על פי דרישת החרדים: הליכוד יקבור את חוק הלאום
בקואליציה תוקם ועדה מנציגי כל הסיעות החברות בה, שתדון באופן גניזת החוק. בתוך כך, בגזרת "כולנו" הועבר מסר מלשכת נתניהו לכחלון: אתה תעמוד בראש מנהל התכנון, שיסופח למשרד האוצר. ולבסוף, נבחנת האפשרות שגם ליברמן וגם בנט לא יקבלו את משרד החוץ
תחזרו לרגע כמה חודשים אחורה בזמן, לימים שלפני פירוק הממשלה הקודמת, עוד בטרם הוכרז על בחירות חדשות. הימים היו ימי המשברים הקואליציוניים בין הליכוד ויש עתיד. משבר רדף משבר. כל יום התעוררנו לנושא חדש שהפך למוקד עימות בין שתי המפלגות. פעם אחת זו היתה רפורמת הבריאות של השרה לשעבר יעל גרמן. פעם שנייה זו היתה שאלת השקיפות של הקרן הקיימת לישראל. אחר כך עסקנו כולנו במשאת נפשו של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, חוק מע"מ אפס, שהפך לריב מתוקשר בין כל חלקי הקואליציה גם יחד.• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
היו עוד נושאים שהובילו להתקוטטויות מקומיות נוספות. אבל אם נידרש לשים את האצבע על אחד המשברים הבולטים של אותם ימים - כזה שהעסיק אותנו ואת חברי הכנסת יותר מיומיים – יהיה זה חוק הלאום. בשלב מסוים אף הפכו בליכוד את החוק המדובר לגולת הכותרת שלהם באותם ימים. לא היתה הודעה לעיתונות מטעם המפלגה, ולא היה נאום של נתניהו, שהחוק המדובר לא הוזכר בהם.

הדברים הגיעו לכדי כך שראש הממשלה אף גיבש עקרונות לגרסה משלו להצעת החוק. זה קרה לאחר שבבית היהודי, ביחד עם יריב לוין וזאב אלקין מהליכוד, התעקשו על גרסה מסוימת לחוק, ומהצד השני לבני ולפיד דרשו גרסה מרוככת בהרבה. נתניהו נכנס באמצע והציג את גרסת הפשרה שלו לעניין. "אני נחוש להביא את הנוסח שלי לחוק הלאום", הודיע ראש הממשלה בנחרצות מעל בימת הכנסת. "אני מבין למה חמאס מתנגד לחוק הלאום, אבל לא כמה מטובי ידידיי מתנגדים", הוסיף אז.
ובכן, ארבעה חודשים בלבד עברו מאז, ועכשיו מתברר כי בקרוב אפשר יהיה להגיד קדיש על חוק הלאום, אפילו בגרסתו המרוככת של נתניהו. הליכוד מתכוון לגנוז את החוק המדובר מאחר ולמישהו בקואליציה העתידית החוק הזה לא בא בטוב.
וכך נראתה אחת מפגישות המו"מ הקואליציוני האחרונות בין הבית היהודי והליכוד, במהלכה התברר שהליכוד וחוק הלאום כבר ממש לא. תראו, הסבירו נציגי הליכוד לעמיתיהם מהבית היהודי, המפלגות החרדיות הבהירו לנו שהן מתנגדות באופן נחרץ לחוק הלאום. ולכן לא תהיה אפשרות לכלול אותו בהסכם הקואליציוני ברשימת החוקים שעתידים לעבור בקדנציה הקרובה. גם לא את הגרסה שראש הממשלה בעצמו גיבש בזמנו. גורמים בכירים בליכוד הודו בשיחה עם מקור ראשון כי אכן חוק הלאום לא צפוי להתקדם במהלך הקדנציה הקרובה.
בליכוד הציעו, כפיצוי, את המתווה הידוע לקבורת הצעות חוק – ועדה. לא סתם ועדה. כזו שתורכב מנציגי כל סיעות הקואליציה הבאה, ותתכנס אחת לכמה חודשים בכדי לדון על חוק הלאום ועל איך לעולם לא ניתן יהיה לחוקק אותו.
רק כדי לסבר את האוזן, כשבקואליציה רוצים לקדם חוק מסוים, אבל באמת, הדרך היא אחרת לחלוטין. קחו לדוגמה את חוק העמותות של ח"כ איילת שקד. בנוגע אליו אין שום כוונה להקים ועדה. צוותי המו"מ החליטו כי יוזמת החוק, ח"כ שקד, תשב ביחד עם ח"כ יריב לוין מהליכוד, והשניים יגישו נוסח מוסכם לחוק, והוא אף צפוי להיכלל בהסכם הקואליציוני עצמו. צאו נא וראו איך נראה ההבדל בין חוק שחפצים בייקרו, לעומת חוק אחר, שהדיון היחידי שיתאפשר סביבו הוא ביחס לצורת הקבורה המכובדת שהוא יזכה לה.
כלל ידוע קובע כי האווירה בשיחות פוליטיות חשובה לפעמים הרבה יותר מהתוכן שלהן. אם ניישם את הגישה הזו בנוגע לשיחות הקואליציוניות בין הליכוד ומפלגת כולנו של משה כחלון אפשר להבין את מקור הגישה הזאת.
כל מי שמשוחח בימים האחרונים עם אנשיו הקרובים ביותר של כחלון מזהה הבדלים דרמטיים בטון הדיבור, בבחירת המילים, ובעיקר באופטימיות שהם משדרים, לעומת המסרים שהעבירו רק לפני שבועיים. התחושה במעטפת של כחלון היא שהאסימון נפל אצל ראש הממשלה, ושכל הסוגיות שעלו בשיחות עם הליכוד ניתנות לפתרון.

החדשה האחרונה בהקשר הזה, והיא גם הדרמטית ביותר מבין הנושאים שנותרו במחלוקת בין שתי המפלגות, קשורה בשאלת יחידת מנהל התכנון שבמשרד הפנים. תתחילו להתרגל – מנהל התכנון צפוי לצאת ממשרד הפנים ולעבור להיות תחת אחריותו של שר האוצר הבא, משה כחלון. זה המסר שהעביר לאחרונה ראש הממשלה נתניהו לכחלון. הדבר היחידי שעדיין אין תשובה ברורה לגביו זו שאלת הפיצוי שינתן לדרעי בתמורה למהלך.
אחת האפשרויות שעלו היא מינוי של סגן שר מטעמה של ש"ס במשרד האוצר (במידה וכך יהיה, יצחק כהן צפוי לחזור למשרד בו כיהן כסגן שר עד לפני שנתיים). אבל זו כבר לא הבעיה של כחלון. שנתניהו ידאג לעניין הזה.
תיק אחר שאריה דרעי עדיין נאבק עליו הוא תיק הדתות, אך ספק רב אם גם ביחס לקרב הזה יזכה דרעי בכל הקופה. בבית היהודי ממש מוכנים להישבע שש"ס לא תקבל לידיה את התיק. "כרגע יש על התיק הזה מלחמה בכל הכוח", מבהירים במפלגתו של בנט.
בש"ס ובבית היהודי מבינים ככל הנראה שאף אחת מהמפלגות לא תזכה לבדה בתיק המדובר, ולכן כבר החלו בהידברות סביב העניין, במטרה להגיע למתווה משותף. אחת האפשרויות שעלו היא שכל אחת מהמפלגות תמנה סגן שר מטעמה, כשהתיק עצמו יסופח למשרד ראש הממשלה. אפשרות אחרת היא למנות סגן שר ממפלגה אחת ומנכ"ל למשרד מטעם המפלגה השנייה. איך שלא יהיה, שתי המפלגות צפויות לחלק ביניהם את המשרד עתיר הג'ובים.
בנוגע לשאלת התיקים הבכירים, המחלוקת המרכזית שעדיין מונעת סגירות חיוביות מול הבית היהודי וישראל ביתנו היא סוגיית התפקיד של נפתלי בנט ואיווט ליברמן. פתרתם את זה, פתרתם את הכל. את כל השאר – חוק העמותות, עונש מוות למחבלים, פיקוח על בג"צ – פותרים בשנייה אחת. ושלא יספרו לכם סיפורים על מהות ואידיאולוגיה.

התפקיד של ליברמן ובנט הן הסוגיות היחידות שמעכבות כרגע חתימה על הסכמים. אך בכך לא מסתיימים הדברים. יותר משמפריע לבנט הסירוב של הליכוד להעניק לו את תיק החוץ, מפריעה לו העובדה שמי שצפוי לקבל אותו הוא ליברמן. "בבית היהודי רמזו לנו באופן ברור שאם היינו באים ודורשים להשאיר את תיק החוץ בליכוד, הם היו מקבלים את זה", מגלים בכירים בליכוד. "היינו מסתדרים איתם. אבל מה שבאמת מוציא אותם מדעתם, ועל זה הם לא יסכימו להתפשר, זו העובדה שליברמן הוא זה שצפוי לקבל את המשרד. עם זה הם כבר לא מוכנים להשלים".
בליכוד יש מי שכבר הפנים כי כל בחירה באחד מהשניים תוביל לכך שהמפלגה השנייה תסרב להיכנס לקואליציה. אם בנט ימונה לשר החוץ, וליברמן לא יקבל את משרד הביטחון, הנחת העבודה היא שהוא יוותר על הצטרפות לממשלה. כנ"ל במקרה ההפוך. אם ליברמן נשאר במשרד החוץ, ובנט מסורב להתמנות לשר בכיר, הבית היהודי ילכו ככל הנראה עד הסוף במקרה הזה. מסיבה זו בדיוק מתגבשת במפלגת השלטון היוזמה הבאה, מתוך מטרה להוריד את בנט וליברמן מהעץ בלי לשבור יותר מידי ענפים בדרך – בליכוד שוקלים להודיע לשניים, בדיוק כמו שלמה המלך בזמנו, כי איש מהם לא יזכה בתפקיד (רק בלי החלק של לחצות את התפקיד לשניים).
על פי הרעיון שעלה בקרב גורמים בליכוד, יוסבר לבית היהודי ולישראל ביתנו שאין דרך לפצח את המבוך שנוצר, ועל כן הפתרון היחיד האפשרי הוא להשאיר את התיק בליכוד, במקום לבחור בין בנט וליברמן.
מצד שני, יש כאלו בליכוד שמעריכים כי החלטה כזו אולי תסייע לשר אחד בליכוד (זה שיזכה בתיק החוץ), אולם שאר השרים דווקא ייפגעו. ההיגיון אומר שגם בנט וגם ליברמן ידרשו פיצוי ראוי, במידה ולא יקבלו את תיק החוץ, מה שאומר שפחות תיקים גדולים ובינוניים יישארו בידי הליכוד בסופו של יום. כך שבעוד ששר אחד ייצא מרוצה מכך שיקבל את תיק החוץ (גלעד ארדן?), רוב השרים לא ממש יעריכו את הצעת הפשרה. עוד ארבעה שבועות וזה מאחורינו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg