המו"מ הקואליציוני: כשנתניהו כמעט סילק את בנט
יו"ר הבית היהודי הגיע לפגישה עם נתניהו כשבפיו רשימת דרישות "שהמילה הזויה קטנה עליהן". נתניהו, שמתגעגע לממשלת 2009, חותר ליציבות - ונאלץ לחלק תפקידים שישאירו את כולם מרוצים
אחד הרגעים המאושרים בחיי משפחה יהודית מתרחש ביום שבו הילד מגיע לגיל בר מצווה. רגע לאחר שבנו עולה לתורה, אומר האב הגאה "ברוך שפטרני מעונשו של זה". ישנם לא מעט אנשים במערכת הפוליטית, ובמיוחד בסיעת הליכוד, שמתכוונים לברך את אותה ברכה בדיוק ביום שבו יסתיים המו"מ הקואליציוני. כזה עוד לא היה. רדוד, שטחי, כותרתי, שממוקד כל כולו בשאלות של תפקידים, כיבודים ומשחקי אגו.עוד כותרות ב-nrg
-"מגיעים לכל חור": המתנדבים מישראל בשרות נפאל
-העדה האתיופית נגד המשטרה: "אנחנו גם בני אדם"
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כך, לדוגמה, איש במערכת הפוליטית לא האמין לאיום שהשמיע יו"ר ש"ס אריה דרעי, כי ללא החלטה ברורה על ביטול המע"מ על מוצרי יסוד ש"ס לא תשב בקואליציה של נתניהו. "לא ייאמן איך את הוויכוח הבלתי נגמר על התפקיד שיקבל דרעי הוא מנסה לעטוף בסוגיות אידיאולוגיות", גיחכו בליכוד אל מול הסאגה הבלתי נגמרת.
הדברים נכונים באותה מידה לדרישות שנשלפו מהמותן של הבית היהודי. בתחילת השבוע נוצר הרושם שהכל כבר סגור מול המפלגה הדתית לאומית, כולל נושא התפקידים, עד שבפגישת נתניהו-בנט באמצע השבוע התברר כי בבית היהודי החליטו לחזור לנקודת ההתחלה, כאילו לא היו דברים מעולם.
וכך זה התנהל. "איפה נפתלי?", שאל בקול רם אחד מאנשי לשכתו של נתניהו ביום שלישי בשעה עשר בלילה. אנשי הלשכה ניסו להשיג את בנט בטלפון, ולאחר שהבינו שהוא נמצא בת"א, ביקשו ממנו להגיע בהקדם. לבסוף החלה הפגישה בין השניים בשעה אחת עשרה וחצי, כאשר בנט נצפה יוצא משם בארבע לפנות בוקר.
זו הייתה פגישה מכוננת, כזו ששני הצדדים יזכרו אותה עוד הרבה מאוד זמן. "בנט הגיע עם רשימת דרישות שהמילה הזויה קטנה עליהן", תיארו אנשים שמכירים היטב את פרטי הפגישה. וכך התנהלו הדברים מרגע כניסתו של בנט לפגישה (בלי להיצמד לניסוח מדויק של חילופי הדברים) – למשרד החינוך שאקבל אני מבקש להוסיף כמה משרדים נוספים שיהיו תחת סמכותי, הודיע בנט לראש הממשלה.
בתגובה, התעניין נתניהו במה דברים אמורים. משרד התפוצות, המשרד לענייני ירושלים והמשרד לעניינים אסטרטגיים, נשמעה התשובה מפיו של בנט. אה, וגם שמשרד הדתות לא ינתן לדרעי. שהמשרד יישאר באחריות ראש הממשלה, ולא יינתן לש"ס. אותם אלו שמכירים היטב את פרטי הפגישה מספרים כי בתגובה כמעט וסילק נתניהו את בנט מהחדר.
"את התפוצות ניתן לו", הסבירו בכירים בלשכת נתניהו. "אבל בנוגע לירושלים הוחלט שהוא יקבל רק את שם המשרד. ללא שום סמכויות. זה טוב לכולם. זה טוב לבנט שגם ככה מעוניין רק בטייטל ולא ממש אוהב לעבוד. וזה טוב לליכוד מכיוון שחשוב לנו להיות אלו שמעבירים תקציבים לירושלים, במיוחד לאחר התחייבות פומבית שנתן נתניהו לניר ברקת שהמשרד יישאר בידי הליכוד.
אנשים שנכחו בשבוע האחרון בסביבת ראש הממשלה מספרים על מוטיב שחזר שם באופן קבוע – ממשלת 2009. כשנתניהו מדבר על ממשלתו ההיא עיניו הופכות למצועפות ומבט של געגוע עז משתלט עליהן. "הוא כל הזמן חוזר ומדבר על ממשלת 2009, שהייתה היציבה שבממשלותיו", מתארים בסביבתו. "בשביל לחזור לשם אתה צריך יציבות שלטונית", הוא חוזר ואומר לאנשיו. "ואין מה לעשות, זה יכול לקרות רק כאשר אתה מחלק תפקידי שרים וסגני שרים ומשאיר את כולם מרוצים".
והנה עוד דרך להבטיח יציבות ולמנוע בעיות - סעיף בהסכם הקואליציוני שמעגן מראש אפשרות לחילופי תפקידים בתוך הקואליציה אם וכאשר תורחב הממשלה. זה הסעיף שיופיע בכל אחד מההסכמים הקואליציוניים שייחתמו מול המפלגות, כסוג של איום תמידי מעל כולם – אם לא תעבדו בשיתוף פעולה ואם תחפשו לריב על כל שטות, דעו לכם שתכנית ב', לשינוי הממשלה וצירוף מפלגת העבודה, נמצאת על הפרק גם במהלך הקדנציה.
"לכל אורך המו"מ הקואליציוני עמדה לנגד עיניו של נתניהו מטרה אחת", מגלים בסביבתו. "איך בונים ממשלה וקואליציה שתעזור לראש הממשלה לנצח גם בבחירות הבאות. אם זה באמצעות הרצון לשלוט על כל שינוי שיתבצע בכלי התקשורת. אם זה בשינוי אפשרי של שיטת הבחירות. אם זה בהעברת רפורמות במערכת המשפט. ואם זה בהבטחת קואליציה יציבה ככל האפשר".
אם תפגעו בנושאים דתיים תחטפו בחינוך: קווי מתאר דומים מאפיינים את צורת המו"מ בה נקטו אריה דרעי ונפתלי בנט - בכיינות, ברוגז, נטישה של חדר המו"מ, והרבה תלונות. לרוב, זה יצר תגובה הפוכה מזו שהשניים קיוו, כזו שהובילה להרבה מאוד כעס ורוגז מצד הליכוד. אבל חלק גדול מהתנהלות השניים קשורה לא מעט בעימותים בין שתי המפלגות בינן לבין עצמן. המרכזי שבהם התנהל סביב תיק הדתות. בתחילת הדרך סוכם על חלוקה כזו או אחרת של השליטה במשרד בין שתי המפלגות, אולם לפני שבועיים כל זה השתנה.
נתניהו נזקק לפיצוי עבור דרעי, לאחר שלקח לו את מנהל התכנון ממשרד הפנים, ובעקבות כך החליט להודיע לבנט כי הבית היהודי לא יקבל נתח מהמשרד. למפלגתו של בנט הוצע להגיע להסכמות מול ש"ס על התנהלותה של האחרונה בניהול המשרד, על מנת שלא יבוטלו כל ההחלטות שהתקבלו בימים בהם שלט הבית היהודי במשרד, ובעיקר על מנת שלא יידחקו את רגליהם של הרבנים, הדיינים ושאר בעלי המשרה מאנשי הציונות הדתית. רק בעיה אחת הפריעה לאנשיו של בנט בסיפור – הם לא האמינו לשום סיכום אליו יגיעו מול אנשיו של דרעי.
השבוע זה השתנה. מנוף ענק, בדמות השליטה על מוסדות החינוך החרדי, מונף כרגע מעל ראשיהם של החרדים. "עכשיו, כאשר הוחלט כי שר החינוך יהיה שלנו זה כבר סיפור אחר לחלוטין", הבהירו בכירים בבית היהודי. "החרדים לא יכולים לזוז בלעדינו. יש לנו את המנוף הכי גדול עליהם. מילה אחת מצידם ואנחנו משהים להם את מערכת החינוך. הם לא יכולים לשחק איתנו יותר. כל מה שנסגור איתם אנחנו נדע שזה מתקיים. בגלל תיק החינוך. אנחנו במצב אחר עכשיו".
