ראשי » חדשות » צבא וביטחון

"אסור להירדם בשמירה, יש להיערך למורדים בסוריה"

לאסד אין אינטרס להתגרות בישראל, ההצהרות של נסראללה על פעילות בסוריה מעידות על שינוי המציאות בלבנון, ואת דאעש עדיין לא רואים על הגדרות. אל"מ אבינועם סטולוביץ', מפקד חטיבת החרמון נותן דו"ח מצב על הגזרה

קשה שלא להתרשם מהנוף המרהיב בפסגת הר החרמון. הקור מקפיא. חמש מעלות מעל האפס נרשמו בו גם בראשית חודש אפריל. במבט ראשון נראית סוריה שלווה, פסטורלית ויפה, למרות ארבע השנים שעברו עליה מאז שהחלה מלחמת האזרחים. מתחת לפני השטח כל היופי נעלם, וקשה להישאר אדיש למראות הזוועה המתרחשים מעבר לגדר, ממש מתחת לאף הישראלי.

עוד כותרות ב-nrg:
- חשד: לוביץ שם חומר משתן בקפה של הטייס
- קרי: "לא נעמוד מנגד" מול התוקפנות של איראן
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מעל עמק הבולען נמצא מוצב 'הישראלי' שנפל ונכבש בידי הסורים במלחמת יום כיפור, ונמצא היום שוב בשליטה ישראלית. מצפון, בנקודה הגבוהה ביותר בצד הישראלי, מוצב 'מצפה שלגים' (2,224 מטר) שלא היה מאויש במהלך המלחמה, ושאליו העפיל יוני נתניהו ז"ל עם צוות של לוחמי סיירת מטכ"ל במילואים. בהקלטות הקשר נשמע נתניהו מפיח תקווה בלוחמי גולני שנאבקו בשיניים על גבעה 16 הסמוכה (2,072 מטר) באחד הקרבות הקשים במלחמה ההיא. מדרום - גבול הלבנון.

מוצב אסטרה, רכס הר דב, מוצב הבופור והכפרים ריחן ואל־חיאם. שבעה אחוזים בלבד משטח החרמון נמצא בשטח ישראל, והיתר בסוריה. על רכס החרמון ארבעה בסיסי או"ם ומוצב סורי. נקודת התצפית שממנה אנחנו מביטים לסוריה ניצבת סמוך לאבן גבול שרסומנת בספריי כחול, ושממנה אפשר לראות את דמשק, את בסיסי הקומנדו של המשטר, ואת הכפרים ח'דר, בית־ג'אן ומזרעת בית־ג'אן שנפרסים בוואדי שמתחת. סיפורו של הוואדי הוא סיפורה של סוריה כולה, ושל הקשר ההדוק עם לבנון. בח'דר מתגוררים נאמני המשטר הסורי, ובסביבתו ובצירים המובילים אליו מוצבות עמדות של צבא אסד. תושבי הכפר הם מיעוט בין כוחות המורדים, שעסוקים בהישרדות. בלילה יוצאים התושבים להגן על הכפר.

בכפרים הסמוכים מתגוררים סונים הלוחמים בחטיבות המורדים נגד משטר אסד, ולעתים אפשר לראות במשולש הכפרים לחימה והפגזות הדדיות. בין 5,000 ל־7,000 מתושבי בית־ג'אן הם פליטים בלבנון. המעבר שלהם לשם הוא סיפור לא פשוט כלל לחיזבאללה. "תושבי בית־ג'אן ברחו ממה שהמשטר מעולל להם, והגיעו ללבנון, שם הם פוגשים את חיזבאללה שעוזר למשטר", אומר אל"מ אבינועם סטולוביץ', מפקד חטיבת החרמון, והאיש שאחראי לנעשה בגבול ישראל וסוריה. "יש פה מורכבות פנימית שלהם".

מה רואים בצד השני של הגבול, כשמרימים משקפת?
"אפשר להגיד שאנחנו רואים התפרקותֿ, לחימה בין קבוצות וארגונים שונים. מורכב מאוד ללוחם ולמפקד להבין מה הוא רואה, הרבה יותר מקו רגיל שאתה נמצא בו. הייתי שלוש פעמים מג"ד בעזה, וכל מי שנמצא 300 מטר מהגדר דורך את כל המערכת, כי ברור שיש אירוע מול אויב. פה אפשר לראות חמוש במרחק עשרה מטרים מהגדר, ואתה דורש מהמפקד ומהלוחם להבחין מה הוא רואה, כי יכול להיות שזו לחימה פנימית שאנחנו לא רוצים להיות שותפים בה. זה לא אומר שאנחנו צריכים להסכים למצב שאדם עם נשק נמצא מולנו מעבר לגדר, אבל המציאות הזו מאוד מורכבת להבנה. אתה לא רוצה לקחת צד בלחימה, ולא יכול להיות אדיש לדברים שקורים לך מול העיניים, וצריך להצליח לזהות את השינויים". 

בספטמבר החל אל"מ סטולוביץ' לפקד על חטיבת החרמון, אחרי שלחם עם גדוד הסיור של גולני בסג'עייה. במבצע 'צוק איתן' הצטרף אחרי האירוע שבו נפגע מפקד הסיירת סא"ל רועי לוי, ונהרגו סגנו רב־סרן צפריר בר־אור וקצין האג"ם סרן צביקה קפלן. סטולוביץ', שהיה מפקד בסיס האימונים של חטיבת גולני, היה בחדר הפיקוד הקדמי וסייע בהכנות.  לדבריו, לא היה צריך לשאול אותו אם הוא נכנס לקחת פיקוד - הדבר היה מובן מאליו. "זה היה אירוע משברי", הוא מספר. "גדוד 13 היה עמוק בתוך האירועים שלו, המח"ט נפגע, והפיקוד של הגדס"ר נפגע. עליתי על ציוד ודיברתי עם זיני (אל"מ דוד זיני, י"ע) שהגיע להחליף את רסאן (עליאן, מח"ט גולני, י"ע) ונכנסו שנינו יחד. הוא לתפוס פיקוד בחטיבה ואני לגדס"ר".

כשנכנסת מצאת גדוד מפורק?
"ממש לא מפורק. כל השכבה של מפקדת הגדוד נפגעה, אבל הפלוגות המשיכו כרגיל בעוצמה אדירה. דבר ראשון היה להגיע פנימה ולסדר את העסק, לראות שפינינו את הנפגעים. השלב השני היה ללכת בכל פלוגה ופלוגה, לנסוע תחת אש, ולתת חיבוק לאנשים".  לוחמים שהשתתפו בקרבות בסג'עייה סיפרו בגדוד כי לא ישכחו את סטולוביץ' שעבר ביניהם כדי להרים מעט את המורל אחרי החוויה הקשה שעברו. "אתה מבין שאתה עוסק בנפשות של אנשים", אומר אל"מ סטולוביץ'. "המפקדים שלהם נפגעו והחלטתי לעבור ולטפוח על השכם, כדי לחזק את האנשים, אבל העשייה נמשכה. היה רגע לסדר את המערכת מחדש, כי המלחמה היא סוג של כאוס. אצלנו נפגעו מספר מסוים של אנשים, ובצד השני נפגעו הרבה יותר, ואחרי הבום הזה וההתנפצות הזו, היה צריך לנגוע באנשים, ולתת להם את הגב כדי לעמוד חזרה ולהמשיך".

חטיבת החרמון ניצבת בין סוריה ללבנון. לכאורה, שתי מדינות, שני עולמות שונים כמעט לחלוטין. סוריה נמצאת בהתפרקות מוחלטת עם משטר שנלחם בעשרות ארגוני טרור. בלבנון מערכת היחסים ברורה מאוד וההתנהלות היא מול גורם דומיננטי אחד - חיזבאללה. אבל בתקופה האחרונה מיטשטש הגבול בין לבנון סוריה. לפני שלושה חודשים הדברים נראו בעיקר בהערכות המודיעין. היום כבר מספיק לשמוע את הצהרות מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, כדי להבין את המציאות החדשה.

"אנחנו מסתכלים על זה כמה חודשים טובים ועוקבים מודיעינית, בעין ובכל מיני אמצעים", אומר אל"מ סטולוביץ'. "זו דוגמה טובה לתופעה שמאפיינת את הגזרה הזו, שהאתגר האמיתי בה הוא לזהות תופעות לפני שהן קורות ולראות את הנולד. אם היינו מחכים לנסראללה שיישא נאום ויגיד 'יש לנו לגיטימיות לפעול גם בסוריה', היינו מוצאים את עצמנו בהלם. ומכיוון שזה משהו שאנחנו צופים כבר תקופה - המציאות לא מפתיעה אותנו".

רואים את השינוי הזה על אדמת סוריה?
"אתה רואה את זה ביוטיוב, ואנחנו רואים את זה גם בדרכים שלנו. נסראללה רואה את סוריה בתוך העסק, והאויב גורם לנו להבין שזה מתממש לנגד עינינו. זה כבר לא תיאוריה".

אתם מצליחים להבדיל בין דאעש לחיזבאללה?
"את דאעש לא רואים במרחב שלנו. זה לא אומר שאנחנו לא יכולים לפגוש בו בעוד חודש ולראות מציאות אחרת, אבל כרגע לא רואים אותם במרחב הסמוך אלינו או במרחב ההתעניינות שלנו. זו תופעה יותר רחבה, ובמהלכים מסוימים יכולה לקנות את הלבבות פה ולגרום לאנשי 'ג'בהת א־נוסרה' לקרוא לעצמם דאעש, ואז הם בגדר. זה יכול לקרות, אבל כרגע העיסוק שלהם הוא במרחבים אחרים בסוריה". 

אחד המוקדים המרכזיים שעליהם ממונה החטיבה הוא אתר החרמון. מחלקו העליון של האתר אפשר לראות את הכפר ח'דר, הקרוב ביותר לישראל, ונקודת האחיזה האחרונה כמעט של אסד על הגבול. 12 עד 14 אלף תושבים דרוזים, בני משפחות של תושבי מג'דל־שמס, מתגוררים בו. מלבד הלחימה הפנימית בכוחות המורדים, לא שוכחים התושבים בכפר את ישראל. תשתיות טרור המוכוונות בידי הציר הרדיקלי פועלות בו, ובשנה האחרונה הוצאו לפועל שלושה פיגועי מטען, באחד מהם נפגעו ארבעה לוחמי צנחנים באזור מג'דל־שמס, ועוד כמה שיגורי רקטות לחרמון. 

עיקר הפיגועים בוצעו על רקע עימותים בין ישראל וחיזבאללה ועל חלקם נלקחה גם אחריות. בחודש ינואר האחרון, במקביל לתקרית שבה נהרגו רס"ן יוחאי קלנגל וסמ"ר דור חיים ניני ז"ל מירי טיל נגד טנקים בהר דב, תוגברה ההיערכות גם באזור החרמון, ויום קודם לתקרית פונו מאות מבקרים שהיו במקום, לאחר ירי רקטות משטח סוריה. ההתקפות הללו החלו בעקבות חיסול חוליה של מפקדים בכירים בחיזבאללה ומשמרות המהפכה שסיירה ברמת הגולן, ונערכה לביצוע פיגועים נגד יעדים צבאיים ואזרחיים בשטח ישראל. בתקשורת הזרה יוחס החיסול לישראל.  "לאיראן ולחיזבאללה נוח להשתמש בארגון פרוקסי (שליח, י"ע) שהם מקימים במרחב ומחמשים אותו, ואז כאילו זה לא הם שמבצעים את הדבר הזה", אומר סטולוביץ'. היעדר אכיפה של המשטר, הוא מסביר, או חמור מכך - עצימת עיניו של אסד, מאפשרים לטרור לצאת ממרחב הכפר, ובפיקוד הצפון מבינים היטב מה שקורה בפנים.

לדבריו, זהו מרחב שנוח לפעול ממנו, בעיקר בשל הקרבה שלו לשטח ישראל, והיכולת לתצפת, לתכנן ולהוציא לפועל פיגועים. בשנת 2011, במהלך הפגנה על הגבול, חדרו עשרות סורים לשטח ישראל, ובתגובת צה"ל נהרגו ארבעה מהם. מאז שופצה הגדר, והוקמה חדשה לאורך עשרות קילומטרים. כעת אסד כבר לא מסוגל לקרוא לאותם עשרות להתייצב בגבעת הצעקות, והחשש בפיקוד הצפון אינו סביב התפרצות אלימה אלא בזרימה אפשרית של פליטים מח'דר שיבקשו להיקלט אצל בני המשפחות שלהם במג'דל־שמס. קצת יותר דרומה, מאזור ג'ובתא אל־חשב ועד ירדן, השליטה היא של מורדים, ובעיקר של ג'בהת א־נוסרה.

"אם לא נתכונן עכשיו מול הארגונים האסלאמיים האלה – אנחנו נרדמים בשמירה", אומר אל"מ סטולוביץ'. "האם כרגע זה מעסיק אותנו? ממש לא. זו לחימה פנימית שלהם, ומבחינתנו המצב יכול להימשך כך. חשוב שיהיה ברור שכרגע זו לחימה שלהם, אבל אנחנו לא יכולים לעמוד מעבר לגדר ולעצום עיניים. גם בהצהרות הפומביות הם מכניסים את ישראל, וגם בתימן נלחמים ובסוף מכריזים על ישראל כאויב. אנחנו דואגים שידעו שעם ישראל לא מתעסקים".

בצד השני מבינים את זה?
"אני חושב שהמשטר מורתע, והוא שקוע עמוק בתוך הבעיות שלו. הדבר האחרון שהוא צריך זה לפתוח בעימות עם ישראל, והמקסימום שאני רואה את השלטון בדמשק עושה זה עוצם עין ונותן לארגון אחר לעשות פה פעולות".

יש לאסד כוחות שיכולים לצאת למערכה נגד ישראל?
"מערך האש שלו עדיין קיים בצורה משמעותית, וזה המערך העיקרי שמאפשר לו לפעול, ואנחנו עוקבים ונערכים. בהיבטי התמרון אני חושב שהמשטר נמצא באתגרים אדירים משלו, והוא לא יכול לקחת על עצמו משהו מעבר לזה. לבן אדם שצריך להגן על האיברים החיוניים שלו אין יכולת להתעסק עם דברים אחרים, ואסד כרגע מגן על הלב והמוח שלו. הוא מורתע ואנחנו צריכים לשמור אותו מורתע, ולראות שבכל מקום שהוא עושה טעות, הוא יחטוף, ילך אחורה ויבין שהוא לא רוצה להיות בתוך הסיפור הזה".

התגובות הישראליות אחרי פיגועים משטח סוריה מרתיעות אותו?
"אני חושב שכן. ניכר שהוא לא שמח מהדברים האלה וראינו כמה דברים בשנה האחרונה שמעידים שהמשטר מבין שבמקום שבו הוא חורג - הוא חוטף. הוא לא רוצה לחרוג". 

חודשים ארוכים מאפשרת ישראל כניסה של פצועים מסוריה לקבלת טיפול רפואי בבתי חולים בישראל. במקביל, בסוריה מאשימים כי נרקמים גם שיתופי פעולה בין כוחות צבא לכוחות המורדים שנלחמים באסד. בפומבי, מסרבים גורמים רשמיים, בהם גם אל"מ סטולוביץ', להתייחס לנושא, אך דו״חות של משקיפי או"ם המופיעים באתר האינטרנט של הארגון, וכן גורמי ביטחון ישראלים בכירים, מאשרים כי מתנהלים מגעים באופן תדיר בין כוחות צבא לאנשי האופוזיציה, בין היתר ג'בהת א־נוסרה המזוהה עם אל־קאעידה. על פי ההערכות בעולם, מלבד סיוע הומניטרי ישראל מעבירה גם תחמושת ומסייעת מאחורי הקלעים בלחימה באסד, הכול מתוך היערכות ליום שאחרי נפילתו, ומתוך רצון להשאיר את השקט בגבול על כנו.

אל"מ סטולוביץ' הוא בן למשפחה שורשית מתל־אביב. הסבא של אביו היה בין מקימי העיר. הוא התגייס לגולני לפני 19 שנה, ואחרי שסיים תפקיד מפקד צוות בסיירת גולני, נשא לאישה את מוריה ריין. בתחילה התגוררו תקופה קצרה בקרני־שומרון, אחר כך כמה שנים בירושלים, ובחמש השנים האחרונות ביישוב פסגות הסמוך לרמאללה.

הוא אב לשישה ילדים, הגדולה בכיתה ט' והקטנה בת שלוש. כמעט בכל שבת שלישית מגיעה אליו המשפחה למוצב בחרמון. במלחמת לבנון השנייה היה בתקופת לימודים והצטרף לחדר הפיקוד של 'אגוז'. אז נאלץ לבשר למשפחה של מוריה רעייתו כי אחיה הצעיר, רס"ן בניה ריין, נהרג במהלך האחרון של המלחמה.

סטולוביץ', שהיה בבונקר בחדר הפיקוד של החטיבה, קיבל את הבשורה מחברו סא"ל שלום אייזנר, ונסע לשומרון לבשר לבני המשפחה על נפילתו של הבן. כשקמו מהשבעה התחיל את תפקידו כסגן מפקד יחידת 'אגוז', ולדבריו, צריך לשאול את מוריה איך הסכימה לתת לו אישור לעשות את זה.  אחרי השירות באגוז שימש בתפקידי פיקוד נוספים, כולל מפקד גדוד 13, סגן מפקד חטיבת גולני, ומפקד בסיס האימונים של החטיבה עד לפני כשנה.

בחודש פברואר האחרון נפצעה קצינה מאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה מפיצוץ מוקש בצפון רמת הגולן, ואיבדה את כף רגלה הימנית. בתחקיר הצבאי נקבע כי מסיבה שאינה ברורה גדר שדה המוקשים פורקה, ככל הנראה בעת פינוי שלגים, וכן נרשמו ליקויים בעבודת המטה בתכנון המשימה. לפני כחודש החליט אלוף פיקוד הצפון, אביב כוכבי, להעיר פיקודית לסטולוביץ', לאור אחריותו הפיקודית לאירוע. "זה מוקש שהיה במקום ופשוט לא היה מסומן, והכוח הגיע אליו בטעות", הוא מסביר.

"אני חושב שזו תקלה שאפשר היה למנוע אותה, והיא נובעת מרצף של הרבה דברים שהיו צריכים לקרות כדי שדבר כזה לא יקרה, וגם לי באופן אישי, ההערה הפיקודית שקיבלתי לה היא נכונה. יש לי אחריות, ואני כמפקד הייתי צריך לייצר מערכת שיודעת לזהות את האירוע הזה לפני שהוא התרחש. לא הצלחנו". סטולוביץ' סבור שהמצב הביטחוני ברמת הגולן טוב, ובין היתר הוא נותן קרדיט למטה הכללי שלפני כשנה וחצי הורה על הקמת אוגדה חדשה בגזרת הגולן, שתעסוק בביטחון השוטף בלבד. עד שהאוגדה החדשה קיבלה אחריות, ניהלה במשך שנים אוגדה 36 את הגזרה, במקביל לאחריות שלה כאוגדה רב־זירתית. עבור מח"ט החרמון, מדובר בבשורה שמסייעת לזהות את הפיגוע הבא לפני שיצא לפועל. "בדרך כלל אנחנו מזהים את האתגרים אחרי, וכאן צה"ל נערך נכון. אני חושב שאסור לנו לחשוב שבזה סיימנו, ואנחנו צריכים לאתגר את עצמנו בחשיבה אחרת ולחשוב מה השלב הבא", הוא אומר.

חמאס שראית ב׳צוק איתן׳ היה חזק ומתוחכם יותר מבעבר?
"מה שראינו זה מבצר אחד גדול. אני לא יודע אם זה תחכום גדול כמו שזו היערכות של שנים והשקעת כסף בתמיכה של האוכלוסייה. הילדה שלך ושלי הולכות לגן שעשועים - לילדה שלהם בחצר היו שני פירים, ומתוך הבית פיר נוסף. זו המציאות שהם הביאו את עצמם אליה. חמאס נערך לזה והכין מבצר, ולנו הוגדר להיכנס לתוך המבצר הזה ולפצח אותו. הייתה פה קליפה קשה מאוד שחיכתה, והיה צריך להתנפץ עליה. בהתנפצות שילמנו מחיר כבד".

הרגשת שיודעים מה צריך לעשות?
"מאז שהגעתי לסיירת גולני לפני 19 שנים, אני כל הזמן אומר לעצמי שאם יש מקום שהייתי רוצה להיות במלחמה זה אם החבר'ה של סיירת גולני. היכולות של הכוחות היו כמה וכמה רמות מעל מה שחמאס ידע להציב לנו. בכל מקום שזיהינו אויב הוא נהרג. זכיתי להיות עם הלוחמים הכי טובים שיכולתי לדמיין".

מי ניצח במערכה הזו?
"אני לא עסוק בשאלה הזו. יכול להיות שאם הייתי עכשיו אסטרטג, מחנך או עיתונאי הייתי עסוק יותר בשאלה הזו. אני עסוק בשאלה האם הכנתי את הכוחות נכון, ואיך אכין אותם לפעם הבאה. במקומות שבהם יש מגע עם האויב אין ספק מי ניצח".

עד כמה צה"ל היה טוב יותר ב׳צוק איתן׳ ביחס למלחמת לבנון השנייה?
קשה להשוות בין שני האירועים האלה. אני חושב שצה"ל היה הרבה יותר מאומן ב׳צוק איתן׳, ולמשל שיתוף הפעולה בין חי"ר, שריון, וכוחות הנדסה ב'צוק איתן' היה עשר רמות מעל מה שאני חוויתי והרגשתי במלחמת לבנון השנייה, וזה אחד ההבדלים המשמעותיים". סטולוביץ' רואה קשר הדוק בין החרמון וגולני, ומוצא גם פינה לקרבות 'צוק איתן' בעודו מביט מגבעה 16 על מג'דל־שמס, ברכת רם וגבעת הצעקות.

"מה גרם ללוחמים לא להישבר מהבום של הלילה הראשון ברצועה?" הוא שואל על הגבעה שבה נפגעו בקרבות המלחמה לפני ארבעה עשורים מח"ט גולני, מג"ד 51 ומפקדי פלוגות, ואיתם לוחמים שניסו לאחוז בגבעה עד טיפת כוחם האחרונה. "התשובה היא פה בסלעים האלה. זו מסורת של מקום שבו נפגעו כל המפקדים, ועדיין החץ ממשיך להתקדם. ואת הדם הזה והיזע הזה, האדמה הזו נתנה לנו".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...