בצל 50 שנה לכינון הקשרים: כעס בישראל על גרמניה
הנשיא ריבלין יצא לברלין לציון אירועי היובל אך גורמים מדיניים בישראל מביעים מורת רוח מהתנהגות הגרמנים בכל הקשור לעמדתם בסוגיה הפלסטינית
ישראל וגרמניה יציינו השבוע 50 שנה לכינון הקשרים הדיפלומטיים ביניהן, בשורת אירועים וטקסים אשר המרכזי שבהם הוא ביקורו הראשון רובי ריבלין כנשיא המדינה על אדמת גרמניה. ריבלין צפוי להיפגש עם נשיא גרמניה, יואכים גאוק, ועם הקנצלרית, אנגלה מרקל, לנאום בטקסי זיכרון ולהיפגש עם צעירים גרמניים.• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
טרם ביקורו אומר הנשיא כי "ביקורי בגרמניה משמעותי עבורי ומרגש מאוד. נציין בביקור זה מסע ארוך שהוביל אותנו מהזוועות הקשות של עברנו אל הווה של ערכים משותפים וידידות אמיצה. חשוב לזכור כי הידידות ביננו אינה, בשום אופן, פיצוי על השואה".
ביקורו של ריבלין נועד להיות שלב השיא בשנה שלימה של אירועים משותפים עליהן סיכמו שתי המדינות מבעוד מעוד, כדי לציין את שנת היובל. מדובר בהשקת בול משותף, אתר אינטרנט מיוחד, כנסים ופעילויות נוספות רבות. באופן רשמי, ישראל מברכת על שנת החגיגות בפרט והקשרים גם גרמניה בכלל. בהודעה שפרסם משרד החוץ בסוף השבוע נאמר כי "היחסים בין גרמניה לישראל כיום קרובים, משמעותיים, מלאי אמון ורבי פנים ושיתופי הפעולה רבים".
שגריר ישראל בגרמניה, יעקב הדס הנדלסמן, פרסם הודעה מיוחדת בה אמר כי "לפני 70 שנה, אף אחד לא היה יכול לנחש, כי ביום מן הימים יתקיימו יחסים בין היהודים והמדינה הגרמנית. מהגיהינום האפל ביותר של ההיסטוריה ליחסי האמון של היום. מי היה מאמין"?
אלא שמתחת לחגיגות הרשמיות ושיתופי הפעולה שאכן מתקיימים, שוררת בין שתי המדינות מתיחות, במיוחד בהקשר הפלסטיני, אך לא רק. הן בקהילה היהודית בגרמניה, הן במערכת המדינית בישראל, זועמים על הרדיפה שמנהל משרד החוץ הגרמני כנגד אזרחים גרמניים שחוצים את הקו הירוק ליו"ש או לירושלים המורחבת. כפי שפורסם ב'מקור ראשון' וב-nrg בחודשים האחרונים, השגרירות הגרמנית בתל אביב מנהלת מלחמת קודש בנושא זה. תחילה, נאלצה האוניברסיטה העברית בירושלים להזיז כנס חגיגי לציון שנת ה-50 בשל טענה גרמנית שהאולם בו מתקיים הכנס מרוחק במטרים אחרים מהקו הירוק.
במקרה אחר, ניסתה השגרירות למנוע אימון של קבוצת הכדורגל הנשית 'טורבינה פוסטדם' במעלה אדומים.
בעקבות חשיפת הסיפור ב-nrg פנה משרד החוץ הגרמני למנהל הקבוצה ודרש ממנו הסברים. פרשייה שלישית שגרמניה הייתה דומיננטית בה היא מיקומה של המכללה לביטחון לאומי. המכללה אמורה הייתה לקום במורדות הר צופים, אך איומים של מספר מדינות, בכללן גרמניה, גרמו נכון לעכשיו לטרפוד התכנית.
נוסף על אלה, גרמניה היא המדינה המובילה בהפעלת לחצים על מערכת הביטחון, למען הפלסטינים וכנגד המתנחלים. כך למשל, בדיון שהתקיים לפני חודשיים במנהל האזרחי ביו"ש, דרש הנציג הגרמני להקים מטמנה לסילוק פסולת ממערב לרמאללה. הוא הדגיש היא המטמנה מיועדת רק לערביי האזור וכי תושבים יהודיים הגרים בסמוך לא יוכלו לקבל בה שירותים.
במשרד החוץ בירושלים מודעים לתקריות האלה והאחרות אך מעדיפים שלא לתת פומבי לכעס על גרמניה. עם זאת מתחת לפני השטח זועמים על הגרמנים ופקיד בכיר במשרד אמר כי ישראל מודעת היטב להתנהלות הגרמנית. לטענתו אין לפי שעה די ראיות שיאפשרו לחולל עימות דיפלומטי עם ברלין. גם בשגרירות הישראלית בברלין בוחרים לטאטא את הכעסים הצידה.
מספר פניות של הקהילה היהודית בגרמניה לשגרירות בנושאים אלה, זכו למעשה להתעלמות. כך למשל, לפני שבועות אחדים נערכה בברלין 'תערוכת הנכבה' על ידי ארגונים אנטי ישראליים קיצוניים. בקהילה היהודית זעמו על עצם קיום התערוכה אך כעסו לא פחות על הרשויות הישראליות הרשמיות שבחרו למלא פיהן מים.
היחיד שמעז לפי שעה לומר בקול את מה שרבים חושבים הוא רלף הופמן, נשיא בני ברית בגרמניה ובאירופה שאמר ל- nrgכי "אנחנו נמצאים 70 שנה לשחרור אושוויץ ומציינים 50 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין גרמניה לישראל. הם קוראים לעצמם חברים של ישראל. אבל ככה מתנהגים חברים"?!
הן בקהילה היהודית, הן במשרד החוץ, מאשימים כי חל פיחות במחויבות ההיסטורית של גרמניה לישראל, במיוחד בקרב הדור הצעיר. דיפלומטים המעורים ביחסי שתי המדינות אומרים כי במיוחד בדור הצעיר של העם הגרמני ושל הפוליטיקה הגרמנית, מדברים בגלוי על כך שלגרמניה אין ולא צריך להיות יחס מיוחד לישראל. לדבריהם יש הדברים הללו מעוררים דאגה בכל הנוגע לעתיד הקשרים בין המדינות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם