האיחוד ישלול אזרחות אירופית מתושבי יו"ש?
המערכת הבינלאומית תשוב לעסוק בישראל, ותשלח אליה שורה של שרי חוץ לאחר הקמת הממשלה. בירושלים מעריכים: האיחוד עשוי להטיל עונשים כלכליים ודיפלומטיים אם המו"מ לא יתחדש
עם כינון הממשלה החדשה, המערכת הבינלאומית שעוסקת בישראל חוזרת לפעילות נמרצת: נציבת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, תגיע לישראל בשבוע הבא כדי להיפגש עם ראש הממשלה ועם בכירי הרשות הפלשתינית.
עוד כותרות ב-nrg:
- "לא קיבלתי את הכלים כדי להוביל שינוי"
- אובמה מתח ביקורת על הרכב הממשלה החדשה
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
מוגריני תגיע תחילה לרמאללה לפגישות עם יושב ראש הרשות מחמוד עבאס אבו-מאזן ועם ראש הממשלה ראמי חמדאללה. אחר כך היא תיוועד גם עם רה"מ בנימין נתניהו. את מסקנותיה היא תציג ביום ראשון הקרוב למועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי. לאחר מוגריני יגיעו לישראל בהמשך החודש שר החוץ של נורווגיה, בורגה ברנדה, ומאוחר יותר יגיע גם עמיתו הגרמני, פרנק-וולטר שטיינמאייר.
עיקר כוונתם של מוגריני והשרים האירופים היא לבחון את מחויבות ראש הממשלה להגיע להסכם על כינון מדינה פלשתינית, וזאת על רקע הצהרותיו בתקופת הבחירות. בדומה לנאמר בקווי היסוד של שתי הממשלות הקודמות, גם באלה של הממשלה החדשה אין התחייבות לחתור לכינון מדינה פלשתינית. במסמך קווי היסוד שהוצג לכנסת נאמר כי "הממשלה תקדם את התהליך המדיני ותחתור להסכם שלום עם הפלשתינים ועם כל שכנינו, תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים, ההיסטוריים והלאומיים של ישראל".
בחודש הבא צפוי האיחוד האירופי לקבל החלטות משמעותיות על יחסו לסכסוך בין ישראל לפלשתינים: תחילה יתקיים דיון בוועדת החוץ של הפרלמנט האירופי, ולאחר מכן תתכנס מועצת שרי החוץ של האיחוד. על פי מידע שהגיע לירושלים, האיחוד צפוי להעניש את ישראל בכלים כלכליים ודיפלומטיים אם התהליך המדיני עם הפלשתינים לא יתחדש. עמדת האיחוד היא כי עיקר האחריות לכך מוטלת על ישראל, ולכן היא זו שתיפגע אם לא יתקיימו שיחות.
העמדה הרשמית של האיחוד היא כי "התפתחות היחסים בין האיחוד לבין ישראל והפלשתינים תלויה במידת המחויבות שלהם לתהליך השלום". עם זאת, ל-nrg נודע כי בנציבות האיחוד בבריסל הוכן "תיק עיצומים על ישראל", לבקשת הדרגים הגבוהים ביותר בפרלמנט האירופי והנציבה מוגריני עצמה. הדיון על התיק נדחה לבקשת מוגריני עד לאחר שתשוב מהביקור בישראל.
בשלב זה אין החלטה להטיל את העונשים האפשריים, ומקורות אירופיים הבקיאים בפרטים אמרו כי גם אם האיחוד יחליט להשית על ישראל עיצומים, הוא יימנע בשלב זה מלנקוט בצעדים החריפים ביותר. עם זאת, בסל הצעדים שהוכן בנציבות מוצע בין היתר לדרוש מישראלים החיים מעבר לקו הירוק להוציא ויזה בטרם יבקרו באירופה. ענישה חמורה יותר היא שלילת אזרחות ממי שמתגוררים בירושלים המורחבת, ביהודה ושומרון ובגולן. בנוסף שוקלים באיחוד שלא להסתפק בסימון מוצרים המגיעים מעבר לקו הירוק, אלא לדרוש מחברות אירופיות לנתק קשרים עם עסקים ישראליים בשטחים אלה.
הענישה החמורה ביותר, שכרגע הסיכויים ליישומה קלושים, היא שלילת אזרחות אירופית של יהודים החיים מעבר לקו הירוק. המדיניות של שלילת הטבות מאזרחים אירופים החיים ביהודה ושומרון החלה לפני כמה שבועות, כשניצולת שואה הולנדית המתגוררת באריאל קיבלה הודעה כי תחדל מלקבל את כספי הפיצויים שהיא זכאית להם.
גם ארה"ב מתכוונת לדרוש מישראל מחויבות לעיקרון שתי המדינות עם כינון הממשלה. דובר מחלקת המדינה ג'ף רתקה אמר אמש כי "אנו מצפים לראות את הממשלה הישראלית החדשה ואת הפלשתינים מפגינים במעשים את מחויבותם לפתרון שתי המדינות. אנו סבורים שזו הדרך לבנות את האמון המחודש ולמנוע הסלמה. מאז הבחירות הייתה זו זכותו של ראש הממשלה להקים קואליציה שתתמוך במדיניותו. כעת אנו מסתכלים על המבט שלהם, על מעשיהם ועל מדיניותם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם