ראשי » חדשות » צבא וביטחון

"אני מתקשה לראות בשטח תנאים למדינה פלסטינית"

הוא תמך בשחרור כספי המסים לפלסטינים, התמודד עם פרשת חטיפת הנערים, ספג עלבונות מראשי ההתיישבות והגן על הגזרה הנפיצה ביותר במשך שש שנים. האלוף ניצן אלון מסכם קדנציה מורכבת מאוד בראיון מיוחד

עוזב את המרכז: בחדר הפיקוד המאולתר שנפתח באזור שערי־תקווה, בשבת של 20 בספטמבר 2013, החלו להבין בצה"ל ובשב"כ כי אל הדיווח הראשוני שהתקבל שעות קודם לכן על חטיפת החייל תומר חזן, מתחברים פרטים שמאשרים את המידע. קצין אחד בחדר עטה ארשת פנים מאופקת - אלוף הפיקוד, ניצן אלון. פיגוע שבו נחטף חייל ונרצח בשטחי יהודה ושומרון היה התסריט הגרוע ביותר שעליו יכלו לחשוב בפיקוד מרכז, אך אלון השרה רוגע על הנוכחים, וסירב להיכנס למרה שחורה.   

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

גם כאשר פעילי ימין מסוימים קראו לעברו 'בוגד', או כשהוטחה נגדו ביקורת חריפה בהתיישבות, הוא סירב לצאת משלוותו. בשעה שישבנו עמו בלשכתו, יממה לפני שהעביר את פיקוד המרכז לידי האלוף רוני נומה, ניסינו לשמוע סיפור אחד, ולסחוט - בלי הצלחה - קצת רגש מהקצין המחוספס, בסיכום שש שנים בגזרה הנפיצה.

"התפקיד שלי הוא לא לספר סיפורים", השיב בחיוך האיש שהוציא במבצע חשאי של סיירת מטכ"ל ביולי 1989 את השייח' עוביד, מנהיג חיזבאללה בדרום לבנון, ממיטתו, בניסיון לשפוך קצת אור על תעלומת הנווט השבוי רון ארד. "התפקיד שלי הוא לא המעשייה, אלא המעשה, וצריך שהמעשה ידבר", הוא אומר. בתום תקופת פיקוד מורכבת הוא לוקח עמו מטען מלא בסיפורים ותחושות, "חלקם חוויות ותמונות שעוברות לי בראש, חלקם של הישגים והצלחות, חלקם של כישלונות או תקלות".

ספר לנו בבקשה אחד מזה ואחד מזה.
"אני זוכר היטב את חדר הילדים בבית משפחת פוגל באיתמר, והייתי שם די סמוך לטבח. מצד שני, יש לי לא מעט חוויות של סיפוק כשהצלחנו לסכל פיגועים ברגע האחרון, ואני חושב שזה לא עניין טריוויאלי לשמר פה יציבות ביטחונית ולאפשר למאות אלפי ישראלים ופלסטינים לחיות במצב סביר יחסית בתוך מערכת הלחצים שיש כאן".
 
בסיירת מטכ"ל סיפרו שניצן התבלט כבר בתחילת הדרך. על הצל"ש שקיבל על פעילות חשאית בראשית דרכו בסיירת הוא מסרב לדבר. אנשים שפגשו בו בחדרים סגורים מספרים על דיונים שמתנהלים בלי שיצאו משליטה, ומניחים כי האיש שעשה דברים מורכבים בחייו, ובילה שעות מעבר לקווים במבצעים חשאיים, מחזיק כנראה בסף ריגוש גבוה מאוד.

ביום רביעי שעבר סיים אלון את המסע ברחבי יהודה ושומרון, אחרי שפיקד על החטיבה המרחבית עציון, אוגדת איו"ש ועל פיקוד המרכז. אף שקיווה לפני כשנה לקבל את תפקיד ראש אמ"ן, שאליו נבחר בסופו של דבר האלוף הרצי הלוי, בחודש מאי הוא יחל את תפקידו כראש אגף המבצעים. לפני תפקידו הבא יצא לחופשה קצרה ברמת הגולן ובאירופה עם רעייתו מור וארבעת ילדיהם. כשעזב את אוגדת איו"ש הוא מתח ביקורת על תופעת 'תג מחיר' ובנאום הפרידה שלו מפיקוד המרכז לא פסח על החשש מהסלמה אפשרית שעתידה להתרגש ברחוב הפלסטיני, על רקע העימות המדיני בין ממשלת ישראל והרשות.

בצה"ל נערכו שבועות ארוכים לקראת עימות, בין השאר על רקע הקפאת של כ־1.5 מיליארד שקלים ששייכים לרשות, ושעוכבו בישראל בהוראת ראש הממשלה נתניהו בשל הפעילות המדינית החתרנית של הרשות. לעת עתה נראה שאיום האינתיפאדה השלישית ירד מעט מהפרק, אחרי שביום שישי שעבר קיבל נתניהו את המלצת שר הביטחון והשב"כ, ובעיקר את הערכתו של אלון, כי המשך הקפאת כספי הפלסטינים יתסיס את השטח. 

"זיהינו מגמות וגורמים שעלולים להשפיע על היציבות בשטח", הסביר לנו הקצין הבכיר את הערכת צה"ל. "קבענו תהליך היערכות של צה"ל, שחלקו מורכב מהגברת מוכנות, ואנחנו עושים כל מאמץ שלא תהיה הסלמה, ולא עומדים בחיבוק ידיים".

יכול להיות שזו רק הצגת שרירים, ובסופו של דבר לא יקרה שום דבר?
"יכול להיות, ואתם יודעים למי ניתנה הנבואה. אנחנו לא עוסקים בנבואה. כצבא אנחנו צריכים להתכונן למצבי חירום והסלמה, וזו הנחת העבודה שלנו. אנחנו נתפוס את זה כהצלחה של הפיקוד אם נצליח להשפיע למניעת הסלמה".

טריגר נוסף שעלול לעורר את השטח הוא הצטרפות הפלסטינים לבית הדין בהאג החל מהשבוע, והיכולת שלהם לתבוע את ישראל על ביצוע פעולות שיהיו לטענתם בגדר פשעים בינלאומיים. בצה"ל מחזיקים בהערכת מצב שלפיה הטרור עשוי לחזור לכבישי יהודה ושומרון וליישובים היהודיים. אלון חושש שהפעם עלולה להיות לכך משמעות רחבה יותר גם בהיבטים מדיניים.

"יכול להיות פה ממד רחב יותר שמייצר הקשרים בין אירועים שקורים בשטח פיזית לבין היבטים שקשורים לממד התודעתי, לממד הלגיטימציה. עשוי להיות ניצול של אירועים בשטח כדי להעצים את הלחץ על ישראל בהיבטים משפטיים מדיניים ולייצר דה־לגיטימציה מול צה"ל או מול המדיניות של ממשלת ישראל בהיבטים שלא בהכרח קשורים לצבא".
 

התיאום הביטחוני יציב, למרות ההצהרות הפלסטיניות שהוא ייפסק?
"התיאום הביטחוני כרגע יציב. הפלסטינים מבינים היטב את חשיבות התיאום הביטחוני ליציבות שלהם, ומצד שני הם מנפנפים בו ומאיימים בהפסקתו למרות שזה יפגע בהם. יש לנו אחריות רחבה מאוד והיא לא מתמצה רק בסוגיית התיאום הביטחוני. אנחנו מנסים להשתמש בכל הכלים שיש לנו כולל כלים משפטיים ואזרחיים, לפעמים מקלות ולפעמים גזרים, כדי לייצר יציבות ביטחונית. הדרג המדיני גם הוא לא מעוניין בעימות - להפך, הוא מעוניין בשימור היציבות ולהבנתי בעיקר מגיב לצעדים לעומתיים של הפלסטינים".

כאמור, בחדרים סגורים ובדיונים בקבינט הביעו קציני צה"ל עמדה ברורה באשר להקפאת כספי הרשות. אלון עצמו חשב גם בעבר כי הקפאת כספים אינה צעד נכון, ובחודשים האחרונים קידם באישור הדרג המדיני שורה של צעדים, ביניהם הגדלת מספר אישורי העבודה לפלסטינים בשטחי ישראל, כדי להקל מעט על המצב הכלכלי בשטחי הרשות. הוא מסרב להתייחס לסוגיה בצורה ישירה ולמה שנאמר מאחורי הדלת, אבל מביע בזהירות את עמדותיו, תוך הקפדה שלא לבקר בפומבי את ראש הממשלה ואת שר הביטחון.

"את ההמלצות לדרג המדיני אנחנו נותנים לדרג המדיני, ואני לא מתייחס אליהם מחוץ לדיון סגור", הוא אומר. "הקפאת הכספים היא צעד שמדינת ישראל עשתה בתגובה לצעדים של הרשות, בעיקר לפנייה לבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג ויש כאן כוונה להפעיל לחץ ולהרתיע, שזה כלי לגיטימי. אנחנו מבינים את המשמעויות. הן לא מיידיות, הן מצטברות ויכולות לקחת זמן, אבל אני יכול להגיד שלדעתי באופן כללי יש קשר בין היציבות הכלכלית ליציבות ביטחונית".

הרמטכ"ל היוצא בני גנץ דיבר על חשיבות של משא ומתן מדיני עם הפלסטינים כדי לשמור על היציבות בשטח. מה עמדתך באשר לסוגיה הזו?
"תחזרו לרמטכ"ל היוצא, אני לא הולך להתייחס להיבט הזה".

אנחנו עדים להקמה של מדינה פלסטינית בשטח, או שזה משהו שלא קיים?
"יש פה רשות פלסטינית שפועלת מתוקף הסכמי ביניים שנועדו להיות זמניים מלפני כעשרים שנה, ולמעשה לא התקדמו מאז. הרשות עשתה כל מיני צעדים בתקופות שונות, חלקם קידמו אותה בהיבטים האלה מבחינת בניית מוסדות, חלקם הסיגו אותה לאחור, כמו הפעולות של ערפאת לעידוד טרור ופרוץ האינתיפאדה. אני חושב שיש פה השפעה מכרעת של הדרג המדיני הישראלי, וכרגע אני מתקשה לראות תנאים לעניין הזה".

למרות ההשקעות האדירות של האיחוד האירופי?
"המיליארדים שזרמו פה לתרומות הלכו בעיקר לתשלום משכורות ולמנגנון ציבורי נרחב. יש פה גם השקעות במוסדות מדינה, תשתיות לא מועטות, ואין לזה באמת ממד מדיני".
 

צה״ל פועל בחופשיות בשטחי A?
"אנחנו פועלים כשצריך. יש נגדנו לא מעט טענות מהצד הפלסטיני והבינלאומי. חופש הפעולה שלנו מלא ואנחנו פועלים בכל מקום שצריך. מבחינתנו, בהיבט מודיעיני־מבצעי אנחנו עיוורים לשאלה אם במפה זה שטח חום, צהוב, או לבן, והשיקול הוא רק של צורך מודיעיני ומבצעי".

אם תישלל מצה״ל הזכות לפעול בשטח A נראה פריחה של חמאס, ג׳יהאד או דאעש?
"תלוי מה יהיה שם ומי ישלוט בשטח. מה תהיה רמת התפקוד והמוטיבציה של הרשות ומה האינטרסים שלה, ואנחנו חושבים שחופש הפעולה המבצעי שלנו, שגם מחובר למודיעין איכותי, הוא כרגע גורם קריטי לשימור הביטחון".

עד כמה דאעש קיים בשטח? כיצד פיקוד המרכז נערך לתופעה הזו, גם מאזור ירדן?
"היה פה ושם תשתיות קטנות של דאעש, לא בהיקף נרחב, וגם הרשות הפלסטינית מודעת לאיום הזה ומטפלת בו ברצינות. לא ראינו תופעות נרחבות כאלו".

הקמת מדינה פלסטינית תפריע ליכולות שלכם לפעול בשטח?
״זו שאלה היפותטית ואני לא חושב שיש מה לדון בה״.

הבחירות האחרונות ברשות היו ב־2006. היא עדיין מצליחה להחזיק בלגיטימיות ציבורית?
״מצד אחד היא ממלאת פונקציות מרכזיות שקשורות לתפקוד האזרחי ונותנת לתושבים הפלסטינים מידה סבירה בהחלט של ביטחון אישי, של חוק וסדר, בטח ביחס למה שקורה במדינות ערב האחרות, ויחד עם זה נתפסת כמשתפת פעולה עם ישראל וככזו שלא הצליחה לקדם את השאיפות הלאומיות של הפלסטינים. הדבר הזה מכרסם בלגיטימציה של הרשות, ועם זאת היא יציבה, שולטת, ואני לא מזהה גורם כלשהו שכרגע מאיים עליה״.

הרשות נתפסת כמי שנשענת על הכידונים של צה"ל?
"ברחוב הפלסטיני זה נתפס כאילו יש שיתוף פעולה הדוק בין ישראל והרשות הפלסטינית. בלי קשר לצה"ל, אין על הרשות איום קונקרטי שהיא לא יודעת להתמודד איתו כרגע, גם לא מחמאס".

גם ביום שאחרי אבו־מאזן?
"אחרי אבו־מאזן יכול להיות עידן חדש. אני לא יודע מי יעלה להחליף אותו. להבנתי אבו־מאזן חושב באופן אותנטי ומתוך תחושה פנימית שטרור ואלימות רק יזיקו לאינטרסים הפלסטיניים, ולגישה הזו שלו יש השפעה מאוד חיובית ומייצגת, למרות התבטאויות פה ושם על הר הבית או על נושאים אחרים. ככלל, הוא לא מעודד טרור ואלימות ולא תומך בהם, אלא להפך, הוא נותן לאנשים שלו הנחיות ברורות למנוע את זה".

הרשות הפלסטינית תהיה יציבה גם אחריו?
"תלוי במי הוא יוחלף".
 

שנותיו של ניצן אלון באוגדה ובפיקוד ידעו עליות ומורדות בגרף אירועי הטרור, עם שני אירועים מרכזיים - רצח בני משפחת פוגל באיתמר ב־2011, וחטיפת שלושת הנערים בקיץ האחרון. בנוסף, שתי ילדות צעירות נפגעו מיידוי אבנים ובקבוקי תבערה, בפיגועים שמקבלים משום מה את הכותרת 'טרור עממי'.

לפני כחודש וחצי נפטרה הילדה אדל ביטון מפצעי תאונת דרכים שנגרמה כתוצאה מזריקת אבנים סמוך לאריאל, ובראשית השנה האזרחית נכוותה קשות אילה שפירא מאל־מתן, מבקבוק תבערה שהושלך אל הרכב שבו נסעה עם אביה. ביחס לשנת 2010, מעידים נתוני פיקוד מרכז על עלייה של פי ארבעה במספר אירועי הטרור. בשנה האחרונה זינק מספרם ב־33 אחוז. גורמים צבאיים טענו כי נתוני פיגועים כמו שהוצגו בסיכום שנת העבודה החולפת, לא נראו כבר עשור.

איך עוצרים את פיגועי האבנים ובקבוקי התבערה?
"ראינו עד כמה קטלני זה יכול להיות. אנחנו עוצרים אנשים שמבצעים את זה, בלילה וביום, ויש פה אלפי חיילים שהעיסוק בביטחון השוטף, הגנה על תושבים, צירים ויישובים הוא המשימה העיקרית שלהם 24 שעות ביממה. יש אירועים קשים, אבל אני חושב שהתושבים בסך הכול חיים פה חיי שגרה. אני פה שש שנים ונוסע ברכב לא ממוגן עשרות אלפי קילומטרים בשנה. התושבים פה זכאים לביטחון והרבה מאוד חיילים מתמקדים במשימה הזו".

בקבוקי תבערה ואבנים משקפים את רמת המסוגלות של המחבלים ביהודה ושומרון היום?
"יש אבנים ובקבוקי תבערה, מה שנקרא טרור עממי, כל אחד יכול להרים אבן ולזרוק אותה על כביש. מה שעומד בינם לבין ביצוע של דבר כזה, הוא לפעמים מוטיבציה ולפעמים חיילי צה"ל. יש לטרור יכולות נוספות, וכבר ראינו פה פיגועים. לא צריך הרבה כדי להוציא פיגוע, לא חייבים לחפור מנהרה באורך של ארבעה קילומטרים במשך שנתיים. יש כלי נשק אצל גורמי טרור בשטח, יש יכולות חבלה כאלה ואחרות, אבל אנחנו לא חושבים שיש כאן תשתיות טרור, מעבדות נפץ, או יכולות טרור כמו שהיו פה לפני עשור. לילה־לילה יש מעצר של מחבלים שמתכוונים לבצע פיגועים, וזה בולם את הטרור מלהתפתח".

כבר בתחילת תפקידו באוגדת איו"ש סומן אלון בידי חלק מהמתיישבים כמי שמחזיק בהשקפות עולם שמאליות. טענו נגדו שהוא מכניס אג'נדה ודעות פוליטיות לתפקידו, וכן הוכנס שמה של רעייתו לוויכוח, בטענה שהיא פעילה לכאורה יחד עם נשות 'מחסום ווטש'. כשעזב את אוגדת איו"ש הוציאו ועדי המתיישבים בשומרון ובבנימין הודעה לתקשורת בגנותו, ודווקא בשבוע שבו פרצו עשרות צעירים לבסיס החטיבה המרחבית אפרים (דצמבר 2011) הודיעו שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ"ל לשעבר בני גנץ כי אלון ימונה לאלוף פיקוד מרכז. היו שהעניקו למהלך פרשנות כאילו מדובר ב'תג מחיר' של בכירי מערכת הביטחון נגד ההתיישבות, כדי להוכיח מי בעל הבית.

את הקדנציה שלו יזכרו בעיקר בקרב חוגי ימין קיצוני ביהודה ושומרון, אחרי שעשרות מהם קיבלו צווי הרחקה מהבית ומהאזור למשך חודשים ארוכים, וכן בשל צעד מרחיק לכת שהוציא לפועל בחודש אפריל שעבר שבו נתפסה תחת 'צו אלוף' הישיבה ביצהר שנטען נגדה כי היא מוקד טרור. בפיקוד המרכז מסמנים בין 20 ל־30 צעירים נערי גבעות שמולם מתנהל עימות תדיר, ואלון אף יצא נגדם בפומבי יותר מפעם אחת. ואולם, הגרעין העיקרי של ההתיישבות מסכים כי לא מורגש שינוי שלילי ביחס התושבים לפעילות הצבא ביהודה ושומרון בשל מי שעמד בראש הפיקוד בשלוש השנים האחרונות. 
 

אחרי רצח משפחת פוגל באיתמר יוחסה לאלון אמירה קשה שלפיה העלה באוזני כתבים צבאיים את ההנחה שהטבח באיתמר נעשה על רקע אירועי 'תג מחיר'. ארבע שנים אחרי האירוע הוא אומר כי מדובר בשקר מוחלט. "טוב שאתה נותן לי את ההזדמנות להתייחס לזה. מעולם לא ייחסתי לטבח באיתמר איזושהי הצדקה כתגובה לתג מחיר. להפך, אמרתי און רקורד שהטבח באיתמר הוא תוצאה של רצחנות של הרוצחים ולא שום דבר אחר. אנשים שדיברתי איתם ישירות והכחשתי בפניהם את הדברים האלה, המשיכו לפרסם את השקר הזה".

כיצד אתה מגיב לתיוג שלך כמי שמחזיק בתפיסות עולם שמאליות?
"אני לא חושב שמישהו בהתיישבות יודע את הדעות הפוליטיות שלי ומה שמתי בקלפי. בכל מקרה זה לא רלוונטי.יש לי אמונה בשליחות שלי פה, במשימות שלי כמפקד בצה"ל, בהגנה על מדינת ישראל ועל התושבים באזור. אני השתדלתי כמיטב יכולתי לממש מדיניות של הרמטכ"ל ושל הדרג המדיני, ואני מקווה שהצלחתי לעשות את המיטב".

ההפגנות שהיו מול ביתך גרמו לך להתלבט אם להיענות להצעה להיות אלוף הפיקוד?
"לא היססתי לרגע לקחת את התפקיד. על כל מיני אמירות שנאמרו נגדי יש לי להגיד רק שיש משפט חכם על נעלבים ואינם עולבים. השתדלתי לנהוג לפיו".

אפשר להשוות בין פיגוע טרור של זריקת אבנים ושריפה של מסגד?
"זו זריקת אבנים, וזו שריפה של מסגד. מה יותר חמור? יכול להיות ככה ויכול להיות ככה. לצערי הרב ראינו הקצנה בפעילות של טרור יהודי, והיו לאחרונה לפחות שני אירועים של זריקת בקבוקי תבערה לתוך בתים מאוכלסים. יש משפחה שנשרפה ברכב סמוך לבת־עין, ואלה בהחלט פעולות טרור שיש בהן סיכון. בסוף, בקבוק תבערה שמדליק רכב לא יודע אם בתוכו יש יהודים או ערבים, וכל אירוע צריך להיבחן לגופו".

עד כמה אתה מוטרד מזה?
"כתופעה, ברור שאני לא עושה השוואה בין הדברים. אני חושב שהיקף הרצחנות של הטרור מהצד הפלסטיני גדולה לאין שיעור ואני שם את הדברים בפרופורציה נכונה. לכל אירוע בנפרד, גם כתופעה שפוגעת בלגיטימציה של מדינת ישראל, יש פוטנציאל להסלים ולייצר מעגל דמים. זו תופעה מאוד חמורה ואני מודאג ממנה. אנשי ציבור ביהודה ושומרון צריכים לדאוג ממנה ולפעול נגדה".

נטען נגדך שצווי הרחקה לפעילי ימין ניתנים בקלות מדי.
"אני לא מקבל את הטענה הזו, ומי שטוען אותה לא מכיר את העובדות ואת הנתונים. במקרים מסוימים הצווים היו צריכים להיות מחמירים ומגבילים יותר".

לא נכון לסיים כבר את התפיסה של הישיבה ביצהר?
"אנחנו בוחנים את זה. הניסיון שלנו הראה שמאז תפיסת הישיבה ביצהר ירדה מאוד רמת האלימות שם והפגיעה בכוחות צה"ל או בפלסטינים באזור, ולכן גם בהסתכלות בדיעבד כרגע זה היה צעד נכון, אבל זה חלק מהערכת מצב ויכול להיות שנחליט אחרת".
 

איך אתה מרגיש עם סרטונים של חיילים שבורחים מיידוי אבנים, ומה אתה מסביר לחיילים אחרי זה?
"יש מעט אירועים כאלה, מעט מאוד. כל אירוע כזה מתוחקר ותופסים אותו כתקלה חמורה. יש חשיבות רבה להרתעה של מפרי סדר וזורקי אבנים, ויש לחיילים כלים, ציוד, הוראות ותבונה של מפקדים כדי שאירועים כאלה לא יקרו. האירועים האלה הם באמת נדירים וחריגים, גם אם הם רצים לפעמים באיזה לופ תקשורתי. ההנחיות הן לגלות נחישות ולמנוע תמונות רעות כאלו, שיכולות לערער את תפיסת ההרתעה. אבל אני מתרשם ורואה מהפלסטינים שאנחנו עוצרים וחוקרים שההרתעה מאוד יציבה וחזקה - גם המודיעינית וגם הפעולה של הכוחות".

מצלמות הפכו לסוג של נשק. יש לכם פתרון לזה?
"זה תחום שאנחנו צריכים כל הזמן להשתפר בו, ואני חושב שמערכת צבאית תמיד תהיה יותר אטית ומסורבלת מהתפתחויות חברתיות־טכנולוגיות־אזרחיות. צריך להשקיע בזה יותר והתחום התודעתי חשוב מאוד. הפצנו הרבה אמצעי תיעוד וצילום בקרב החיילים וצריך להטמיע את השימוש בהם, לסתור טענות ולהזים שמועות וטענות מהצד הפלסטיני. זה משמש גם ככלי מבצעי ואנחנו מצליחים להפליל הרבה מאוד מפרי סדר וזורקי אבנים כשמצלמים אותם, ובלילה עוצרים ומעמידים אותם לדין, והם נכנסים לתקופות ארוכות לכלא".

היו טענות של לוחמים על ׳מדינית הכלה'. הייתה טעות בהוראות שלכם?
"אף פעם לא הייתה ברמה הטקטית הוראה להכיל. אין פקודה כזו – 'תכילו'. ברמה הטקטית, הכלה היא מושג אסטרטגי מערכתי, ואני מצפה מכל מ"פ או מג"ד בגזרתו, שיש לו הוראות מה לעשות ומשימה ברורה להגן על יישוב או על ציר או על צומת, או כל דבר אחר - יש לו כלים ואמצעים להתמודד עם הפרות סדר, וזה מה שמצופה ממנו לעשות. היו מקרים בודדים וחריגים שבהם ניסו לכפות חוסר מקצועיות או לטעון נגד ההוראות. יכול להיות שעשינו טעויות באופן הבהרת העניין, והיה פה ריבוי של כוחות מילואים שלא הכנו אותם מספיק טוב. אבל אני חושב שהפקנו לקחים ועשינו שינוי עם דגש על ההנחיות. אני כמעט לא רואה כאלו אירועים ומתרשם שהפקת הלקחים הזו הייתה טובה".

עד שתי הקדנציות האחרונות היה אלון שנים ארוכות מחוץ לאור הזרקורים, בשל שירותו בסיירת מטכ"ל - כולל פיקוד על היחידה בין 1998 ל־2001. בהמשך פיקד על חטיבת מילואים מובחרת והקים את ׳חטיבת ההפעלה׳ באגף המודיעין לבקשת ראש אמ"ן לשעבר אלוף במיל' עמוס ידלין, כאחד הלקחים של מלחמת לבנון השנייה.

במהלך המלחמה נקרא אלון לפקד על מבצעים מיוחדים בעומק ארץ הארזים, ואף שבאותם ימים היה מפקד חטיבת עציון, הוא התבקש להוביל פעולה משולבת של סיירת מטכ"ל ויחידת העילית שלדג בבעל־בק. קצת יותר מעשור לפני כן היה מעורב בניסיון החילוץ של נחשון וקסמן ז"ל באזור העיירה ביר־נבאללה הסמוכה לרמאללה. אלון, שפיקד על אחד מארבעת הצוותים שפשטו על הבית, איבד שם את חברו הקרוב ניר פורז. לפני שנה התמודד שוב עם אירוע חטיפה כשקיבל דיווח ממפקד אוגדת איו"ש, תא"ל תמיר ידעי, על חטיפת שלושת הנערים גיל־עד שער, נפתלי פרנקל, ואיל יפרח בגוש עציון.
 

מרואן קוואסמה ועאמר אבו־עישה, שני פעילי חמאס מחברון, חטפו את השלושה ורצחו אותם בירי מטווח קצר. 18 ימים של חיפושים הסתיימו עם איתור גופות הנערים שהוטמנו באזור חלחול. כעבור שלושה חודשים חוסלו החוטפים במבצע של הימ"מ והשב"כ, אחרי שאותרו בדירת מסתור בחברון.

הייתם יכולים לסיים את האירוע הזה בצורה אחרת ולמנוע את הפיגוע הזה?
"מכל אירוע צריך להפיק לקחים וללמוד איך לעשות את הדברים הבאים יותר טוב. צריך להבין שבמציאות כזו שאנחנו חיים בה, ובטח לאורך הזמן, יהיו לנו הצלחות ויהיו גם לצד השני הצלחות. חשוב לגלות חוסן ועמידות, וזה נכון לא רק לגבי הצבא אלא גם לגבי התושבים. חלק משמעותי מאוד בלחימה בטרור היא לא לתת לו להשפיע על דרכנו. אנחנו נעשה את המיטב כדי למנוע פיגועים, בוודאי קשים כמו חטיפת שלושת הנערים, והציבור בישראל צריך לדעת להיות חזק ובעל חוסן, גם להתמודד עם אירועים כאלו כשהם מתרחשים, וכמה שיותר מהר לחזור לשגרת חייו".

היה נכון לספר לציבור שהם חיים אף שהכרתם את הקלטת של המשטרה וידעתם שהיו שם יריות?
"אנחנו ממש לא ידענו שהם הרוגים. שמענו קלטת, שמענו יריות ולא היה לנו שמץ של ודאות שהם הרוגים, לכן התייחסנו גם למצב של הרוגים וגם למצב שהם חיים, וככה ביצענו את כל הפעולות המבצעיות שלנו". 

איך אתה מסכם את התקופה האחרונה? מה אתה לוקח ממנה הלאה?
"נפרדתי לפני פחות משבוע מראשי המועצות, בפגישה מרגשת ולבבית בסך הכול, ואני חושב שהיחס הזה הוא הדדי. יש לי פה לא מעט חברים וחברויות שנצברו לאורך התקופה, וכמו תמיד, כשזה נוגע לבני אדם - יש כאלה ויש כאלה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...