אוקראינה: מי מחסל את תומכי הנשיא לשעבר?
ארגון לא מוכר בשם 'צבא המרד האוקראיני' לקח את האחריות, אך במוסקבה מיהרו להאשים את הממשל האוקראיני ב"טרור פוליטי". האוקראינים מצידם טוענים שמוסקבה מנסה להציג אותם באור שלילי
לא קל בימים אלו להיות מתומכיו של נשיא אוקראינה לשעבר ויקטור ינוקוביץ': בחודש וחצי האחרונים מצאו את מותם באופן מסתורי חמישה ממקורביו של הנשיא לשעבר, שהודח מן השלטון בסוף 2013 ונמלט על נפשו לרוסיה השכנה. שלא במפתיע, רצף אירועי המוות הוביל למלחמת תעמולה בין השלטון האוקראיני החדש ובין הקרמלין, שנאמנותו של ינוקוביץ' הייתה נתונה לו.
עוד כותרות ב-nrg:
- יהודי נמצא כפות בתא המטען ברכב במזרח י-ם
- מרהיב: שתי התפרצויות של הר געש בצ'ילה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מקרי המוות המסתוריים החלו בחודש מרץ, כשראש מחוז זפורוז'ה לשעבר אלכסנדר פקלושנקו נמצא ירוי בבית באזור כפרי בנסיבות לא ברורות. פקלושנקו היה מבכירי מפלגתו של ינוקוביץ', ומי שהורה לפזר באופן אלים את המפגינים נגד הנשיא בימי המחאה נגדו. כמה ימים לאחר מכן נמצאו ללא רוח חיים בנסיבות דומות שני חברי פרלמנט לשעבר ממפלגתו של ינוקוביץ', מיכאיל צ'צ'טוב וסטניסלב מלניק, וחקירה רשמית שנוהלה בעניין קבעה כי השניים התאבדו.
שרשרת הדמים צברה תאוצה בשבוע שעבר, לאחר שאולג קלשניקוב, אף הוא חבר פרלמנט מטעם מפלגתו של הנשיא המודח, נמצא ירוי בביתו בקייב. יממה לאחר מכן אירע רצח שגרר את גל התגובות הגדול ביותר - זה של העיתונאי אולס בוזינה, שנורה מטווח קצר על ידי שני רעולי פנים בפתח ביתו בבירה האוקראינית.
בוזינה בן ה-45 דגל בהידוק הקשרים בין אוקראינה לרוסיה, והיה שנוא נפשם של הלאומנים האוקראינים, שפעלו עוד לפני פרוץ הקרבות במזרח המדינה לניתוק הקשרים הפוליטיים והתרבותיים בין קייב למוסקבה. הוא ראה את עצמו כאוקראיני ורוסי גם יחד, והרבה להופיע בתוכניות אירוח בערוצי טלוויזיה שונים בשתי המדינות ולהתעמת עם מבקריו, תוך שימוש בשפה בוטה. בין היתר קרא בוזינה לקייב לפתח במקביל את התרבויות הרוסית והאוקראינית במדינה, מתוך אמונה בשותפות הגורל שבין שני העמים.
העיתונאי שנרצח אף התייחס למתקפות האישיות של הלאומנים האוקראינים נגדו, והכריז כי "מה שבאמת מעסיק את האנשים הללו אינו הניסיון לפתח תרבות אוקראינית ייחודית, אלא בעיקר הרצון להשמיד את התרבות הרוסית". בוזינה נודע גם כחובב שערוריות, ובשנת 2011 התנפל באגרופים בשידור טלוויזיה על אמן שטען כי העביר שוחד לעיתונאי כדי שיכתוב ביקורת אוהדת על ספרו.
מיד לאחר רצח בוזינה נטל על עצמו ארגון לא מוכר בשם 'צבא המרד האוקראיני' את האחריות למעשה, אך במוסקבה לא התרשמו ומיהרו להאשים את הממשל האוקראיני החדש באחריות לשרשרת מקרי המוות. "מה שקורה עכשיו באוקראינה הוא טרור פוליטי", הכריז ראש תחום זכויות האדם בעולם במשרד החוץ הרוסי, קונסטנטין דולגוב. לדבריו, "הממשל האוקראיני החדש מתעלם מכל הנורמות המקובלות בעולם כיום, ופועל באופן שיטתי לחיסול פיזי של מתנגדיו".
במוסקבה הפנו את חצי הביקורת גם למדינות המערב, שלטענת רוסיה נוהגות בדו-פרצופיות: מצד אחד הן מבקרות את הקרמלין על רצח האופוזיציונר בוריס נמצוב בפברואר השנה, אך מצד שני מתעלמות ממסע החיסולים, כביכול, שמנהל הממשל האוקראיני. בהקשר זה צייץ השבוע יושב ראש ועדת החוץ של הפרלמנט הרוסי, אלכסיי פושקוב, בחשבון הטוויטר שלו: "על הרציחות בקייב המערב הגיב, כצפוי, בצורה רפה מאוד. ברק אובמה לא אמר מילה, גם לא דיוויד קמרון וגם לא אנגלה מרקל. חוץ מכמה מילים שהקריאו פקידונים בדרג נמוך, כצפוי לא קרה שום דבר".
באוקראינה דחו כמובן את האשמותיה של רוסיה, והשיבו אש לעברה. הנשיא פטרו פורושנקו הכריז כי מאחורי הרצח עומדים אויבי האומה האוקראינית, ובהתייחסו לשרשרת הרציחות אמר כי "מדובר בפשעים שמאחוריהם ישנה חותמת של אותו גורם. אלו רציחות מתוך מניע פוליטי ובכוונה ברורה - לספק רוח גבית לאויבים שלנו. מדובר בפשעים שנועדו להציג ברוח שלילית את השלטון האוקראיני החדש, ולנסות לערער על ההחלטה של העם האוקראיני, שבחר בשלטון הזה".
נשיא מכון מחקר לעניינים אסטרטגיים בקייב, ולדימיר פיסנקו, היה בוטה בהרבה מהנשיא פורושנקו, והאשים באופן גלוי את המודיעין הרוסי באחריות לאירועים: "הרציחות הללו אירעו משום שוולדימיר פוטין משתמש בהן כדי להראות שהממשל האוקראיני החדש מנהל טרור נגד אנשי אופוזיציה במדינה. נראה לי שבוזינה, קלשניקוב וחבריהם היו בסך הכול כלים במהלכי תעמולה זדוניים של רוסיה".
סביר להניח שמלחמת התעמולה תימשך גם בתקופה הקרובה, אך אם לשפוט על פי חקירות של חיסולים ומעשי הרג דומים במרחב הפוסט-סובייטי, ספק אם אי פעם יתברר מי באמת עמד מאחורי הרציחות שזעזעו בתקופה האחרונה את קייב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם