ה"אינדיפנדנט": תמיכת קנדה בישראל מגוחכת וטיפשית
אתר החדשות הבריטי הציב בכותרת הראשית שלו מאמר של אחד מכותביו, ובו הוא מעודד חרם נגד ישראל
אתר החדשות הבריטי "אינדיפנדנט", הנחשב למשקף את דעות השמאל המקומי, הקדיש הבוקר (יום ב') את הכתבה הראשית שלו למאמר דעה המתנגד למדיניותה של קנדה בעד ישראל, וממנו משתמע כי יש לתמוך בפעילויות החרם נגד ירושלים בכל העולם.עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- גל תקיפות בצרפת: "היטלר לא סיים את עבודתו"
- ארה"ב: השכן המפתיע של בית הקברות היהודי
- עובדת בסטארבאקס צרחה על לקוחה - ופוטרה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
המאמר נכתב על ידי רוברט פיסק, מי שהיה כתב המזרח התיכון של העיתון במשך עשרים שנה שבהן התגורר בביירות. פיסק, פציפיסט מוצהר שאף מעולם לא הצביע בפוליטיקה הבריטית, ראיין בעבר כמה פעמים את אוסמה בן-לאדן, ובעבר נהג לצטט את עיתונאית "הארץ" עמירה הס בקשר לאובייקטיביות של מקצוע העיתונות.
הכותרת הראשית של ה''אינדיפנדנט''
בתחילת המאמר הצהיר פיסק כי הוא מתנגד באופן כללי לחרם במקרים רבים בעולם, כולל במקרה של אמברגו נשק על ספרד וחרם על איטליה בשל פלישתה לאתיופיה. זאת, לדבריו, משום שמדובר בשיטה לא יעילה, אשר לא מניבה תוצאות. לצד זאת, הצהיר פיסק, הוא עצמו אינו קונה סחורה ישראלית שמיוצרת ב"אדמה ערבית כבושה". בו בזמן, הוא טען כי ייתכן ויש צדק בדברי האקדמאים הישראלים שמחרימים את ארצם, אף שהוא נוהג לבקר בישראל ולשהות בה.
במקביל, הסביר פיסק, הוא אינו מבין את המדיניות הקנדית של הממשלה השמרנית בראשות סטיבן הרפר לתמוך בישראל, להתנגד למדיניות החרם עליה ולתייג מעשים כאלה כ"פשע שנאה". לדבריו, "לא רק שזה מגוחך, טיפשי, חסר טעם וגזעני, כי זה נובע מהנחה שכל מי שמתנגד למדיניות האכזרית והלא צודקת של גזלת האדמות הישראלית בגדה המערבית הוא אנטישמי, אלא שזה גם אנטי-דמוקרטי". לדבריו, כל מי שתמך בדרכי מאבק שלוות טיפח את תנועת החרם כחלופה לפצצות שמופעלות נגד מדינות שמפרות את החוק הבינלאומי.
הוא הוסיף כי אם הוא מסרב לקנות תפוז ישראלי, הדבר אינו הופך אותו לנאצי, וביקורת על ישראל אינה שנאת יהודים. כמו כן, הוא יצא נגד הקשרים שבין הרפר ורה"מ בנימין נתניהו, ואמר כי "להיות שליח של אדם שהורה על הפצצת עזה זה לא דבר להיות גאה בו". פיסק אף קבע כי בהתאם להצהרות של הבכירים הקנדים, חלק מההרצאות שלו בקנדה עשויות להיות מתויגות כמכוונות נגד יהודים וכפשעי שנאה – ואולי בכך חשף את הכוונה האמיתית שמאחורי כתיבת המאמר.
בסוף המאמר טרח הכותב ואף הזכיר כי בשנות השלושים של המאה הקודמת החרימו היהודים את המשטר הנאצי – ואיש לא יצא נגדם בטענה לגזענות. בסיכום דבריו קבע פיסק כי "בסוף, כמובן, זה פשוט למדי: חרם על מדינה בשל פשעיה זו דרך לא אלימה אבל בעלת פוטנציאל עוצמתי, אשר יכולה להביע את הזעם המוסרי בזמן שבו הצהרות פוליטיות – או ממשלות פחדניות כמו זו של סטיבן הרפר – נכשלות לייצג את הכעס של הבוחרים או שאין להן השפעה על מדינות שמפרות את המשפט הבינלאומי. אם תבטלו זאת, המפגע מבוסטון, אשר עומד כעת בפני עונש מוות, יוכל לומר שזו הייתה דרכו היחידה לפעול".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם