ראשי » חדשות » צבא וביטחון

האם ישראל צריכה לתקוף באיראן?

אם תיחתם "עסקה רעה" בין שש המעצמות לאיראן, פעולה צבאית עלולה להיות האפשרות האחרונה של ישראל. המשוכות: עימות מדיני עם מדינות המערב, והאפשרות של כישלון התקיפה

באופן פרדוקסלי, ההסכם המגבש בלוזאן בין איראן ובין שש המעצמות המכונות P5+1, מגדיל את הסיכוי שישראל תיאלץ לתקוף את מתקני הגרעין האיראניים.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

נכון ליום ראשון בערב, ופחות מ- 48 שעות לפני ה"דדליין" שנקבע לחתימה על הסכם המסגרת, כל הצדדים להוטים לחתום על עסקה, ובייחוד נשיא ארה"ב ברק אובמה, מזכיר המדינה, ג'ון קרי והאיראנים עצמם. שראל מתוסכלת: העמדה הרשמית של מערכת הביטחון וראש הממשלה היא שמצב שבו לא נחתם הסכם, כשהסנקציות הכלכליות הכבדות על איראן נמשכות, עדיף על עסקה שתהפוך את איראן למדינת סף גרעינית בפועל, עם הכשר ממדינות המערב ומרוסיה.
 
חשוב לציין כי בתוך מערכת הביטחון יש גם דעת מיעוט, לפיה ההסכם הוא "הרע במיעוטו" מבחינתה של ישראל, משום שהוא יסייע בדחיית תכנית הגרעין האיראנית, ויהיה יעיל יותר מתקיפה אווירית. אולם, עמדתם של רוב הגורמים הביטחוניים, היא שההסכם רק יגרום להמשך ההתדרדרות במצב הביטחון במזרח התיכון.

במערכת הביטחון בטוחים כי איראן תפר את ההבנות עם המערב, כמו שנהגה בהסכמים קודמים, ובמוקדם או במאוחר, תכריז על הפיכתה למדינה גרעינית. עצם זה שאיראן תהיה רשאית לשמור על 6,000 צנטריפוגות לפי ההסכם המתגבש, והעובדה שהיא ממשיכה בפיתוח תכניות הטילים הבליסטיים שלה ובמעורבותה בטרור בכל רחבי המזרח התיכון, תחייב את מדינות ערב הנחשבות כמתונות להיכנס למירוץ חימוש, בניסיון לתת מענה לאיום האיראני, המופנה גם  כלפיהן.

ההסכם המתגבש אף עשוי להביא את הממשלה החדשה שתקום בישראל, לקבל החלטה דרמטית: האם להשלים עם הפיכה של איראן למדינת סף גרעינית, או להורות לצה"ל להוציא אל הפועל את תכניות תקיפה שהוכנו  לכל אורך השנים האחרונות, לפי הפרסומים.

להלן כמה סיבות שעשויות לעלות בדיונים במערכת הביטחונית למה לתקוף לאחר ההסכם, וגם למה זה לא כדאי. 

למה כן?
תקיפה ישראלית תסייע בשמירת האסטרטגיה שלה, הגורסת שלא ניתן לאפשר לשום מדינת אוייב להחזיק בנשק גרעיני. שתי התקיפות שערכה ישראל בעבר בעיראק ובסוריה (על פי הפרסומים), השיגו את יעדיהן ועצרו תכניות גרעין מתקדמות.

לפי גישת תומכי התקיפה, ההסכם מוכיח שישראל יכולה לסמוך רק על עצמה, ולכן היא חייבת לתקוף באופן ישיר (חיל האוויר) או באמצעות פעולות חבלה סמויות מואצות, כשאנשי מקצוע מעריכים כי תקיפה אווירית תדחה את פרויקט הגרעין האיראני בכמה שנים.

"דאגה מההסכם המסתמן עם איראן", נתניהו:
 

למה לא?
להבדיל מהמקרה העיראקי והסורי, תקיפה באיראן היא מהלך שעשוי להיתקל במשוכות מדיניות וצבאיות. מבחינה מדינית, תיאלץ ישראל להתמודד עם העובדה שאיראן עשויה לחתום על הסכם עם ששת המעצמות החשובות בעולם (בריטניה, צרפת, גרמניה, רוסיה, סין וארה"ב), כך שכל תקיפה תהווה קריאת תיגר עליהן. מבחינה צבאית, עשויה העובדה שרבים ממתקני הגרעין של איראן פוזרו בין אתרים רבים, והוטמנו מתחת לאדמה, להערים קשיים על יכולות התקיפה של ישראל. העובדה שכל תקיפה תביא למלחמת טילים כמעט בטוחה בין ישראל ובין איראן וחיזבאללה מהווה שיקול נוסף שישפיע על מקבלי ההחלטות.

מה התרחיש הסביר?
מסמן כי למרות מחאותיה של ישראל, ייחתם הסכם הבנות עם איראן לקראת הסכם קבע שעשוי להיחתם בחודש יוני. לאחר חתימת ההסכם, ישראל וגורמי ביון מערביים אחרים יעשו כל מאמץ כדי להוכיח שאיראן ממשיכה בבניית הגרעין הצבאי שלה, דבר שעשוי להביא לביטול ההסכם ולחידוש הסנקציות ביתר שאת.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

עמיר רפפורט

עורך ומו"ל Israel defense, הפרשן הצבאי של nrg, בין מגישי "רצועת הביטחון" בגל"צ

לכל הטורים של עמיר רפפורט