קוראים לזה מאזן אימה – ש"ס מחזיקה את הבית היהודי במקום רגיש בכל מה שנוגע לתחומי הדת והמדינה, ואילו במפלגתו של בנט אוחזים בשאלטר שמוביל למוסדות החינוך החרדי. ההנאה מובטחת לכולנו.
בעוד שמעמסת הרכבת הקואליציה מתקרבת לסיומה, מטלה אחרת, סיזיפית ומעייפת לא פחות, עומדת להתחיל – מלאכת שיבוצי השרים בליכוד. בסופו של דבר הכל תלוי בהלך רוחו של ראש הממשלה. אבל גם אם יהיו שינויים מסוימים, כך פחות או יותר צפויה להיראות נבחרת הליכוד בממשלה הבאה. שניים צפויים להישאר בתפקידיהם – שר הביטחון משה יעלון ושר התחבורה ישראל כץ.
הראשון שיזכה לבחור את תיקו יהיה השר גלעד ארדן. לפי הערכות במפלגה הוא צפוי לבחור את תיק הפנים ואף להתמנות כחבר קבינט. שאלה שעדיין לא פתורה היא איך ייראה הפיצוי שיקבל ארדן בעקבות כך שתיק הפנים שלו כבר אינו כולל את מנהל התכנון. לתיק המשפטים ישנו כרגע רק דורש אחד שנמצא בתמונה, יובל שטייניץ שמו. אבל אם השר ארדן יחליט לבסוף, בניגוד לעכשיו, שהוא בכל זאת מעוניין בתיק המשפטים, הוא יקבל אותו. ושטייניץ יחפש משרד אחר.
המשרד לביטחון הפנים נראה כרגע כנעלם הגדול ביותר. צחי הנגבי מוזכר כאופציה לאייש את התפקיד, כשגם יריב לוין וזאב אלקין הם אופציה. אם לוין לא ימונה לשר לביטחון פנים, הוא צפוי לנחות במשרד התיירות, בעוד שאלקין צפוי למצוא את עצמו במשרד לפיתוח הנגב והגליל. מי שעדיין לא הוחלט לגביו האם ימונה לשר הוא בני בגין. שתי אפשרויות עומדות עבורו – מינוי מפתיע ליו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת או מינוי כשר לענייני מודיעין וחברות בקבינט.
מי שכנראה לא יזכה לשדרוג, אולם יוצע לו תפקיד שר הוא שר האנרגיה והמים סילבן שלום. בגזרה הנשית של המפלגה ישנן שלוש מועמדות, אולם רק שתיים מהן ימונו לשרות – מירי רגב, גילה גמליאל וציפי חוטובלי. כרגע יש יתרון לשתיים הראשונות במרוץ, כאשר תיקי הרווחה והמדע עומדים על הפרק. אופיר אקוניס מעוניין להתמנות לשר התקשורת, שם מעוניין נתניהו להציב אדם איתו הוא יוכל לעבוד בשיתוף פעולה הדוק. מה שבהחלט מגדיל את סיכויו של אקוניס.
בימים האחרונים מתרבות הערכות שגם דני דנון ימונה לשר, אם כי מדובר במשרד קטן, כמו המשרד לאזרחים ותיקים. נשאלת השאלה מי יקבל לידיו את אחד התפקידים המורכבים ביותר בסבך הקואליציוני – יו"ר הקואליציה. בשלב זה נראה כי למרות שנתניהו העדיף להימנע מכך, הוא ייאלץ למנות ח"כ חדש לתפקיד המורכב. שמו של יואב קיש הוזכר, אם כי אין עדיין החלטה. בכל מקרה, זאב אלקין גם יהיה השר שמקשר בין הממשלה לכנסת, בנוסף למשרד שיקבל, כסוג של בייביסיטר ליו"ר הקואליציה החדש.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם