משפטן בכיר: יש להתעלם מבקשת התביעה בהאג
משפטנים ששוחחו עם nrg התייחסו לבקשת בית הדין בהאג לקבל את עמדת ישראל בעניין התנהלותה במצבע צוק איתן. בין היתר טענו כי לבית הדין אין סמכות כיוון שישראל חוקרת את עצמה
התובעת בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, פאטו בנסודה, פנתה ביום רביעי לישראל בדרישה לקבל את תגובתה לטענות הפלסטינים לפיהן במבצע צוק איתן בוצעו פשעי מלחמה. בתגובה לבקשה, אמרה ישראל כי הרשות הפלסטינית אינה מדינה, כפי שסבורות גם ארה"ב ומדינות נוספות בעולם, ואין לה מעמד מדיני בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. משפטנים ישראלים ששוחחו עם nrg הביעו את עמדתם בסוגייה שעמדה לדיון, וסיפרו כיצד לדעתם על ישראל להגיב לנושא הרגיש, שעשוי להטיל צל על חופש התנועה של קצינים ומדינאים ישראליים בחו"ל.עוד כותרות ב-nrg:
- ממוצע מחריד: כל חודש צעיר נהרג על אופנוע
- הקץ להדלפות? שאלוני הבגרויות יישלחו ברשת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
פרופסור אבי בל, משפטן מהמחלקה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, אמר כי "אני הייתי ממליץ לישראל בכלל לא להגיב אל הבקשה של התובעת אלא באמת לענות שבמישור הדיפלומטי זה לא בסמכות בית הדין שם. אני אומר זאת כי מצד האמת בצורה הזו אין בידי התובעת אפילו בדל של ראיה כנגד ישראל ואז היא מעצמה תסגור את התיק לא משנה מה היא חושבת".
"כבר היו מקרים כאלו גם במצבים בהם נעשו באמת פשעי מלחמה, לא כמו במקרה שלנו, למשל בסודן. שם באמת היה רצח עם ופשעי מלחמה אבל למרות חקירה של התובעת בבית הדין היא סגרה את התיק והפסיקה את החקירה כי לא היה שיתוף פעולה ולא היה לה שום מידע. לכן התובעת לא הגישה כתבי אישום כי היא לא רוצה להסתכן בהשפלה והפסד", אמר בל.
אבל הפלסטינים או ארגונים כמו "שוברים שתיקה" יכולים להגיש עדויות, ואז יש חשש שהחקירה תתבסס רק על גרסתם?
"נכון", הסכים בל, "אבל כל העדויות שיש לפלסטינים וגם לארגונים אחרים רחוקות מאד מהרף הכי נמוך של מעשה פשע. אין כאן כלום. זאת בנוסף כמובן למציאות שישראל היא מדינה נורמאלית שחוקרת את עצמה, טיעון שכשלעצמו מונע מבית הדין לחקור את מה שקורה בארץ.
"לכן אסור לנו לשתף איתה פעולה וזה מה שאני הייתי ממליץ לממשלה. ברגע שאתה מגיש חומר, אתה מאפשר לתובעת למצוא בו את מה שהיא רוצה ולפרש את המציאות כמו שהיא רוצה ואני לא הייתי סומך בהכרח על היושרה של גוף בין לאומי כזה שיש לו כוונות משלו".
גם פרופסור עמוס שפירא מהאוניברסיטה העברית נוטה להסכים שהתגובה לבית הדין ולבקשת התובעת, מצויה במישור הדיפלומטי ולאו דווקא במישור הפלילי. "בוודאי שיש כאן שיקולים מדיניים ואינטרסים רחבים שצריך לשקול בנוגע לטענה כזו", אמר שפירא. "המשפט הבינלאומי הוא לא משהו סגור וברור עדיין, כי הוא לא מנוסח עד הסוף ויש בו גם המון היבטים מדיניים. כלומר זו לא מציאות משפטית נטו אלא זה מרחב מסובך הרבה יותר, ולכן יש להתייחס אל פנייה כזו עם מומחים מדינאים ולהתייעץ מאחורי הקלעים עם מדינות אחרות. לכן זו לא שאלה משפטית אלא בעיקרה מדינית.
"בכל מקרה אני מסכים שאם בית הדין יפעל כנגד ישראל, זו מציאות לא טובה. לכן אני כאן ממליץ למדינה לדון איך להגיב ולבדוק גם איך לפעול מתחת לפני השטח כי יכול להיות שלא נגיב רשמית או נתעלם, אבל מתחת נעשה פעולות שימנעו את כל המצב המסובך הזה" הוא קובע.
ד"ר סיגל הורוביץ, מומחית למשפט בינ"ל פלילי ולשעבר יועצת לנשיא בית המשפט הפלילי הבינ"ל ברואנדה, סבורה כי "במקרה הנוכחי של מבצע צוק איתן, אין לבית הדין סמכות בנוגע לישראל כיוון שישראל חוקרת בעצמה את הפשעים שנעשו, אם הם נעשו. ישראל הרי בודקת כל מעשה וכל טענה ולכן אין בעצם לבית הדין עילה להתערב".
הורוביץ הסבירה כי "בסופו של יום, ללא קשר לעמדת התובעת בבית הדין, ישראל יכולה להוכיח בקלות שהרשות השופטת והחוקרת בארץ עושה את מלאכתה נאמנה ולכן אין כאן מקום או סמכות לבית הדין הפלילי הבינלאומי להתערב".
ומה בדבר טענת ישראל שהרשות אינה מדינה?
"התובעת כבר אמרה כמה פעמים שהטענה הזו לא מקובלת עליה. היא אמרה שהרשות היא מדינה שעומדת בקריטריונים של אמנת רומא ולכן אפשר לחקור פשעים שנעשים על אדמתה. אגב גם מזכ"ל האו"ם וגם העצרת הכללית של האו"ם רואים ברשות הפלסטינית מדינה במושגים של אמנת רומא ולכן הטענה הזו של ישראל לא מקובלת עליהם. עם זאת אי אפשר לדעת מה השופטים עצמם חושבים. ייתכן שבדיון מקדים הם יקבלו בנושא הזה את עמדת ישראל.
ד"ר הורביץ ציינה עוד כי "ישנן טענות רבות לכך שלבית הדין הפלילי אין סמכות. לדעתי הטענה הכי חזקה היא שאנו חוקרים בעצמנו. בכל אופן כרגע מדובר רק בחילופי דברים עקיפים בין הצדדים ולא בפניה רשמית. אני מניחה שאם הדיון בנושא יתקדם ותהיה פניה, ישראל תטען את טענותיה ותמודד עם הבקשה הזו ולדעתי הטענה שישראל חוקרת מייתרת אכן את סמכות בית הדין ומוציאה אותו מהמשוואה. אפשר גם לטעון שלמרות שנעשו פשעים, העצימות שלהם לא מצדיקה חקירה. כלומר יש עוד כמה טענות שניתן לטעון באם באמת המצב יחמיר".
מוקדם יותר היום הזהיר בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג את ישראל, כי אם לא תעביר חומרים לחקירה הראשונית שנועדה לבחון את אירועי "צוק איתן", עשויה להיפתח חקירה בהיקף מלא שתבוסס באופן בלעדי על גרסתם של הפלסטינים.
הפלסטינים קיבלו על עצמם את סמכות השיפוט של בית הדין בחודש ינואר, והצטרפו אליו באופן רשמי ב-1 לאפריל, בתקווה לתבוע את ישראל על פשעי המלחמה והפשעים נגד האנושות שביצעה לכאורה בעזה. הם צפויים לשתף פעולה באופן מלא עם בנסודה. ישראל תקפה בחריפות את המהלך הפלסטיני, ואף הקפיאה בתגובה חלק מכספי המסים שיועדו לרשות הפלסטינית בתגובה.
בנסודה אמרה כי הבחינה ראשונית של אירועי "צוק איתן" שנפתחה באמצע ינואר, היא "תהליך שקט" של איסוף מידע ממקורות אמינים ומשני הצדדים של העימות. היא הדגישה כי לא מדובר בחקירה מלאה. משרדה צפוי לנתח את הממצאים, ולבחון האם בוצעו פשעים שנמצאים בסמכותו של בית הדין והאם מתנהל הליך ברמה הלאומית נגד מבצעי אותם פשעים, שעשוי לעמוד בסתירה לחקירת בית הדין.
"אם לא יהיה לי את המידע שאני מבקשת, אני אאלץ למצוא אותו במקום אחר, או אולי להסתמך רק על צד אחד של הסיפור", הזהירה בנסודה. "לכן אני חושבת שלשני הצדדים יש אינטרס לספק למשרד שלי את המידע".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם