ראשי » חדשות » צבא וביטחון

נתניהו הורה למנוע את פינוי היישוב מצפה כרמים

ראש הממשלה אימץ את עמדת שר הביטחון לפיה יש להכשיר את היישוב שהוקם בשנת 1999. המדינה תציע לפלסטינים הטוענים לבעלות על הקרקע פיצוי כספי או קרקע חלופית

התושבים ניצחו: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט לאמץ את עמדת שר הביטחון משה (בוגי) יעלון לפיה המדינה תנסה להכשיר את היישוב מצפה כרמים שבמטה בנימין ולמנוע את פינויו. בתום שורה של דיונים בהם השתתף גם היועמ"ש עורך הדין יהודה וינשטיין שהציע לפנות את היישוב בתוך שנתיים, נקבע כי תשובת המדינה לבג"ץ תבקש דווקא למנוע את פינוי מצפה כרמים. לפלסטינים הטוענים לבעלות על הקרקע ביישוב, תציע המדינה פיצוי כספי או קרקע חלופית. העמדה הזו הוגשה אמש (ג') לבג"ץ על ידי הפרקליטות.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בחודש שעבר הבהיר שר הביטחון באופן חריג כי הוא סבור שעל המדינה לאפשר את הישארותו על הקרקע של היישוב מצפה כרמים. בראיון ברדיו גלי ישראל בנוגע למצפה כרמים, אמר שר הביטחון "עמדתי בנושא ברורה. אני הייתי אלוף פיקוד ב-1999, כשהיה מה שנקרא 'הסכם המאחזים'. מי שהיה ראש הממשלה ושר הביטחון אז - הוא אהוד ברק. הוא בעצם קיבל החלטה להעביר את מצפה כרמים אל הנקודה שבה היא נמצאת כיום".

שר הביטחון הוסיף כי "הנקודה הזו הוקמה בדין, באישור של ראש הממשלה ושר ביטחון. אכן מאוחר יותר הייתה עתירה של ארגון שמאל שמצא איזה שהוא ערבי שטוען לבעלות. בשל הכרותי את הפרשה מתחילתה, נקטתי מיד עמדה שתומכת בהשארת מצפה כרמים על כינו וזו עמדתי עד היום הזה. במידה ויהיה צורך, אעיד גם בבית המשפט".
 
יעלון הוסיף כי במקרים מסוימים על המדינה לשקול פיצויים ולא לפנות: "במקרה כזה, גם אם יסתבר בדיעבד שנעשתה פה טעות וזו טעות של הממשלה, יש מקום להציע פיצוי לערבי, אם אכן הוא יצליח להוכיח בעלות. אין לפנות ישוב שהוקם מבחינת הממשלה באופן חוקי. זו עמדתי והיא ידועה גם ליועץ המשפטי לממשלה וגם לבית המשפט" סיים יעלון את דבריו.

מצפה-כרמים עלה לקרקע בשנת 1999, וכעבור שנה הועתק למקומו החדש במסגרת הסכם המאחזים. מיקומו החדש של היישוב היה בתוך הקו הכחול של כוכב-השחר, והתושבים קיבלו את אישורם של ראש הממשלה ושר הביטחון דאז אהוד ברק, ושל משה (בוגי) יעלון, שהיה אז אלוף פיקוד מרכז. בעקבות זאת הוכנה ליישוב תוכנית בינוי ערים, שאף קיבלה תוקף של המנהל האזרחי. מצבו החדש של היישוב אפשר לתושביו לקבל היתר בנייה מהרשויות, לבנות את בתיהם באופן חוקי ואף לקבל משכנתה לצורך כך, וזאת בניגוד למקומות אחרים שפונו בשנים האחרונות כמו גבעת-האולפנה או מגרון, או לחלופין כאלו שנגדם עומד פסק דין המורה על פינוי כמו עמונה ותשעת הבתים בעפרה.

בשנת 2011 הגישה קבוצת פלסטינים עתירה לבג"ץ בטענה כי הם הבעלים של הקרקעות שעליהן עומד היישוב. בתגובה לעתירה הגישו תושבי מצפה-כרמים עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים לבירור זהותם של בעלי הקרקע, אך בדיון שהתקיים בבג"ץ לפני כמה חודשים סירבה הפרקליטות להגן על חוקיותו של היישוב, ותחת זאת הצהירה כי תוכנית הבינוי בעייתית וכי יש לפנות את היישוב.


היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...