70 שנה לשחרור דכאו: "לעולם לא נשכח, למעננו"
ניצולי המחנה, חיילים ששחררו אותו וקנצלרית גרמניה השתתפו בטקס זיכרון היום. בשבוע שעבר הוצב בשער המחנה השלט המשוחזר עם הכיתוב "העבודה משחררת", במקום זה שנגנב בשנה שעברה
ניצולים ומשחררים כאחד הגיעו למחנה הריכוז דכאו הבוקר (יום א'9 ונזכרו בזוועות של הכליאה ובהקלה המדהימה של שחרור המקום לפני שבעים שנה. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הבטיחה לשמור חי את הזיכרון של פשעי הנאצים, לא להפגין מחילה לאפליה או אנטישמיות בת זמננו.עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- חיזבאללה נערך לקרב הגדול על הרכס האסטרטגי
- נפאל: אדם בן 101 חולץ מהריסות בניין בקטמנדו
- לא כוחות: 40 אנשים תקפו שני יהודים בפריז
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
דכאו, ליד מינכן, היה מחנה הריכוז הראשון שהקימו הנאצים – כמה שבועות לאחר שאדולף היטלר עלה לשלטון ב-1933. לפני ששוחרר על ידי חיילים אמריקאים ב-29 באפריל 1945, יותר מ-200 אלף בני אדם מרחבי אירופה הוחזקו שם, ויותר מ-40 אלף מהם נרצחו במקום.
"כאשר נכנסו למחנה, לפני שבעים שנה בדיוק, היה זה הלם נוראי לראות כמה אתם, הניצולים, סבלתם מרעב, ממחלות, מאכזריות ומתנאי הקור", אמר אלן לוקנס, אשר נכנס לדכאו כטוראי בצבא ארה"ב ב-1945, בטקס לציון יום השנה לשחרור המחנה לשעבר. "אבל לעולם לא נשכח את התרגשותכם ואת זו שלנו כאשר נכנסו למחנה, ואת האופן שבו היממתם אותנו, כשחיבקתם אותנו והבאתם לנו דגל אמריקאי שתפרתם ביד ואשר החבאתם לקראת המאורע", הוסיף לוקנס, אשר מאוחר יורת הפך לדיפלומט אמריקאי. לצד השמחה, הוא נזכר, "צלפי ס"ס, לאחר שתלו דגלי כניעה לבנים, ירו בכמה חיילי קרב אמריקאים כאשר נכנסו למחנה".
האסיר לשעבר ז'ן סמואל זכר את השחרור של דכאו כ"יום היפה ביותר בחיי". הוא תיאר אסירים ממדינות רבות אשר קיבלו בברכה את המשחררים האמריקאים בחצר המסדרים של המחנה. "קהל אדיר הקיף אותן, ובסוג מסוים של קסם דגלי כל המדינות התנופפו ברוח", אמר סמואל. הוא נזכר שלאחר שהתקלח וטוהר מכינים, "חשתי כמו אדם חי שוב".
לאחר שחזר לצרפת בגיל 21, סמואל אמר כי רצה לשכוח את חוויותיו ולהמשיך בחייו. "שמתי את דכאו בפינה של זיכרוני", הוא אמר. לאחר שפרש, עם זאת, הוא החליט לדבר כ"עד של מה שאי אפשר לדבר עליו", ולמלא את חובתו לשמור על הזיכרון של מה שקרה בדכאו בחיים.
החובה הזו הודגשה בגלל הגנבה, שעדיין לא נפתרה, של שער המחנה מברזל הנושא את הכיתוב "העבודה משחררת". שחזור הוצב במקום השער ביום רביעי, ביום השנה לשחרור המחנה, לפני שהטקס נערך באופן מסורתי היום – יום ראשון שלאחר ה-29 באפריל.
"תקריות כגון הגנבה מנובמבר שעבר של השער לשעבר במחנה הריכוז דכאו – הסמל המרכזי לסבלם של האסירים – דיכא אותנו פעם ועוד פעם, למרבה הצער", אמרה מרקל. "תקריות כאלה מוכיחות בבירור כמה חשוב לעבוד בכל יום למען עתיד טוב יותר, עם מודעות לאחריותה הנצחית של גרמניה לזוועות העבר". היא הוסיפה: "לעולם לא נשכח. אנו נזכור, למען הקורבנות, למען דורות העתיד".
מרקל הודתה לניצולים על שחלקו את זיכרונותיהם מהסבל אשר "מצוי מעבר לגבולות הדמיון", מה שלדבריה מסייע לאנשים צעירים כיום "לחבר מספרים מופשטים ומידע עם פרצופים, שמות וחיים של פרטים". היא הדגישה את החשיבות להבטיח שהנוער כיום לא פונה לקיצוניות.
היא אמרה גם כי כולם בגרמניה "מוכרחים להבהיר, ללא אפשרות לטעות, שהחיים היהודיים הם חלק מזהותנו; שלא יכול להיות מקום לאפליה, לדחיקה לשוליים ולאנטישמיות כאן, שיש להילחם בהן בנחישות ובכוח המלא של האמצעים המשפטיים".
לאבא נאור, אסיר מדכאו לשעבר שנולד בליטא ומתגורר כיום בישראל, התלוו שניים מניניו בזמן שדיבר בטקס היום. "אני מקווה שהם וכל ילדי העולם לעולם לא יצטרכו לחוות פשעים כאלה", אמר נאור.
הוא נזכר כיצד שומר ס"ס הורה על הרג של תינוק יהודי שאך נולד בדצמבר 1944, ובדיווחים שכמה ממפקדי הס"ס היו "אבות אוהבים אשר שיחקו עם ילדיהם לאחר שדחפו אלפים לתאי הגזים". הוא אמר כי "אם תחשבו שהנאצים לא היו אנושיים, אתם תטעו – הם היו בני אדם כמוני וכמוכם, וזה מה שכל כך נורא בסיפור".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם