקראיני, אשר מקדמים בחודשים האחרונים בניית גדר בגבול המשותף עם רוסיה, שעמה מצויה קייב במצב מלחמה. הכוונה שעומדת בבסיס בניית הגדר היא ליצור חיץ פיזי ותפיסתי בין שתי המדינות.עוד כותרות ב-nrg:
- ההקפאה בוטלה: כספי המיסים יועברו לפלסטינים
- אשת קצין מג"ב נוצרי הותקפה - התוקף נעצר
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
מי שעומד מאחורי הרעיון השאפתני הוא ראש הממשלה ארסני יצניוק, שרואה ב"מיזם החומה" את אחת מספינות הדגל של כהונתו. האוקראינים מתכננים להקים בחודשים הקרובים מערך של גדרות, נקודות תצפית ועמדות מבוצרות לאורך למעלה מאלפיים קילומטרים בגבול המשותף בינם ובין רוסיה, שהיה עד כה פרוץ לחלוטין. מטרת הגידור היא למנוע מהרוסים להעביר לשטח אוקראינה נשק וסיוע לוגיסטי לבדלנים בדונייצק ובלוגנסק, וכן לעצור כניסה של גורמי פשיעה מרוסיה לאוקראינה.

"אנחנו חייבים את החומה הזאת כדי שמחבלים רוסים ושכירי חרב מטעמה לא ייכנסו אלינו, וכדי שנשק לא יזרום באופן חופשי לערים שלנו", הכריז יצניוק עם השקת המיזם בקיץ שעבר, "החומה הזו נועדה לבוא ולומר: 'זה הגבול שלנו, ואנחנו נגן עליו".
על פי השקפת עולמו של ראש הממשלה, להפרדה הפיזית יש גם משמעות סמלית: ניתוק אוקראינה מחבל הטבור הרוסי, וחיבורה המעשי לעולם המערבי. "בלי החומה לא נוכל לקדם את התפיסה שלפיה אנחנו חלק מהעולם המתקדם", קבע ראש הממשלה האוקראיני, "בלי המיזם הזה לא נוכל לפעול לביטול הוויזות בינינו ובין מדינות האיחוד, ולא נוכל להיות חברים בנאט"ו. מדינה שלא שולטת על הגבולות שלה לא יכולה ליטול חלק בברית הגנה צבאית. המהלך הזה הוא כורח המציאות".
יצניוק אמנם נמנע מלערוך השוואה בין המיזם שטיפח לגדרות שהוקמו בישראל, אך פרשנים באוקראינה וברוסיה מציינים במפורש כי מדובר בתכנון ש"מבוסס על הידע הישראלי בתחום". שמה של ישראל גם שורבב לוויכוח המתנהל בימים אלו באוקראינה בנוגע לצורך בהקמת החומה, בין היתר משום שהראשון שהעלה את הנושא על הפרק עם פרוץ הקרבות במזרח המדינה היה האוליגרך היהודי איגור קולמויסקי. "רוסיה הכריזה עלינו מלחמה", אמר אז קולמויסקי, "ולכן אנחנו חייבים חומה. הגדר בישראל מגנה ביעלות ממחבלים וממתקפות טרור, ואנחנו חייבים ללמוד מכך ולאמץ את זה". קולמויסקי אף הצהיר שיהיה מוכן לממן את הקמת המיזם, שעלותו מוערכת בעשרות מיליוני אירו, אך יצניוק החליט, לאחר שהעמיד את עצמו בראשות המיזם, כי הממשלה היא זו שתממן את בניית מערך הביצורים.

המתנגדים למיזם – ואף באוקראינה עצמה ישנם לא מעט כאלה - טוענים כי הוא אינו יעיל וכי מדובר למעשה בניסיון של יצניוק לשדוד את הקופה הציבורית. בין תומכי הדעה זו נמצא גם חבר הפרלמנט הלאומן אולג ליאשקו, שקרא בעבר לפגיע פיזית בקולמויסקי וכינה אותו "יהודון מסריח" ו"אוליגרך מנוול".
"החומה הזאת היא פופוליזם אחד גדול", הכריז ליאשקו, "חומה כזו אכן מגנה על ישראל ביעילות מפני מפגעים בודדים או מבריחים, אבל אין בה שום תועלת כשמדובר בהתמודדות עם צבא סדיר. הרוסים פשוט יירו עליה כמה טילי 'גראד' ממרחק של 30-40 קילומטרים, יישמעו כמה פיצוצים ומהחומה הזאת לא יישאר שום זכר. בהתחלה אמרו שגורמים פרטיים יממנו את זה, ועכשיו ברור שהכסף יגיע מהקופה הציבורית. אף אחד לא צריך את החומה הזאת חוץ מהמקורבים לשלטון שיבנו אותה ויתעשרו ממנה".
בינתיים, כחצי שנה מאז שהוכרז על תחילת המיזם, רק קטעים מעטים מהחומה נבנו, ובחלל האוויר הפוליטי בקייב נשמעו טענות שמדובר בלא יותר מתעלול יחסי ציבור של יאצניוק, שהרבה להצטלם על רקע קטעי הגדר שהוקמו. אלא שהוא עצמו מכריז פעם אחר פעם כי אין לו שום כוונה לסגת מרצונו לבנות את המיזם, וכי חומה אכן תפריד בקרוב בין ארצו ובין השכנה הגדולה שמאיימת עליה מצפון וממזרח.