טורקיה: הבחירות לפרלמנט יקבעו את עתידו של ארדואן
לראשונה מאז 2002 עשויה מפלגת הצדק והפיתוח לא לזכות ברוב של שני שלישים, מה שיחייב אותה להרכיב ממשלת קואליציה. האם חלום הנשיאות הארוכה של ארדואן עומד להיגנז?
בטורקיה ייערכו ביום ראשון, 7 ביוני, בחירות כלליות לפרלמנט המקומי, והמתח כבר מורגש היטב באוויר. על פי הסקרים במדינה, בפעם הראשונה מאז שעלתה לשלטון ב-2002 עשויה מפלגת "הצדק והפיתוח" שייסד הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן לרדת מכוחה בצורה משמעותית.עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- סעודיה: מספר ההוצאות להורג עלה על 2014
- צלילים צורמים: האם בי בי קינג נרצח על ידי מנהליו?
- ארגוני טרור שינו דפוסי פעילות בגלל הדלפות סנודן
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
יתרה מכך, פרשנים בעולם הערבי טוענים כי תוצאות הבחירות עלולות לגרום לנשיא לוותר על חלום הארכת כהונתו ולהשליט את סמכותו המוחלטת באנקרה. זאת, משום שהמפלגה – שבתוקף תפקידו כנשיא הוא כבר לא שייך אליה – לא צפויה להשיג שני שלישים מהמושבים בפרלמנט, ובכך להבטיח רוב מוחלט. על כן, כאמור לראשונה מאז 2002, היא תיאלץ לצרף אליה מפלגות נוספות לממשלת קואליציה ולחלוק עמן את סמכויות השלטון.
עדות לאופן שבו הנשיא סומך על תוצאת הבחירות אפשר למצוא בנכונותו של ארדואן להתגייס למען הקמפיין של מפלגתו, וזאת למרות שעל פי החוק בטורקיה, כראש המדינה נאסר עליו לעשות כן. "לא תיקחו אותי מהבמות הללו, לא תשתיקו אותי", אמר הנשיא בעצרת שנערכה בעיר קיריקלה החודש, כשהסביר מדוע יש להעניק סמכויות גדולות יותר למוסד שבראשו הוא עומד.
ארדואן, שכיהן במשך שנים ארוכות, ב-2003-2014, כראש הממשלה ורק בשנה שעברה הוחלף על ידי שר החוץ בממשלתו, אהמט דבוטאולו, החל לטפח את מוסד הנשיאות רק מאז שהפך לנשיא בעצמו, כשעלה לכס הנשיאות במקום חברו עבדוללה גול. כעת, הוא דוחק בחבריו למפלגה לאמץ את המודל שמקובל בארה"ב ובמדינות אחרות, שבהן ישנו משטר נשיאותי.
הרוב של שני שלישים חשוב משום שבלעדיו לא ניתן לשנות את החוקה הטורקית, מבלי להזדקק למשאל עם על הסוגיה. יתרה מכך, מכיוון שארדואן עצמו נחשד על ידי כמעט כל מי שאינו מתומכיו בנטיות אסלאמיסטיות, אנשי המפלגות האחרות בפרלמנט עשויות לא לרצות להצטרף לצדק ולפיתוח לקואליציה כזו, כדי לא להנציח את הפיכת המדינה החילונית למוסלמית.
מערכת הבחירות התחממה למדי בימים האחרונים, והבוקר (יום ג') זכתה אחת ממועמדות האופוזיציה לתזכורת כואבת על המצב המתוח במדינה: היא נורתה על ידי חמוש באקדח ונפצעה בברכיה משלושה כדורים כשעשתה את דרכה לארוחת בוקר פוליטית. פציעותיה לא מסכנות את חייה, והרשויות פתחו בחקירה כדי לבדוק אם המניע למתקפה הוא פוליטי.
טורקיה המודרנית, כפי שעיצב אותה המנהיג המיתולוגי כמאל אתאטורק, שומרת על הפרדה חמורה בין דת ומדינה, והצבא הופקד כשומר המובהק של אופייה החילוני. לצד זאת, מאז שארדואן ואנשיו עלו לשלטון הם חזרו וערערו על האקסיומה הטורקית הזו, ואף דאגו להחליש את הצבא ואת התקשורת, כדי שלא יוכלו להתנגד להם. בשלטון אף פעלו להשיג שליטה הדוקה על המשטרה ומערכת המשפט.
סינאן אולגן, ראש מכון מחקר טורקי שהתראיין לסוכנות הידיעות "רויטרס", אמר כי "ארדואן מודע לכך שבכל יום שחולף כוחו מעורער, וזו הסיבה לכך שהוא דוחף כל כך חזק לייסוד מערכת נשיאותית". לדבריו, "ברגע שאפשרות כזו לא תהיה מעשית, מאזן הכוח יחל לנטות נגדו".
מעשיו של ארדואן בשנה האחרונה כבר עוררו עליו ביקורת בכמה חוגים בטורקיה, לאחר שבניגוד לנוהג עמד בראש כמה ישיבות קבינט – זכות השמורה לראש הממשלה, ולא לנשיא – ומשום שדאג למעצרם של כמה אנשי תקשורת, כולל כאלה שיצאו באופן אישי נגדו.
אלא שיש לזכור כי לא מדובר בבחירות על מוסד הנשיאות או על גורלו של ארדואן עצמו, כי אם בבחירות לפרלמנט, שבהן ייקבע עתיד המפלגה שהקים. אך בתוך "הצדק והפיתוח" אין לאיש אשליות, למרות העובדה שמוסד הנשיאות אמור להיות א-פוליטי. מקור בתוך המפלגה סיפר ל"רויטרס" כי "ארדואן הוא מנהיג התנועה, ובמפלגה יודעים זאת היטב. אט-אט, יש מי שהחל להרגיש אי נוחות על התעקשותו בדבר נשיאות ביצועית".
מצבה של מפלגת "הצדק והפיתוח" בסקרים לא פשוט, כאמור: למרות שהיא מובילה בבטחה, בסקר שפורסם לאחרונה התברר כי היא נהנית מתמיכה של 41 אחוזים בלבד, לעומת 26 אחוזים למפלגה העממית הרפובליקאית, 18.1 אחוזים למפלגה הלאומנית ו-10.4 אחוזים למפלגה הפרו-כורדית – קצת מעל הסף של 10 האחוזים שנחוץ כדי להיכנס לפרלמנט. זהו הסקר השני ביומיים האחרונים שבו מפלגתו של ראש הממשלה זוכה לנתון הגבוה במקצת מ-40 אחוזי תמיכה, בעוד שבעבר היא נהנתה מ-45-47 אחוזי תמיכה.
יש מי בתוך המפלגה שדווקא צפוי להרוויח אם ארדואן יצליח להשיג דריסת רגל קבועה בארמון הנשיאות החדש שהקים לעצמו: לפי החוק בטורקיה, חברי פרלמנט יכולים לכהן במשך שלוש כהונות ברצף בלבד. אי לכך, כמה מחברי "הצדק והפיתוח" לא יוכלו להיבחר מחדש ב-7 ביוני, ועל כן הם עשויים להתברג בתוך עמדות מפתח בארמון הנשיאות ולהמשיך לעבוד עם ארדואן. הם ישמשו כיועציו של הנשיא, ויש מי שכבר מכנה את הגוף שיקימו כ"קבינט צללים". החשש בצמרת המפלגה כעת הוא ממאבק מתוח ומתמשך בין ארמון הנשיאות ובין משרד ראש הממשלה – מאבק שניתן היה לראות סימנים אליו באחרונה.
יש לציין כי למרות שבמפלגה אומרים שהנשיא אינו מעוניין להתעמת עם רה"מ דבוטאולו, ברור כי במאבק ביניהם ידו תהיה על העליונה. הוא נהנה מתמיכה רבה יותר בשטח, ופרצופו מוכר יותר במדינה.
על כן נראה כי הנשיא לא נאבק באנשי מפלגתו שלו אלא בנטיות העממיות, שאולי לראשונה בשנים האחרונות מתחילים להביע מורת רוח ממדיניותו. כאמור, נטיותיו האסלאמיסטיות, נוהגו הרודני משהו, סוגיית האיום הנשקף מארגון "המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה הגדולה" ("דאעש") ושאלת היחסים עם המיעוט הכורדי – כל אלה ערערו במקצת את המעמד הנשגב של המנהיג הגדול. יתרה מכך, השנה מתמודדות כמה מפלגות בפעם הראשונה בבחירות במדינה, והדבר יגזול מכוחה של מפלגת "הצדק והפיתוח".
ארדואן, לפיכך, צפוי לעקוב בעניין רב אחר תוצאות הקלפיות ב-7 ביוני, והוא בוודאי יטיל בימים הקרובים את כל כובד משקלו לטובת המפלגה שהקים. האם זה יספיק? ככל הנראה לא, וכעת רק נותר לגלות כיצד הדבר ישפיע על מדיניותה של אחת המעצמות האזוריות, שבשנים האחרונות הפגינה נטיות אסלאמיות מובהקות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם