ראשי » חדשות » בעולם » חדשות חוץ

כך נראה המזרח התיכון החדש על פי ברק אובמה

במאמר שפורסם באתר השבועון הגרמני "דר שפיגל" מתואר השינוי הדרמטי שביצע הנשיא האמריקאי במדיניות החוץ של ארה"ב: זניחת בעלות הברית הטבעיות לטובת שיתוף פעולה עם איראן וסוריה. הרקע: השחרור מתלות בנפט הסעודי ועליית ארגון דאעש

מהי הפילוסופיה של נשיא ארה"ב ברק אובמה וכיצד הוא תופס את המזרח התיכון?­ניתוח שהתפרסם באתר "דר שפיגל" באנגלית, טוען כי בתקופת כהונתו של אובמה חל שינוי דרמטי במדיניות החוץ של ארה"ב, שמעדיפה להישען על תמיכתה של איראן, כשהיא זונחת את בעלות בריתה הוותיקות – ישראל וערב הסעודית.

עוד כותרות ב-nrg:
• משרד החוץ: קבלת הפלסטינים להאג - טעות
• ביינר לנתניהו: "הקשרים בינינו חזקים מתמיד"
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

המאמר פורסם ביום שלישי, בו אמור היה להיחתם הסכם ביניים בין איראן לששת המעצמות בנוגע לתכנית הגרעין. מאז דווח כי הצדדים החליטו להמשיך את השיחות מעבר ל"דדליין" שנקבע ל-31 במרץ למשך מספר ימים, בניסיון לחתום על עסקה. בישראל, בארה"ב, בצרפת ובקרב מדינות ערב הסוניות, נשמעת התנגדות להמשך המגעים, בטענה שהדבקות של ממשל אובמה בעסקה מחזק את מעמדה של איראן באופן מסוכן.

שינוי במדיניות החוץ, אובמה בברכה לעם האיראני:
 
השינוי במשנתו המדינית של אובמה, לפי ה"דר שפיגל", נבע בראשיתו מתוך האכזבה מ"האביב הערבי". כישלון המהפכות במצרים (בה שולטת היום למעשה דיקטטורה צבאית) ובלוב, והתמשכותה של מלחמת האזרחים בסוריה, יצרו תפיסה חדשה, לפיה, בכל הנוגע למדינות ערב, אל לאמריקאים לקוות למהפכות שיכתירו שלטון דמוקרטי, ליברלי ופרו-מערבי. במקום זאת, בחר הנשיא האמריקאי לדבוק במשטרים הקיימים, כמו זה שבאיראן, מתוך אמונה כי ניתן להגיע עמם להבנות מדיניות.

הנחה זו, מתבססת על מספר משתנים נוספים: העובדה שארה"ב עתידה להיגמל מהתלות שלה בנפט הסעודי בעקבות פיתוחים טכנולוגיים, ועלייתו של ארגון דאעש. ירידת מחירי הנפט העולמיים, שהשפיע קשות על מדינות העולם הערבי, התרחשה במקביל להתחזקות תעשיית הנפט בארה"ב. בשנים הקרובות צפויים האמריקאים להפסיק לחלוטין את ייבוא הנפט שלהם, דבר שמאפשר להם לשקול מחדש את הבריתות הישנות במזרח התיכון.

 

אולם הגורם העיקרי שמשפיע על שיקול דעתה של ארה"ב הוא ארגון הטרור הסוני – דאעש. העובדה שאיראן, סוריה וחיזבאללה שותפים למאבק בארגון הטרור, מקנה להן נקודות זכות רבות בעיני האמריקאים. באמצע חודש מרץ, אף אמר ג'ון קרי כי מחלקת המדינה שוקלת לנהל משא ומתן עם אסד במסגרת המאבק בדאעש בסוריה.
 
 

בעיראק, שגם בה חולש הארגון על שטחים נרחבים, מסתמכים האמריקאים על עזרתה של איראן השיעית. תמיכתה של טהרן באה לידי ביטוי בדמותו של הגנרל קסאם סולימאני, מפקד כוח "אל קודס" (הזרוע הצבאית של משמרות המהפיכה) והאיש שמופקד על הסיוע הצבאי שמעניקה איראן לשכנתה. סולימאני, המכונה בעיראק "סופרמאני", נחשב לאדריכל שעומד מאחורי כיבוש העיר תיכרית, אחד ממעוזיו החזקים של ארגון דאעש, ומקום הולדתו של סדאם חוסיין. במסגרת הסיוע לממשלת עיראק, מעצימה איראן את כוחן של המיליציות השיעיות הפועלות במדינה.

לא מדובר במקרה, טוען ה"דר שפיגל". אובמה לא מוכן לחזור על הפלישה האמריקאית לעיראק שהתבצעה בתחילת העשור הקודם, ומעדיף להסתמך על המדינות הריבוניות – איראן וסוריה, ככלי לריסון גל הטרור ששוטף את המזרח התיכון. באותו אופן פועל הנשיא האמריקאי בתימן, שם הוא מסתמך על הסיוע הצבאי שמעניקות סעודיה ובעלות בריתה נגד המורדים השיעים, הזוכים לתמיכתה של איראן. העובדה כי בחזית אחת (עיראק) תומכים האמריקאים במיליציות השיעיות הזוכות לסיוע מטהרן, ובחזית האחרת (תימן) הם מתנגדים לה, משקפת את מדיניותו של אובמה, שמעדיף להימנע משליחת חיילי ארה"ב למבצע קרקעי נוסף במזרח התיכון.
 

מדיניות החוץ של אובמה, השונה מהותית מזו של קודמיו בתפקיד, עוררה ביקורת מבית ומחוץ. ראש ה-CIA, ג'ון ברנן, אמר לאחרונה כי הוא לא רואה באיראן בעלת ברית לאינטרסים של ארה"ב בעיראק. ערב הסעודית ומדינות המפרץ טענו כי ארה"ב "ממליכה" את איראן על האזור ומאפשרת לה להגביר את השפעתה בעיראק, סוריה, לבנון ותימן. ראש הממשלה בנימין נתניהו הוסיף כי הסכם הגרעין המתגבש עשוי לאפשר לאיראן לפתח נשק גרעיני.

"מוות לאמריקה" בנאום חמינאי:
 

 
אובמה עתיד לעזוב את הבית הלבן בשנת 2016, ובזמן שנותר לו הוא מרגיש חופשי לקחת סיכונים, כך טוען ה"דר שפיגל". שבירת האמברגו של קובה, שעוררה אף היא התנגדות בקרב הרפובליקנים הייתה דוגמה לנכונותו של הנשיא להפר את הטאבו בכל הנוגע לקווי היסוד של מדיניות החוץ של ארה"ב. במקביל, מודאגים האיראנים מחזרתו של "אסון אוסלו" – כינוי להסכם השלום בין ישראל לפלסטינים, הנתפס בעיניהם כניצחון שפירותיו מעולם לא נקצרו. הסמכות העליונה, האייתולה עלי חמינאי, מעדיף לוותר על הסכם הביניים, ולהתמקד בהסדר הסופי, שאמור להיחתם עד לסוף חודש יוני.

"רעידות גיאופוליטיות: אמריקה, שיחות הגרעין והמזרח תיכון החדש", היא כותרת המאמר ב"דר שפיגל". בישראל, במדינות המפרץ ובערב הסעודית חוששים מפני החזון המדיני החדש של בית הלבן, כשנקודת ההכרעה לגבי התנהלות של ארה"ב במזרח התיכון נמצאת בלוזאן, שוויץ, שם מתנהלות שיחות הגרעין בין הצדדים. מצד אחד, חתימה על הסכם תיתן תוקף למשנתו המדינית של אובמה, מנגד, אם הצדדים לא יגיעו להכרעה בזמן הקרוב, צפויה האופוזיציה האמריקאית לנסות ולעקוף את זכות הווטו של הנשיא, ולהשתלט, למעשה, על המגעים מול טהרן.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...