אלה הישראלים שנלחמים באנטישמיות בויקיפדיה
המאבק באנטישמיות ובהכחשת השואה רוחש כל העת ברשת, ובעיקר באנציקלופדיה המקוונת. צוות של סטודנטים מתנדבים עוסק בניטור ערכים העוסקים בישראל וביהדות, ודואג שהמידע יהיה אמין ולא מוטה
"בקריקטורות ובאיורים מקובל להניח שכל היהודים לבנים, בעלי שיער שחור מתולתל, אפים גדולים ועקומים, שפתיים גדולות ועיניים שחורות קטנות, וחובשים כיפות". המשפט הזה לא לקוח מ'הפרוטוקולים של זקני ציון' אלא מערך מודרני בוויקיפדיה, האנציקלופדיה האינטרנטית, תחת הכותרת "סטריאוטיפים של יהודים" (באנגלית). באותו ערך בעייתי נכתב עוד: "לעתים קרובות מוצמד ליהודים סטריאוטיפ של אנשים חמדנים ותאבי בצע".
עוד כותרות ב-nrg:
- גרמניה 1938: "רות חרוצה ויעילה, היא מפוטרת"
- חשד לפיגוע בי-ם: בן 25 נהרג, צעירה נפצעה קשה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בערך אחר, שכותרתו "יהודים ואלימות", נטען כי "הדוקטרינות והטקסטים של היהדות קשורים לעתים לאלימות. חוקים המחייבים את ביטולו של הרע, לעתים תוך שימוש באמצעים אלימים, קיימים במסורת היהודית".
העם היהודי ומדינת ישראל נאבקים בכמה חזיתות - על הגבולות, בביטחון הפנים וגם בזירה המדינית. חזית פחות מפורסמת היא ההסברה ברשת. אלפים רבים של שונאי ישראל מקדישים את חייהם לעריכה ויצירה של טקסטים, סרטונים וערכים המשמיצים את העם היהודי ואת מדינת ישראל. אלפי ערכי ויקיפדיה - מהאתרים החשובים והפופולריים ברשת, המספק תוכן ומידע בסיסי למאות מיליוני גולשים - מכילים טקסטים בעייתיים מאוד כלפי העם היהודי, מדינת ישראל וזיכרון השואה. כמובן גם רשתות חברתיות ואתרים נוספים מכילים חומרים בעייתיים, אך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית, הנכתבת והנערכת על ידי רבבות מתנדבים והפתוחה לכול, נתפסת כנייטרלית ואובייקטיבית וכמקור ידע אמין.
"אנטישמיות מתפשטת כמו וירוס", אומר ל'מקור ראשון' גדעון בכר, מנהל המחלקה למאבק באנטישמיות במשרד החוץ. "בתקופה האחרונה אנחנו עדים להתחזקות האנטישמיות המוסלמית באירופה. חלק הארי של התקריות האנטישמיות, הפיזיות והמילוליות, בעיקר במדינות מערב אירופה, מגיע מכיוון האנטישמיות המוסלמית. לצד הרשתות החברתיות, שהפכו לגורם שמפיץ יותר ויותר אנטישמיות, כמעט כל פיתוח חדש באינטרנט או רשת חברתית הופך כלי לקידום גזענות, אפליה ואנטישמיות.
"ויקיפדיה היא כר נרחב לאנטישמיות. גורמים אנטישמיים ואנטי־ישראליים יוצרים ערכים אנטישמיים בשפות שונות. זהו נושא בעייתי ביותר. אם תבקרו בדפי השיחה של ערכים הקשורים לישראל או לציונות תראו מלחמות של ממש בין הגרסאות השונות. בוויקיפדיה בשפה הערבית יש ערכים שכמעט בלתי אפשרי לשנות אותם - ומדובר בערכים מוטים, נגד היהודים או נגד ישראל".
בעוד כחודש יעמוד בכר בראש כנס דו־שנתי של המטה לתיאום המאבק באנטישמיות, בהשתתפות מומחים, פוליטיקאים ואנשי תרבות מכל העולם העוסקים במאבק באנטישמיות ובגזענות. אחד הנושאים שיידונו בכנס יהיה המאבק על הערכים בוויקיפדיה.
