ארה"ב: השכן המפתיע של בית הקברות היהודי

"בית עולם" פעל מאמצע המאה ה-19 ועד שנות הארבעים של המאה שעברה, אך הגישה אליו כיום מוגבלת למדי. יצרנית הרכב "ג'נרל מוטורס" הגיעה להסכם עם הקהילה, ופעמיים בשנה מגיעים למקום מבקרים ומניחים אבנים על הקברים

מקור ראשון
אף קרוב, AP | 17/5/2015 20:32
תגיות: בית קברות יהודי, דטרויט,ג'נרל מוטורס
בית העלמין "בית עולם" דומה למקומות מנוחה-אחרונה מזדקנים רבים אחרים, וניתן למצוא בו מגוון מצבות בתנאים, גדלים וסגנונות שונים, המוקפים על ידי חומת לבנים ושער מברזל. עם זאת, פה מקיף אותו מכל העברים שכן לא רגיל: מפעל מנועים עצום.

עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- אירופה חוששת: אנשי דאעש מתחבאים בין המסתננים
- חשיפה: גרמניה סייעה לארה"ב בחיסול בן-לאדן
- 77 שנים לשואה: הגשימה חלום וסיימה דוקטורט
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

נווה המדבר הירוק והשלו טמון בין מבני פלדה ובטון ושטחי מפעל "האמטרמטק" של חברת "ג'נרל מוטורס" בדטרויט, אשר מייצר מכוניות "קדילק", "שברולט" וכלי רכב אחרים. כדי לשמור על בטיחות המפעל, הגישה של הציבור לבית העלמין מוגבלת לכמה ימים בשנה – בעיקר בימי ראשון שסמוכים לחגים היהודיים ראש השנה ופסח – ומותרת במקרים של בקשות מיוחדות. השנה נדחתה פתיחת בית הקברות בזמן פסח למשך חודש עד ליום ראשון האחרון, כאשר שני תריסרי אנשים הופיעו במקום.
 
צילום: AP
בית עולם, מישיגן, בית קברות יהודי, ג'נרל מוטורס צילום: AP

בית העלמין היהודי בן 2.2 האקרים הזה, שבו 1,100 קברות המתוארכים משנות השישים של המאה ה-19 ועד לסוף שנות הארבעים של המאה הקודמת, שרד תפניות היסטוריות. הגדולה שבהן הייתה הסכם שהתקבל לפני 35 שנים במטרה לשמר את בית הקברות, כאשר "ג'נרל מוטורס'" השיגה את אישורו של בית המשפט העליון במדינת מישיגן על מכרז שנוי במחלוקת להרס של 1,500 בתים ובתי עסקים בערך, כמה כנסיות ובית חולים – והכול כדי שהחברה תוכל לבנות מפעל חדש.

המבקרים שעוברים את האבטחה של החברה ונוהגים בערך קילומטר וחצי מסביב למפעל מתקבלים בברכה על ידי קשת מברזל, שבה אותיות חלודות מעט המשלימות את המילים "בית העלמין 'בית-לחם'".

בהתחשב במעבר הזמן והגישה המוגבלת, מנהלי בית העלמין אומרים שמספרי המבקרים שאינם קשורים לנפטרים השוכנים במקום רבים מצאצאיהם. ועדיין, האורחים ביום ראשון האחרון כללו את סוזן ברודסקי, אשר ראתה בפעם הראשונה את הקבר של סבא-רבה שלה, שלבנו קנטור, אשר נפטר ב-1909. הקשר נעשה באמצעות בתה, אוליביה ברודסקי, אשר עבדה על מיזם שורשים לקולג' שבו היא לומדת, שזכה מאוחר יותר לאישורו של דודן מבוגר שלה.
"הוא אמר שזה (הקבר) במפעל ה'קדילק'", אמרה סוזן ברודסקי, בעומדה לצד המצבה שעליה נראה השם "'קנטור" באנגלית, וששאר הכיתוב היה ביידיש. "בהתחלה ישבתי שם ומלמלתי משהו כמו 'איפה, איפה? על מה הוא מדבר?', ואז התחלתי לחפש בגוגל 'בתי קברות יהודיים בדטרויט' וזה כבר היה ברור למדי. זה היה זה".

קיומו של בית העלמין לא ידוע ברבים, אבל אלו שמחפשים ברשת יכולים למצוא מעט מידע עליו. ארגונים יהודיים והיסטוריים מקומיים, כמו גם שבועונים יהודיים, כותבים לעתים על המקום, והיו מי שלמדו על פתיחת המקום לציבור באמצעותם או דרך התקשורת החברתית.

לפי כתבה מ-1992 שפורסמה על ידי 'האגודה ההיסטורית היהודית של מישיגן", בשנות השישים של המאה ה-19 רכשו חברי מה שקרוי היום "קהילת שערי צדק" את אתר הקבורה. הנוף הפסטורלי של "בית-עולם" קנה לעצמו שכנים תעשייתיים במהרה, בזמן שענף הרכב התפתח עם חלוף המאה העשרים. הקהילה היהודית התרחקה בעשורים הבאים, ומספר טקסי הקבורה פחת כאשר בתי עלמין אחרים נפתחו באזור.
 
רלף זוקמן הוא מנכ"ל בית העלמין של קהילת "שערי צדק" בקלובר-היל פארק, בית קברות בפרברי דטרויט המשקיף על "בית עולם". לדבריו, בית הכנסת חלק את הפיקוח על האתר עם קהילות אחרות בשנות השמונים של המאה הקודמת, אבל נטל על עצמו את האחריות המלאה כאשר החל המשא ומתן עם "ג'נרל מוטורס". "הבנו שיש לנו אינטרס בבית העלמין הזה, ורצינו לוודא שהוא שורד", הוא אמר, "בעברית, כניסה לשטח בית קברות דומה להליכה לתוך בית כנסת – אתה הולך על אדמה קדושה".

בעוד שסידור הכניסה למקום אינו מסורתי, זוקמן תיאר את היחסים שבין יצרנית הרכב ואנשי בית העלמין כ"טובים מאוד". יש צורך במעט עבודת גינון ותיקון של מצבות, אבל מצבם של הקברים והשטח שמסביב טוב באופן כללי, בהתחשב בגילם. קהילת קלובר-היל פארק אחראית על המקום ומשלמת על אחזקתו, אם כי ל"ג'נרל מוטורס" יש גישה לאתר במקרה חירום.

בנוסף לצורך שימור האבטחה על המפעל, החברה ואנשי בית העלמין הסבירו כי הסכימו להגביל את הגישה למקום בשל הביקוש הנמוך: שני דורות חלפו מאז שהאדם האחרון נקבר שם, ולוח הזמנים הנוכחי מספק את אלו שרוצים לבקר בבית העלמין.

ברברה מורס (69) הבחינה במצבתה של ויצ'נה בנשטיין, 1867-1898, סבתה. היא הגיעה למקום עם החתן שלה ושניים מנכדיה. במהרה הם אמרו תפילות והניחו פרחים ואבנים על הקברים, לפי המסורת היהודית. לדברי מורס, היא ביקרה במקום כמה פעמים במשך עשרים שנה בשביל לכבד את זכר המתים. "אפשר להגיע לכאן רק כאשר 'ג'נרל מוטורס' אומרת שאפשר, אבל אני מניח שאנו צריכים להוקיר תודה על כך שאנו יכולים להגיע לכאן פעמיים בשנה", היא אמרה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...