ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

נתניהו בשיחות סגורות: שקד יכולה לשכוח ממהפכות

אם בבית היהודי תכננו מהפכות הבהיר רה"מ לאנשיו כי בכוונתו לשמור על מערכת המשפט, ועל כן הכניס סעיף בהסכם מול הבית היהודי שמאפשר לו לגנוז הצעות חוק נפיצות. במקביל זעם נתניהו על ליברמן: "גם אם יתחרט, לא אצרף אותו לממשלה"

אדם נמוך קומה, שמוכר היטב במסדרונות הפוליטיים, נצפה ביום שלישי בלילה מסתובב באחת מערי המרכז. האיש היה בדרכו לחבר קרוב, וביקש לעצמו כמה שעות של הפוגה מהמשא ומתן המתיש. בידו החזיק שקית, ובתוכה הכביסה שצבר מהימים האחרונים. ככה זה כשלא מבקרים בבית כבר כמה ימים, ורצים מפגישה אחת לשנייה.

עוד כותרות ב-nrg:
• המאבק בהסכם הגרעין: חוק עוקף אובמה אושר בסנאט
• המדגמים בבריטניה: קמרון ניצח וימשיך לעוד קדנציה
• כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

לאיש קוראים שלום שלמה, והוא יועצו הקרוב של נפתלי בנט. זה גם האיש שהצליח להביא במו ידיו את ההישג המיוחל לבית היהודי. ביום רביעי לפנות בוקר, כשברקע רץ השידור החוזר של משחק ליגת האלופות בין יובנטוס לריאל מדריד, נפגשו לראשונה מיודענו שלמה, מהצד של הבית היהודי, ודוד שרן, מהצד של ראש הממשלה. השעות היו עדיין שעות המשבר בשיחות בין שתי המפלגות, והפתרון עוד לא נראה באופק. זה כנראה מה שהיה צריך כדי להפשיר את הקרח בין הצדדים – צפייה במשחק כדורגל אצל חבר משותף.

מתברר שבנט צדק: בנימין נתניהו אכן השאיר אותו לסוף. אחרון-אחרון ולא חביב. אבל מה שבנט לא ידע לצפות מראש, הוא העובדה שלהיות אחרון זה דווקא דבר לא רע בכלל. מעמדת המפסיד הגדול של המשא ומתן הקואליציוני הוא הפך למנצח המפתיע - זה שמגיע בפוטו פיניש, ממש על קו הסיום, ועוקף את כולם.
 
נתניהו הרוויח את התוצאה הזו ביושר. תעברו מפלגה אחרי מפלגה, ותגלו שכל אחת מהן חילצה לבסוף מנתניהו הרבה יותר ממה שחשבה או פיללה לקבל. במקום לבוא כמנצח, רגע לאחר שזכה בשלושים מנדטים ענקיים, ולסיים את המשא ומתן תוך שבוע, בחר ראש הממשלה לגרור רגליים ולהיסחט על ידי כולם. שוב, על ידי כולם, ולא רק על ידי הבית היהודי.

למרות חגיגות כיבוש המעוז הקרוי משרד המשפטים, בבית היהודי יגלו בקרוב שהתוכניות הגדולות שהם מייעדים למערכת המשפטית, אם הם אכן מתכננים אותן, לא ממש עומדות להתממש - לפחות כל עוד זה תלוי בנתניהו עצמו. זה קרה רגע אחרי שנתניהו הבין שתיק המשפטים לא עומד להישאר אצלו במפלגה: בשיחות סגורות עם גורמים בליכוד, הבהיר נתניהו כי בבית היהודי יכולים לשכוח משינויים וממהפכות ביחס לבית המשפט העליון, או בנוגע להרכב הוועדה לבחירת שופטים.

"לא יהיה שום שינוי בנושא מינוי השופטים, או בנושא אחר שקשור למערכת המשפט", הבהיר ראש הממשלה באותן שיחות. דרך נוספת באמצעותה מתכוון נתניהו לפקח על עבודתה של איילת שקד כשרת משפטים היא באמצעות סעיף בקרה שהוכנס להסכם הקואליציוני בנוגע לוועדת השרים לענייני חקיקה. הסעיף, שהגיע כלקח מצורת ניהול הוועדה על ידי שרת המשפטים הקודמת ציפי לבני, מעניק למעשה לנתניהו יכולת למנוע העלאת הצעות חוק נפיצות לדיון בוועדה. בממשלה הקודמת לבני לא בדיוק עשתה חשבון לנתניהו, והעלתה כל שני וחמישי הצעות חוק שזעזעו את הקואליציה על בסיס שבועי. ובכן, לא עוד: ההחלטה אם הצעה בעלת פוטנציאל נפיץ תעלה לדיון בוועדה תהיה מעכשיו משותפת לנתניהו ולשקד גם יחד.

רגע לאחר שראש הממשלה נאלץ לוותר ולהעניק לבית היהודי את תיק המשפטים, היו כאלו בליכוד שהבטיחו נקמה כואבת בבנט ובמפלגתו, כזו שתפלוט אותם מהקואליציה במהירות הבזק ותכניס במקומם את מפלגת העבודה. זו הטעיה מכוונת - אם יש כוונה לצרף את מפלגת העבודה לממשלה ולזרוק את בנט החוצה, היא כבר שם, ללא קשר לאירועי הימים האחרונים.

ואפרופו מפלגת העבודה, מבחינת נתניהו יש עיתוי מועדף לצירופה לקואליציה - לאחר הבחירות הפנימיות שם. כל כניסה של מפלגת העבודה בימי טרום-פריימריז היא מתכון לבלגן. היא טומנת בחובה מוקשים על בסיס שבועי, וקבוצת מורדים שרק תלך ותגדל. אחרי בחירות פנימיות ואשרור מחדש של מנהיגותו של יצחק (בוז'י) הרצוג או לחלופין בחירת יושב ראש אחר, מעטים יעזו לערער על החלטה של המנהיג להצטרף לממשלת נתניהו. זהו הלך הרוח בתוך הליכוד, וזו גם הנטייה בסביבת ראש הממשלה. בכל מקרה, את החודשים הקרובים ייאלץ נתניהו להעביר עם 61 חברי כנסת, ששקולים ל-61 בעיות פוטנציאליות.

יום לפני שהודיע אביגדור (איווט) ליברמן כי הוא והממשלה לא ילכו הפעם ביחד, עוד היו בטוחים בליכוד שיושב ראש ישראל ביתנו רק עושה להם שרירים של משא ומתן, ושהכול יסתדר איתו בסופו של דבר. ההודעה של ליברמן הותירה אותם המומים.

דווקא משה כחלון ראה את זה מגיע: שבוע לפני הודעת ליברמן, כחלון כבר סיפר לחלק מחבריו לסיעה כי לא מדובר בקריאות "זאב, זאב". "ליברמן בדרך החוצה", העריך שר האוצר המיועד באוזניהם.
 

חברי כנסת ושרים ששוחחו עם נתניהו בימים שאחרי הודעת ליברמן מצאו אדם זועם, שהתבטא באופן חסר תקדים כלפי מי שהיה עד לא מזמן שותפו לאותה סיעה. אך הפעם מדובר בהרבה יותר מסתם אמירות - גט כריתות ניתן בין השניים, לדבריו של נתניהו, והוא כולל גם מצב שבו ליברמן משנה את דעתו בעתיד ומחליט שהוא דווקא מעוניין להצטרף לממשלה. מבחינת ראש הממשלה, הוא יכול לשכוח מזה. "אין דרך חזרה מבחינתי", הבהיר נתניהו בשיחה עם חברי כנסת, "איתו אנחנו סיימנו. תתקפו אותו בכל הזדמנות שרק יש".

חבר כנסת ששוחח עם נתניהו סיפר כי לא ראה ככה בעבר את ראש הממשלה. "מבחינת נתניהו, ליברמן לא יכול לחזור ולהיות שר חוץ או שר בכלל, גם לא בעוד שנה", סיפר אותו חבר כנסת.

ביום שני בצהריים, דקות מעטות לפני שליברמן זעזע את המערכת הפוליטית, החלה מלאכת תקיעת הסכינים במפלגת העבודה. זה אמנם הגיע באיחור של חודש וחצי, אך אף על פי שיתמהמה, אחכה לו בכל יום שיבוא.

זה החל בהודעה שפרסמה ח"כ שלי יחימוביץ', שבה הסבירה כי בחרה שלא להגיע לישיבת הסיעה לאור העובדה שציפי לבני פתחה את הישיבה ביחד עם הרצוג, כאילו שקמפיין הבחירות עדיין בעיצומו וההנהגה הדו-ראשית עודנה איתנו. אלא שכמה ימים לפני כן, בכנס פעילים סגור, זו כבר הייתה ביקורת אישית ונוקבת על לבני עצמה.

זה קרה במסגרת סמינר של 'תא אופק', שמאגד בתוכו את תומכי המפלגה בקרב הסטודנטים באוניברסיטה העברית: 25 פעילים, מהגרעין הקשה של תומכי יחימוביץ', היו נוכחים במפגש שנערך בקיבוץ עין-דור. את הדברים שיצאו מפיה של יושבת הראש לשעבר אפשר להגדיר כחסרי תקדים. "אני לא אשב במפלגה שהמסרים שלה מעומעמים", הבהירה יחימוביץ' חד-משמעית לתומכיה, "במהלך הבחירות הצנעתי את תפיסת העולם שלי כדי לסייע למפלגה להגיע לניצחון".
 

בנקודה זו עברה יחימוביץ' לעסוק בלבני עצמה. "אני וציפי לבני אוחזות בשתי תפיסות עולם שחלוקות ביניהן בנושא הכלכלי-חברתי", היא הסבירה לחברים, "ציפי לבני היא מפריטנית, והרטוריקה הכלכלית שלנו זרה לה. עכשיו, אחרי הבחירות, אני לא מוכנה להיות במפלגה ללא מסרים ברורים".

גם בישיבת הסיעה עצמה, שיחימוביץ' נעדרה ממנה, העצבנות והמתח ניכרו בכל פינה. "רגע, רגע", חייך בציניות ח"כ אראל מרגלית בתחילת הישיבה, "איפה שלי? מישהו ראה את שלי?" שאל מרגלית, ולא באמת ציפה לתשובה. "אתה יכול לחפש אותה בטוויטר", המשיך ח"כ איציק שמולי את הקו הציני.

מי שקצת פחות קיבלה בהומור את המצב הייתה ח"כ ציפי לבני, מושא הביקורת של יחימוביץ', שגילתה סימני עצבנות ואמרה שאנשים במפלגה צריכים להתנהג כמבוגרים ולקבל את העובדה שהמפלגה החליטה ללכת בדרך משותפת. הרצוג עצמו הגדיר בישיבה את ההתנהגות של יחימוביץ' כ"קנטרנית, וככזו שמשרתת את נתניהו". מבחינתו, הבהיר יושב הראש, השותפות עם לבני נמשכת.

בנקודה זו התקשה ח"כ עמיר פרץ להתאפק, ופנה להרצוג. "דע לך שאני מגבה אותך", הפתיע פרץ את באי הישיבה, אך מיד הרים לעצמו להנחתה. הוא הציע כי לאור כל השמועות, ולאור העובדה שהרצוג מתלונן על כך שלא מאמינים לו שפניו לאופוזיציה, הגיע הזמן לקבל החלטה בתוך הסיעה שאומרת שפניה לשם. "כך נשים סוף לשמועות ,ולא נתעסק בזה יותר", הישיר פרץ מבט ליושב הראש.

אנשים שהיו בחדר העידו כי למרות האיפוק שמאפיין אותו בדרך כלל, התקשה הרצוג להסתיר את זעמו. "לא יקום ולא יהיה", הודיע יושב ראש העבודה, ודרש מחבריו לתת בו אמון. "אני קיבלתי את המנדט", הוא הזכיר להם, והבהיר שלא תהיה שום הצבעה בנושא.

אז אמנם היו כמה חברי כנסת במפלגה, כמו איציק שמולי וחיליק בר, שהבהירו השבוע למשה כחלון כי אין לו מה לבנות עליהם כאשר הוא קורא להרחבת הקואליציה, אבל למי שעוד היה זקוק להוכחה ברורה שבמפלגת העבודה יש רצון עז להשאיר את אפשרות ההצטרפות לקואליציה חיה ונושמת, חילופי הדברים בישיבת הסיעה, ובעיקר דבריו של הרצוג, הם ההוכחה הטובה ביותר לכך.

בתגובה לדברים שצוטטו בכנס הפעילים, אישרה יחימוביץ' כי אכן אמרה את הדברים, והוסיפה כי גם במהלך מערכת הבחירות היא הבהירה שיש פערים בינה ובין לבני, וכי בכוונתה להיאבק על זהותה הסוציאל-דמוקרטית של מפלגת העבודה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...