בליגה נגד השמצה (ADL), אולי הארגון הגדול בעולם העוסק באנטישמיות, אומרים כי הם עוסקים בניטור האנטישמיות בוויקיפדיה. מנהל המחלקה המשפטית של הליגה, סטיב פרימן, אומר כי בארגון מודעים לניסיונות של מכחישי שואה ואחרים לקדם מסרים אנטישמיים בוויקיפדיה. כך, לדוגמה, היו ניסיונות לעוות מידע בעמודים פופולריים שעוסקים בשואה, במחנות הריכוז הנאציים ובאנה פרנק. לדברי פרימן קיימות דרכים להגיב לנושא, ובוויקיפדיה האנגלית התגובות היו מעודדות. "העורכים נעלו את העמודים המדוברים, וכיום אין אפשרות לערוך אותם ללא אישור מיוחד. מי שמבקש לערוך צריך להביא צידוק לנושא, ורק אז יחליטו העורכים אם לאפשר זאת. קיומו של מידע מעליב ובעייתי ברשת הוא בלתי נמנע, אך עלינו מוטל לזהות זאת ולסמן אותו כדי שתהיה אפשרות להסירו".
אך יש גם כאלה שנלחמים בתופעה המדאיגה, כמו התוכנית 'מאבק באנטישמיות ברשת' של התאחדות הסטודנטים בישראל. תשעים סטודנטים מכל הארץ המקבלים מלגה מטעם הפרויקט נאבקים בגילויי אנטישמיות ברשת. התוכנית מורכבת מכמה צוותים, בהם כאלה העוסקים באיתור תכנים בעייתיים והסרתם, צוות המייצר תוכן, צוות המתפעל אתרי אינטרנט באנגלית ובספרדית, וגם עשרה סטודנטים העוסקים במלחמה היהודית בוויקיפדיה.
"הצוות הזה עוסק באיתור ערכים בעייתיים בוויקיפדיה, במלחמות עריכה וגם ביצירה של ערכים חדשים", מספר ראש הפרויקט עידו דניאל (28), סטודנט לתואר שני באוניברסיטת תל־אביב. "צריך לזכור שוויקיפדיה היא מקור המידע מספר אחת בעולם. הערכים שלה מופיעים בראש התוצאות בכל מנועי החיפוש".
העבודה אינה מתמקדת רק בערכים הקשורים ישירות ביהודים ובישראל, אלא גם בהפצת והנגשת מידע על תקריות אנטישמיות כחלק מהעלאת המודעות לנושא. "אנחנו עוסקים למשל בתיעוד של תקריות אנטישמיות בעולם, יושבים על אתרי חדשות באנגלית ומעדכנים את התקריות האלה בערכים מסוימים בוויקיפדיה. כך למשל, בערך שעוסק בעיר מאלמה שבשבדיה, עיר שחוותה תקריות אנטישמיות רבות מכיוון הקהילה המוסלמית, נכניס עדכון על אירוע אנטישמי שהתרחש. אבל לרוב מישהו ימחק את זה. הרי ברור שתושבי העיר לא ישמחו לגלות שתחת הערך שלהם יופיעו כל האירועים האנטישמיים שהתרחשו שם. זה לא ממש עושה להם טוב". הסיבות למחיקת אותו ערך או קטגוריה יהיו מגוונות: "למה לא להזכיר גם גילויי אסלאמופוביה?" ישאלו הגולשים, "עוד דרך להוריד את הטקסט הוא לטעון שזה לא 'אנציקלופדי'", מסביר דניאל.
גורנשטיין מצא לכך פתרון יצירתי: "עם הזמן הבנו שאנשים לא רוצים לראות מידע על פיגועים אנטישמיים בעיר שלהם. החלטנו ליצור קטגוריה של ההיסטוריה היהודית באותה עיר, ובה לשלב את האירועים האנטישמיים. בעיניי יש חשיבות לכך שכשמישהו עושה עבודה על העיר הזאת, שידע שבמשך מאות שנים הייתה בה קהילה יהודית והיא נמחקה. בעיניי זה מספק יותר מלרדוף אחרי אנטישמים, כי אותם אני לא אשנה".
כדי להבין את הנושא יש לדעת כיצד עובדת ויקיפדיה: "ויקיפדיה היא מיזם רב־לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שכולם יכולים לערוך", מסביר דף הבית של האתר. ויקיפדיה משתמשת בחכמת ההמונים ומאפשרת לכל אדם ליצור ערכים אנציקלופדיים, אך 'קהילת ויקיפדיה', המורכבת מהכותבים ומהעורכים הוותיקים והמוכרים, רשאית למחוק, לשנות או לערוך, על פי נימוקים וחוקים שונים. כך למשל יש לתת אסמכתאות וקישורים למחקרים או לאתרי חדשות מוכרים.
ראש צוות ויקיפדיה בפרויקט הוא נמרוד גורנשטיין (26), הלומד משפטים והיסטוריה באוניברסיטת תל־אביב. הוא מסביר את דרך הפעולה: "אני יכול למצוא אי־דיוקים בערך מסוים, להיכנס 'מאחורי הקלעים' של הדף ולמחוק פרטי מידע ולנמק למה מחקתי. אם המידע שמחקתי אינו מבוסס על דבר, או שהמקור שלו הוא אתר אנטישמי וכדומה, יש לי 'קייס'. מהרגע הזה מתחילה מלחמה: אני מוריד למישהו קטע, הוא מחזיר, וחוזר חלילה. אם זה נמשך ונמשך יש 'מלחמת עורכים', ואז אנשים בעלי הרשאות מיוחדות יכולים לנעול או למחוק. פעמים רבות הורדנו מידע בעייתי והצד השני התייאש והערך נעלם".
צוות הסטודנטים מתמקצע בעבודה הייחודית של ויקיפדיה ועובד בשפות רבות ובהן אנגלית, צרפתית, ספרדית, רוסית, ערבית, תורכית, איטלקית, פורטוגזית, הונגרית, גרמנית ועוד. "בערכים שמעניינים אותנו כגון שואה, יהדות התפוצות, היסטוריה של העם היהודי ותקריות אנטישמיות, אנו מוסיפים תוכן בשפות המדוברות, עורכים ערכים בעייתיים ונכנסים למלחמות עריכה עם גולשים אנטישמים. זוהי מלחמה עיקשת", אומר דניאל.
כדוגמה הוא מביא את הערך על ליילה ח'אלד, שהייתה חברה בחזית העממית לשחרור פלשתין וחטפה מטוס של חברת התעופה האמריקנית TWA בשנת 1969 והשתתפה בניסיון לחטוף מטוס אל-על. בערך עליה באנגלית היא מתוארת כ"Airline hijacker" (חוטפת מטוסים) ולא כטרוריסטית או מחבלת. חברי הקבוצה ניסו לשנות זאת, ללא הועיל. אך יש גם דרכים אחרות להזכיר את עברה.
"ח'אלד הייתה בביקור ממלכתי בדרום אפריקה ואמרה שדאעש הוא המצאה של הציונות ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו", אומר דניאל. "אז החלטנו להוסיף את המשפט לערך שלה, אבל מובן שימחקו לנו את זה. אנחנו נדאג להילחם ולדאוג שהטקסט יישאר בעמוד". ואכן, בערך המדובר מוזכר ביקורה של ח'אלד בדרום אפריקה ב־2015, שבמהלכו התייחסה לדאעש ואמרה כי מדובר ב"ארגון ציוני־אמריקני" – משפט שבהחלט לא מוסיף לה כבוד רב.
נושא בעייתי נוסף הוא ויקיפדיה בשפה הערבית. מדובר באלפי ערכים העוסקים בסכסוך הישראלי־פלשתיני, ביהדות ובהיסטוריה, ושהמידע בהם מוטה באופן לא מאוזן נגד ישראל. "בעקבות מלחמות שלנו ושל גורמים נוספים הערכים כיום נעולים". דניאל מסביר שהצוותים שלו לא עוסקים כלל בוויקיפדיה הערבית. "זו מלחמה אבודה. כמעט בלתי אפשרי לשנות אותם. אנחנו מעדיפים לעסוק בנושאים שיש לנו יכולת השפעה עליהם".
ישנם ערכים מסוימים שהצוות רואה לנכון לתרגם לשפות אחרות. "הקמנו פרויקט זיכרון לקהילות יהודיות שונות שנותן להן גלעד אינטרנטי ברשת, גם אם כיום כבר לא חיים במקומות האלה יהודים".
"אנחנו מנטרים ערכים נפיצים או כאלה שעולה מהם אווירה אנטישמית", מסביר גורנשטיין. "קחו לדוגמה את הערך 'בנקאות יהודית בעולם'. לכאורה זה בסדר לערוך סקירה על בנקאים יהודים כמו רוטשילד ואחרים, אבל יש כאן מגמה אנטישמית ורמיזה לטענה שהיהודים שולטים בכלכלה העולמית".
אגב, הערך על בנקאות יהודית כבר לא קיים ברשת, נכון לעכשיו. "זה לאו דווקא פעולה שלנו", אומר גורנשטיין. "כל אדם יכול ליצור ערך והוא מתפרסם באופן מידי, אבל אז הוא טעון אישור. מי שמאשר הם חברי 'קהילת הוויקיפדים', כלומר כל אדם שיש לו שם משתמש. כמובן גם אנחנו חברים בקהילה. יש אנשים מוסמכים מאיתנו שערכו הרבה יותר, וכבר מכירים זה את זה. אני יכול לפתוח דיון סביב טקסט מסוים, אבל לא למחוק ערך. זה סוג של פז"ם. הוותיקים יותר יכולים לנעול ערך כך שאי אפשר לערוך אותו, או למחוק אותו לגמרי. אגב, לרוב בוויקיפדיה ההתבטאויות לא יהיו בוטות כמו בפייסבוק למשל. מדובר באתר שמנסה להיות שקול, אקדמי ומבוסס. בדרך כלל האנטישמיות תהיה נרמזת".
דוברי השפות המועסקים בפרויקט חושפים כל העת התבטאויות וניסוחים בעייתיים. כך למשל הם גילו כי בערך על מדינת ישראל באיטלקית נכתב "הקמתה המצערת של מדינת ישראל", והערך עצמו מדבר על הקמת המדינה כאירוע טרגי. חברי הקבוצה גרמו לשינוי הנוסח הזה.
גם בהכחשת השואה עוסקים המתנדבים. "ישנו ערך העוסק בהכחשת השואה", מזכיר גורנשטיין. "אין לנו כמובן בעיה עם זה שיהיה ערך העוסק באנשים שמכחישים את השואה, אבל אם הערך מציג כאילו ישנם שני נרטיבים שווי ערך בנושא - האחד שאומר שהייתה שואה, ולצדו האמירה 'עם זאת יש הטוענים שהיא לא באמת התקיימה' - זה יוצר מראית עין של דיון לגיטימי".
אז איך נלחמים בערך כזה?
"נוסיף מידע עם אסמכתא המעידה על כך שרוב המדינות בעולם מכירות בשואה כדבר שהתקיים, ונטען שהתפיסה שהשואה לא התרחשה היא אזוטרית. זו מלחמה סיזיפית. זה לא רק לרדוף אחרי אנשים בוויקיפדיה אלא להילחם במידע מסולף, ממש כמו באקדמיה. להראות שטענתם שגויה. לפעמים זה עובד אבל לא תמיד".
חברי הקבוצה עוקבים גם אחר מכחישי שואה שונים, ודואגים לעדכן בכל התבטאות בעייתית את עמודי הוויקיפדיה שלהם. גורנשטיין מביא כדוגמה נוספת את הקומיקאי הצרפתי האנטישמי דיודונה, שמוכר בעולם בעקבות תנועת הצדעה שהמציא המהווה תחליף מועל היד הנאצי. התנועה המכונה 'קנל', מעין חצי מועל יד, הפכה פופולרית מאוד בקרב ניאו־נאצים, אנטישמים וצעירים מוסלמים המבקשים להטריד יהודים באירופה.
"אנחנו עוקבים אחריו באופן פעיל, ומוסיפים לערך הוויקיפדי שלו את הביטויים הבעייתיים והגזעניים. עד שעשינו זאת, הוא היה סתם קומיקאי. היה טקסט שהגדיר אותו כאמן ש'פונה לנושאים לאומיים'. אנחנו התלבשנו על הערך, הוספנו את כל התקריות שהוא היה מעורב בהן, והוא אפילו לא טרח להוריד אותן. החשיבות בטיפול בערך של דיודונה הוא שכשילד בצרפת יחפש בגוגל את השם שלו, הוא יראה את המידע השלילי ויבין שמדובר באדם לא לגיטימי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם