ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

מומחים: קואליציה צרה עדיפה על ממשלת אחדות

בשיחה ל-nrg טוענים מומחים כי דווקא קואליציה צרה עשויה להשלים כהונתה בת ארבע שנים, וממליצים למנוע את הרחבת הממשלה. "הפער בין בנט לכחלון הוא לא גדול וגם החרדים מבחינתם רוצים את הממשלה הזו"

מה עדיף - קואליציה צרה או רחבה? ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע אתמול (ד') כי עלה בידו להרכיב קואליציה שתמנה 61 חברי כנסת. בשיחה ל-nrg טוענים מומחים כי דווקא קואליציה שכזו עשויה לשרוד לאורך זמן, אך מוסיפים כי בצל האיומים הביטחוניים הנשקפים לישראל, ייתכן שנתניהו יבקש מהרצוג להצטרף לממשלת אחדות.

עוד כותרות ב-nrg:
יהודי או שמרן? בריטניה בוחרת היום ראש ממשלה
ונדליזם במירון: גרפיטי על מבנים בני 2,000 שנה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

ד"ר חן פרידברג, עמיתת הוראה בחוג למדעי המדינה באוניברסיטה העברית וחברה בפרוייקט תיקון שיטת הממשלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, טוענת כי המחקר מלמד שממשלות שנשענות על קואליציות צרות הן טובות יותר ושורדות יותר לאורך זמן.
 
לדבריה, למרות שראשי ממשלה נוטים להעדיף קואליציה רחבה שתאפשר להם יכולת תמרון מול שותפותיהן, המציאות מלמדת שדווקא קואליציה הומוגנית מבטיחה שהממשלה תשרוד במשך זמן רב יותר. "בממשלה הקודמת של נתניהו היו המון ויכוחים מדיניים ובעניין יחסי דת ומדינה, ובסופו של יום זה פירק את הממשלה", טענה.
 
פרידברג הוסיפה כי "הפער בין בנט לכחלון הוא לא גדול וגם החרדים מבחינתם רוצים את הממשלה הזו. כך שכל הגורמים במשוואה ירצו מאד את שרידת הממשלה. מבחינה מחקרית קואליציות כאלו מחזיקות פעמים רבות הרבה יותר טוב מקואליציות ענק שאין חיבור אמיתי בין המרכיבים שלהן".

מנגד, טוען פרופ' שלמה אהרונסון מהאוניברסיטה העברית, כי גם אם נתניהו ישרוד את כהונתו הרביעית כראש ממשלה, הרי שיש צורך בשינוי שיטת הממשל. "יש מציאות לא בריאה של ריבוי כוחות שמונעים שלטון ממשי ומשילות. צריך להבין שאפילו מייסד המדינה דוד בן גוריון התייאש בסופו של דבר והלך סופית לשדה בוקר".

כדי לפתור בעיה זו, מציע אהרונסון לעבור לשיטה דו-מפלגתית, שבה בכל אזור נבחר נציג אחד מתוך שניים. "זו השיטה שיש בארה"ב. לכך היה צריך לשאוף בישראל אבל בגלל ריבוי המפלגות ברור שזה לא יקרה וחבל מאד".

ד"ר אלברטו ספקטורובסקי מאוניברסיטת תל אביב, אמר כי הוא לא סבור "שהממשלה תוכל להעביר חוקים שנויים במחלוקת, כמו חוק הלאום והרפורמה במערכת המשפט. "משה כחלון אמר שהוא יתנגד לחוקים האלו וזה נמצא אצלו בתוך ההסכם הקואליציוני ולכן החוקים לא יעברו".
 

לדבריו, "בעולם אכן יש ממשלות מהסוג הזה וגם ממשלות מיעוט שפועלות לפי נושאים. כלומר הממשלה כל פעם מגבשת רוב להעברה של חוק לפי הנושא שעל סדר היום. זה קשה להפעלה ופרלמנטים בעולם של היום כבר לא מתאימים לסגנון תפקודי כזה".
 
פרופ' ג'רי שטיינברג אמר כי לפי תורת המשחקים יש שתי גישות הפוכות ביחס לקואליציה קטנה. "הדעה הראשונה סבורה שזו הקואליציה הכי יציבה שיכולה להיות. כל ח"כ מבין שהוא לא יכול לשחק והוא חייב לתמוך כל הזמן בממשלה כי אחרת כולם יפגעו", אמר.

"מנגד יש דעה שסוברת שבקואליציה כזו כל ממזר מלך. כל אחד יכול לסחוט את ראש הממשלה כמו שנפתלי בנט עשה ב-48 השעות האחרונות, ולכן יש סבירות שהממשלה תיפול מייד במשבר הראשון. עיון בנעשה בעולם מוכיח שהגישה הראשונה היא הצודקת. עם זאת ברור שישראל היא מדינה שמתמודדת עם המון בעיות. תהליך מדיני, חיזבאללה, איראן ועוד. לכן יש מכנה משותף גדול גם עם מפלגת העבודה ולדעתי במשבר הראשון בנימין נתניהו יישאף להכניס פנימה את הרצוג כדי להגיע לקונצנזוס לאומי רחב".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...