פולין 2015: למי אכפת שכתוב "יהודים לתנורים"?
למרות שיש במדינה חוק נגד גילויי אנטישמיות, התביעה נמנעה מלטפל בתיקים נגד אמירות כמו "היטלר התחיל, אנו נסיים" או "יהודים לגז". בקרקוב כתובות "מוות ליהודים" לא נמחקו גם לאחר דיווח למשטרה. דבר לא נלמד במדינה שמיליונים נרצחו על אדמתה?
70 שנה לשואה ואירופה לא לומדת? כתובות גרפיטי אנטישמיות הן מראה די נפוץ ברחובות ערים רבות באירופה, וביטויים אנטישמיים ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט הם דבר שבשגרה. זה לא רק מזעזע, זה גם לא חוקי בחלק ניכר מהמדינות, אלא שלמרות ההתקפות האחרונות נגד יהודים, נראה שרשויות החוק לא ממש עושות מאמץ להילחם באנטישמיות ובגילויי הגזענות הפומביים.עוד כותרות ב-nrg:
- יחימוביץ' רמזה להרצוג עם סצנה מ'משחקי הכס'
- "יש תחרות, כל הזמן צריך לרצות את הרב"
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
בשנת 2005 אימץ האיחוד האירופי את "הגדרת האנטישמיות" הקובעת כי "אנטישמיות היא תפיסה מסוימת של יהודים, שיכולה לבוא לידי ביטוי כשנאה כלפיהם, ובכלל זאת ביטויים מילוליים וגופניים המכוונים כלפי יחידים, יהודים או לא-יהודים, ו/או נגד רכושם, נגד מוסדות של קהילה יהודית ואתרים דתיים".
בשנים שלאחר מכן העביר האיחוד האירופי סדרת חוקים שנועדה להילחם בגילויי אנטישמיות, וחלק מהמדינות אף אימצו ביוזמתם חוקים מחמירים למלחמה באנטישמיות. כך, לדוגמה, העבירו הפרלמנטים ברומניה, ספרד, מקסיקו, שוויץ, צרפת, שוודיה ואוסטריה חוקים המטילים עונשים חמורים על גילויי אנטישמיות. ברומניה קובע החוק כי "גילויי אנטישמיות או תמיכה בהן מהווה סיכון לביטחון המדינה". באוסטריה הרחיב הפרלמנט המקומי חוק משנת 1947 האוסר על פעילות ניאו נאצית והוסיף לתוכו גם איסור על "כל פעילות אנטישמית".
למרות ההיסטוריה הטרגית של השואה, והעובדה שעל אדמת פולין נרצחו מיליוני יהודים על ידי הנאצים, נראה כי הרשויות במדינה לא ממש יוצאות מגדרן כדי להילחם באנטישמיות.
באפריל 2011, שר החוץ דאז רדוסלב שיקורסקי, הנשוי לעיתונאית היהודיה זוכת פרס פוליצר אן אפלבאום, הגיש תלונה לתובע הכללי בפולין אנדז'יי סרמט על ביטויים אנטישמיים שהופיעו האתר האינטרנט של העיתון הפולני "פאקט". בין היתר הופיעו ביטויים קשים כגון "היטלר התחיל, אנו נסיים. לתנורים, יהודים, לתנורים", וכן "רדוסלב שיקורסקי, בעלה של היהודיה-אמריקאית האורתודוקסית, האויב האמיתי של הפולנים, נשלט על ידי אביה היהודי של אשתו בניו יורק".
לאחר מספר חודשים של בדיקה הודיע התובע הכללי כי החליט שלא לפתוח בחקירה על גילויי האנטישמיות ברשת. הסיבה? "חוסר עניין לציבור". דריוש סלפוקורה, דובר התביעה, אמר אז כי "למר שיקורסקי יש עורך דין, והוא יכול להגיש תביעה אישית כנגד מי שפירסמו את הביטויים האנטישמיים". עבור התביעה הכללית בפולין, כך מתברר, הביטוי "יהודים לתנורים" לא מצדיק פתיחת חקירה ואינו מעניין מספיק את הציבור.
שייקורסקי אימץ את ההמלצה של דובר הפרקליטות ותבע בבית המשפט את ענקית ההוצאה לאור הגרמנית "אקסל שפרינגר", בעלת העיתון "פאקט", בטענה כי איפשרה לביטויים האנטישמיים להתפרסם אונליין. לאחר חודשים ארוכים של דיונים ועדויות, החליטו שופטי בית המשפט בוורשה לקבל את טיעוניהם של עורכי הדין של "אקסל שפרינגר" וקבעו כי מערכת סינון התגובות האוטומטית עבדה כראוי, גם אם חלק מהביטויים האנטישמיים הצליחו לחדור אותה בסופו של דבר, וכי לא ניתן להטיל את האחריות על חברת ההוצאה לאור.
בספטמבר 2013 נערך בעיר פוזנן בפולין משחק כדורגל בין לך פוזנן המקומית לוידזב לודז'. במהלך המשחק החלו אוהדי פוזנן לקרוא לעבר אוהדי ושחקני לודז' "יהודים לגז. הבית שלכם הוא באושוויץ!". התובעת העירונית מוניקה רוטקובסקה לא ממש התרגשה, וקבעה כי "מדובר בקריאות שלא כוונו ישירות נגד יהודים אלא כלפי הקבוצה היריבה" והחליטה שלא לפתוח בחקירה.
העיר קרקוב נחשבת באופן מסורתי לאחת הערים היפות בפולין. בשבועות האחרונים, ממש עם התגברות ההתקפות האנטישמיות נגד יהודי באירופה, החלו להופיע כתובות גרפיטי מזעזעות על רבים מקירות העיר ובהן משפטים כגון "יהודים לתנור", "מוות ליהודים", צלבי קרס ועוד.
את תמונת המצב המדאיגה ביחס של רשויות החוק לגילויי האנטישמיות הפומביים האלו, ניתן לראות בתגובה לשאלות שהופנו, בשפה האנגלית, למשטרת קרקוב, המשמר העירוני, עיריית קרקוב ומשרד התובע הכללי בפולין.
בתשובה לשאלה "אילו צעדים ננקטים כדי להילחם בתופעה המסוכנת, בפרט בימים אלו של התקפות מתגברות נגד יהודים באירופה", ענה דובר משטרת קרקוב מריוש צ'יארקה: "אדון נכבד, אני מבקש להודיע לך כי השפה הרשמית בפולין היא פולנית. לכן, אתה מתבקש להעביר לנו את שאלותיך בפולנית". הדובר אף גם הציע לפנות לעיריית קרקוב ולארגון מתנדבים פרטי של תושבי העיר, ששמו לעצמם מטרה למחוק את כתובות הגרפיטי הגזעניות והאנטישמיות.
גם פנייה למפקד משטרת פולין בבקשה להתייחס לנושא, לא סייעה. מעיריית קרקוב, המשמר העירוני, וממשרדו של התובע הכללי בפולין לא התקבלה כלל התייחסות לפניה. אף אחד מאותם מוסדות לא מצאו את הנושא חשוב מספיק, ואפילו לא התעניינו היכן רוססו כתובות כגון "יהודים לתנור" כדי לדאוג שהן יימחקו. הכתובות עדיין "מעטרות" את קירות העיר.
לרפאל פנקובסקי מארגון "לעולם לא עוד" שנלחם בגילויי אנטישמיות במדינה, יש ביקורת על התנהלות רשויות החוק, בעיקר בנוגע למה שקורה באינטרנט.
"רק לפני מספר שבועות, אחרי קמפיין ארוך שלנו שכלל גם עצומה מקוונת, פולין אישררה את אמנת מועצת אירופה למאבק בגזענות במרחב הקיברנטי", אמר ל-nrg, "פולין חתמה על האמנה כבר בשנת 2003, אבל לקח יותר מעשור לאשרר אותה, מה שמראה על חוסר רצון פוליטי להתמודד עם הבעיה. אנו מקווים לשינוי בנושא, אבל כרגע האנטישמיות באינטרנט פשוט משתוללת. יש עוד דרך ארוכה לעשות כדי להילחם באנטישמיות בצורה מועילה.
"החוקים בפולין הם פחות או יותר משביעי רצון ותואמים לחוקים במרבית מדינות האיחוד האירופי. הבעיה היא ביישום שלהם, שהוא מאכזב מאוד. הרשויות בפולין עשו בשנים האחרונות כמה מאמצים להעמיד לדין פושעי שנאה, אבל במקרים רבים נעשתה רק חצי עבודה והפושעים יצאו ללא עונש. יש צורך במאמץ יסודי ומרוכז הרבה יותר".
גם פאולינה סביצקה מארגון "פולין פתוחה לכולם" ששם לעצמו מטרה להילחם בגילויי אנטישמיות וגזענות, מספרת כי שיתוף הפעולה עם רשויות החוק טעון שיפור. "כאשר מישהו עובר על החוק, אנו מודיעים למשרד התובע. לצערנו, פעמים רבות מדי אנו לא זוכים לשום תמיכה. לפעמים התשובה שאנו מקבלים אפילו גורמת לנו להרים גבה.
"הנה למשל, בית משפט בעיר 'אופולה' (Opole) הפסיק את ההליכים המשפטיים נגד בוגר אוניברסיטה למשפטים שהואשם בייצור והפצת גאדג'טים פאשיסטיים מאחר ש'זה יפגע בקריירה המשפטית שלו', כדברי השופטים.
"במקרים אחר, התובע בוורוצלאב לא מצא הפרה של החוק בהדפסת והפצת הספר 'מיין קאמפף' בפולנית, מאחר שהמוציא לאור טען כי 'ההדפסה נועדה למטרות מדעיות'. סיסמה של 'אנו נרדוף את היהודים אל מחוץ לפולין' לא הוכרה כהסתה על ידי התביעה משום שלא הכילה את המילים 'בואו נרדוף את היהודים'. ובעיר ביאליסטוק סירב התובע לפתוח בחקירה נגד מפיצי כרזות עם צלב קרס, לאחר שקבע כי מדובר ב'סמל הודי לאושר'".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם