"פסקת ההתגברות - גלולת רעל לחוקי היסוד"
נשיא העליון לשעבר אהרן ברק תקף את הכוונה לחוקק את "חוק עוקף בג"ץ". הנשיאה הנוכחית נאור: "קל להרוס, שמרו על השומרים". ריבלין: מתנגד לשינוי הוועדה לבחירת שופטים
עוברים להתקפה: נשיא המדינה ראובן ריבלין ובכירי מערכת המשפט בעבר ובהווה יצאו היום (ד') נגד היוזמות להגבלת כוחו של בית המשפט העליון, שאותן מנסות לקדם הליכוד והבית היהודי. "חוקים עוקפי בג"ץ לא עוקפים את בג"ץ, אלא עוקפים את הכנסת", אמר ריבלין בכנס שנערך בבית הנשיא בנושא "כבוד האדם כעיקרון חוקתי".עוד כותרות ב-nrg:
- תיעוד: המחבל ניסה להימלט לאחר שדרס את שרקי
- בשל הסיוע לישראלים: בית חב"ד ב"בור כלכלי"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בדבריו התייחס נשיא המדינה לכוונה לחוקק את "פסקת ההתגברות", שנועדה לאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שבית המשפט העליון פסל מכיוון שהם נוגדים את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בכנס השתתפו נשיאי בית המשפט העליון בעבר ובהווה, מבקר המדינה יוסף שפירא וכן נשיאת בית המשפט העליון של קנדה, השופטת בברלי מקלקלין.
במסגרת המשא ומתן הקואליציוני הציבה מפלגת הבית היהודי שורה של דרישות בנוגע למערכת המשפט, העיקריות שבהן הן שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים – על ידי הוספת פוליטיקאים נוספים, וחקיקת חוק פסקת ההתגברות.
ריבלין פתח את הכנס בקריאה לכונן חוקה לישראל. "בשבילי חוקה היא משאת נפש, חלום, מסגרת שמגדירה זהות לאומית וממלכתית, מרכיב חיוני להבטחת עתידה ושגשוגה של החברה בישראל", אמר הנשיא. הוא הסביר כי המיעוטים הערבים והחרדים לא אפשרו לכונן חוקה עד היום, מכיוון שהם לא מסכימים עם הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הוא התייחס למתח שבין בית המשפט העליון לבין הכנסת, שהתעצם בשנה האחרונה לאחר שבג"ץ פסל בשנית את "חוק המסתננים", וכעת צריך להכריע בעתירה השלישית נגד החוק.
"אנחנו נמצאים במצב שבו מי שקובע את מה שחברי הכנסת אמרו זה הפרשנות של בית המשפט, אבל הפרשנות לא יכולה לקחת את שיקול הדעת של המחוקקים", אמר ריבלין. לדבריו, הפתרון הוא חוק יסוד: החקיקה, שיסמן את גבולות הגזרה בין הכנסת לבין בית המשפט העליון, אחרת הפוליטיקאים עלולים להשתלט על מערכת המשפט. זו הסיבה לכך שריבלין מתנגד לשינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים: "אני מזהיר מאוד מפני הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מבחינה פוליטית למצב ששיקולים זרים ייכנסו למערכת בבחירת שופטים".
נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק התבטא באופן חריף ביותר והגדיר את פסקת ההתגברות "גלולת רעל לחוקי היסוד". ברק אמר כי "צריך לומר לעם את האמת, ואם רוצים ערכים כמו זכויות אדם, שגם הכנסת לא יכולה לבטל, אז אנחנו לא יכולים לקבל חוק כמו פסקת התגברות".
עוד אמר ברק כי בג"ץ פועל היום בתוך גבולות הגזרה המוסכמים ואיננו מאפיל על הכנסת. "אין לי כנסת אחרת, אין לי עם אחר. הכנסת בעיניי היא הנציג הכי אותנטי של הריבון. יש לי כבוד גדול כלפי הכנסת, אבל היא צריכה להבין שהיא פועלת בתוך משטר דמוקרטי. זה לא רק רוב, אלא שמירה על ערכים כמו כבוד האדם. אלא אם היא רוצה לבטל את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, היא יכולה לבטל אותו אם היא רוצה. אחרת, היא צריכה להבין שמה שבית המשפט העליון היום עושה הוא בגבולות הגזרה, הוא מפרש את חוקיה". נשיא בית המשפט העליון לשעבר הזהיר מפני אווירה פוליטית שמאיימת על שופטי בג"ץ לפגוע במעמדם, אם הם יחליטו לפסוק בצורה מסוימת.
נשיאת בית המשפט העליון הנוכחית מרים נאור התייחסה אף היא לצעדים המתוכננים. "במשטרנו הדמוקרטי, בית המשפט הוא המחסום האחרון מפני פגיעה בכבוד האדם ובזכויות יסוד נוספות". לדבריה, שמירה על זכויות האדם היא אינטרס של מדינת ישראל. "קשה לבנות וקל להרוס. שמרו על השומרים", היא ביקשה.
קודמה בתפקיד שפרש לאחרונה מכס השיפוט, אשר גרוניס, השווה בין מעמדו של בית המשפט העליון למקביליו בעולם, וטען כי הוא אינו חריג. "מקובל במרבית המדינות הדמוקרטיות כי בידי בית המשפט הסמכות לפסול חוקים שקיבל הפרלמנט בשל כך שאין הם מתיישבים עם הוראות שבחוקה", אמר גרוניס. "מבחינה זו, אין שום דבר יוצא דופן במערכת החוקתית שלנו. מצער הדבר שעלינו לחזור ולהצדיק עקרונות בסיסיים הקיימים במדינות דמוקרטיות אחרות", הוא הוסיף.
גם היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שלא השתתף בכנס, פרסם הודעה בנושא, ובה כתב כי הוא "התנגד בעבר ועודנו מתנגד ליוזמות שעלולות לפגוע בעצמאות בית המשפט העליון ובחוסנו". לדברי וינשטיין, "בית המשפט העליון בישראל הוא מוסד מפואר. הוא זוכה להערכה רבה ברחבי העולם. בית משפט עליון עצמאי חיוני לקיומה וחוסנה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. הוא מקדם ערכים ראויים וזכויות אדם. הוא אמצעי בלתו אין לביצור שלטון החוק. הוא תורם לדמותה ותדמיתה של מדינת ישראל בעולם כמדינה מתוקנת ומתקדמת. יש לשמור על מוסד זה כאחד מנכסיה החשובים של החברה הישראלית ובכוונת היועץ המשפטי לממשלה לעמוד על המשמר בענין זה".
בתגובה להודעה זו של וינשטיין פרסמה התנועה למשילות ודמוקרטיה – המגדירה את עצמה "דוגלת בהכרעת הרוב, בהפרדת רשויות, בהגנה על זכויות הפרט בהגינות שלטונית ובשקיפות" – הודעה ובה נאמר כי היועץ המשפטי לממשלה "אינו רשאי 'לעמוד על המשמר' בפני יוזמות חקיקה של נבחרי הציבור. אם וינשטיין מעוניין להביע עמדה בנושא הפוליטי ולהתערב במשא ומתן הקואליציוני, הרשות נתונה לו, כמו לכל אזרח אחר, להקים מפלגה ולהתמודד בבחירות על קולו של הבוחר הישראלי. על נבחרי הציבור להעמיד את היועץ המשפטי לממשלה במקומו, ובאופן דחוף ובהול, שכן התערבות בוטה זו וחריגתו של היועץ מסמכויותיו, היא הסכנה האמיתית לדמוקרטיה הישראלית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם