כך הפכה אוקראינה לידידתה של ישראל
סיוע צבאי ודיפלומטי, מסחר בהיקף של 1.3 מיליארד דולר ופיתוח תעשיות היי-טק: הקשרים בין קייב לירושלים מעולם לא היו טובים יותר
שותפות אינטרסים בצל האיום: פרעות ת"ח ות"ט, שיתוף הפעולה עם הנאצים במהלך השואה וקברו של ר' נחמן מברסלב באומן. זה המידע שיש לישראלים רבים על אוקראינה. רק מעטים יודעים שבשנים האחרונות חלה התקרבות משמעותית בין המדינה שנמצאת במלחמה עם רוסיה לבין ישראל, עובדה שקיבלה חיזוק ביום חמישי האחרון עם פתיחת קונסוליית כבוד של ישראל בעיר לבוב שבמערב אוקראינה.עוד כותרות ב-nrg:
- "למשטרה אין זכות קיום בלי אמון הציבור"
- תדמור: דאעש פוצץ את כלא העינויים של אסד
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בטקס רשמי שנערך בנוכחות חברי כנסת ישראלים, דיפלומטים אוקראינים רמי דרג ונציגים מהקהילה היהודית, התייחסו הדוברים לדמיון שבין שתי המדינות, בניסיון להסביר את הגורמים שקירבו ביניהן. מרביתם עמדו על כך שאוקראינה, בדומה לישראל, נאבקת עם אויב המאיים על ביטחונה. "עם ישראל יודע מה זה להילחם על המדינה שלו. עם ישראל מתמחה בביטחון, ואני רוצה שהידע הזה יעבור לאוקראינה", אמר אולג וישניקוב, איש עסקים אוקראיני שמונה כקונסול הכבוד של ישראל.
העובדה שישראל מוקפת האויבים הצליחה לשמור על עצמאות ושלמותה הטריטוריאלית, מהווה מקור השראה בעבור האוקראינים, שמתמודדים מזה למעלה משנה עם הניסיון לבלום את סיפוח חצי האי קרים לרוסיה. קשה להפריז במידת השנאה שרוחשים האוקראינים לנשיא רוסיה. בחנויות ובפאבים רבים ניתן למצוא חולצות ומוצרים הלועגים לדמותו של פוטין.
בקייב מודעים ליכולותיה הצבאיות של ישראל, שרואה, מצידה, פוטנציאל רב בפתיחת השווקים של המדינה המזרח אירופאית לטכנולוגיות הצבאיות והאזרחיות שלה. כפי שנחשף ב-nrg, ישראל אף שקלה למכור מל"טים לאוקראינה בתגובה להכרזה הרוסית על הסרת אמברגו הנשק מעל מכירת טילי s-300 לאיראן.
זמן קצר לאחר מכן התייחס הנשיא ולדימיר פוטין לפרסום כשאמר בריאיון לערוץ הטלוויזיה "רוסיה 24", כי "אספקת נשק ישראלי לאוקראינה תגביר את שפיכות הדמים". סוכנות הידיעות "בלומברג" דיווחה בתחילת חודש מאי כי בעקבות שיחת טלפון בין פוטין לראש הממשלה בנימין נתניהו, החליטה ישראל שלא למכור את המל"טים לאוקראינה.
אולם גם אם ויתרו על רכישת המל"טים, שואפים האוקראינים להיעזר בידע הישראלי שנצבר בעשרות השנים האחרונות. "אוקראינה נמצאת במצב דומה לזה שבו נמצאת ישראל מאז קום המדינה. היא נלחמת על חייה", אמר סגן שר החוץ האוקראיני, קיסליטה סרגיי, במהלך טקס חנוכת קונסוליית הכבוד.
"הברית החדשה" עם אוקראינה אינה מובנית מאליה, בין היתר, לאור ההיסטוריה האנטישמית שלה. באוקראינה התרחשו חלק מהפוגרומים האלימים ביותר שידע העם היהודי. בעיר לבוב עצמה, בה נחנך בניין הקונסוליה, התגוררו ערב מלחמת העולם השניה כ-100,000 יהודים – מרביתם נרצחו על ידי הנאצים בסיועם הפעיל של האוקראינים. באופן אירוני, ממוקם בניין הקונסוליה, ברח' הגז שבגטו היהודי הישן של לבוב, עובדה שיש בה כדי ללמד על מורכבות היחסים בין שתי המדינות.
לצד זאת, הייתה אוקראינה חלק חשוב מההיסטוריה הציונית. בתחילת המאה ה-20 השתכנו בה כמה מדמויות המפתח של התנועה הציונית. בעיר הנמל אודסה, התגוררו, בין היתר, ביאליק, ז'בוטינסקי, פינסקר ושלום עליכם, וממנה הפליגה בשנת 1919 האונייה רוסלאן, הנחשבת ל"מייפלאואר הציונית".
יחסי ישראל אוקראינה מוסדו לראשונה בסוף 1991, עם פירוקה של ברית המועצות והכרזת העצמאות של האוקראינית. ב-24 השנים שעברו מאז נשמרו יחסים טובים בין שתי המדינות ושרדו את חילופי השלטון התכופים בקייב ובירושלים. בניסיון להתמודד עם משקעי העבר בין שני העמים, הוקמו אתרי הנצחה ליהודים שנרצחו באוקראינה בשואה, לצד חיזוק קשרי תרבות ענפים וההכרה של הממשל האוקראיני בכך שבמדינה נמצאים אתרים בעלי משמעות רוחנית ליהודים, כמו למשל קברו של רבי נחמן מברסלב בעיר אומן.
היחסים הועמדו למבחן משמעותי לאחר שמפלגת "סבובודה" הלאומנית והאנטישמית הפכה לכוח משמעותי בפרלמנט האוקראיני בבחירות 2012. ראש התנועה, אולג טיאגניבוק, קרא לסלק את החסידים מאומן והכריז כי "אוקראינה נשלטת היום על ידי רוסים ויהודונים". עם זאת, גם בחירתו לפרלמנט לא פגעה ביחסים בין המדינות.
בהקשר של הסכסוך הישראלי פלסטיני שומרת אוקראינה באופן מסורתי על גישה ניטרלית, כשדובריה הרשמיים ציינו לא פעם כי הם מכירים בצרכי הביטחון של ישראל. ישראל מצידה, באמצעות שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן, שתרם רבות לחיזוק הקשרים בין שתי המדינות, הצהירה כי היא מוכנה ליטול חלק במאמצי התיווך בין רוסיה לאוקראינה על מנת להביא לידי סיום את סכסוך הדמים בחצי האי קרים.
מלבד הסיוע הצבאי והדיפלומטי שמעניקה ישראל, המלחמה עם רוסיה הולידה את הצורך להתמודד עם הצלקות הנפשיות על החיילים האוקראינים ששבו מהחזית המזרחית. כדי להקים מערך תמיכה נפשי לאותם חיילים, ביקש הצבא האוקראיני את עזרתה של ישראל. "לישראל יש ניסיון רב בשיקום פסיכולוגי לקורבנות המלחמה, גם כשמדובר באזרחים וגם כשמדובר בחיילים", אמר קונסול הכבוד החדש, אולג וישניקוב, במהלך כנס בנושא שנערך בחודש פברואר, בהשתתפות פסיכולוגים ישראלים.
אולם למרות שאוקראינה נמצאת כיום במצב כלכלי-ביטחוני קשה מזה של ישראל, הרי שמערכת היחסים בין שתי המדינות היא דו צדדית. "לישראל יש אינטרסים באוקראינה. זה לא דבר רגיל שפותחים קונסוליה במעמד בו נוכחים חברי כנסת ישראלים", אמר שגריר ישראל באוקראינה, אליאב בלוצרקובסקי, במהלך מסיבת עיתונאים שנערכה ביום שישי.
שמעון ברימן, מומחה ליחסים בין שתי המדינות, אמר ל-nrg כי היקף הסחר בין ישראל לאוקראינה עומד על 1.3 מיליארד דולר בשנה – סכום שכמעט לא נפגע בשל מלחמת האזרחים. במסגרת שותפות אינטרסים זו מעבירה ישראל סיוע צבאי ורפואי לצבא האוקראיני ומסייעת בפיתוח תעשיית ההיי-טק המקומית, כשמנגד, היא מייבאת חיטה (יותר ממחצית הצריכה השנתית) ומוצרים כימיים מאוקראינה.
בנוסף, פתחו מספר חברות היי-טק ישראליות שלוחות בקייב, בה הן מעסיקות כוח אדם זול. באתר האינטרנט של שגרירות אוקראינה בישראל ניתן למצוא מידע על "ידידתנו הטובה במזרח התיכון", תחת הכותרת: "חירות דרך שגשוג".
ישנו גורם אחד שמאיים על הפריחה ביחסים בין שתי המדינות: הפוליטיקה הישראלית. גורם בכיר במשרד החוץ אמר ל-nrg, כי העובדה שלישראל אין שר חוץ מכהן עשויה לפגוע באינטרסים שלה באוקראינה ולעצור את המומנטום שהושג עד כה. בשל כך מורגשת ביתר שאת עזיבתו של שר החוץ לשעבר, אביגדור ליברמן, שאירח את קונסול הכבוד של ישראל בתחילת מאי, ושקד רבות על חיזוק היחסים בין שתי המדינות (דבר שהוביל לביטול הצורך בהנפקת ויזה בשנת 2011).
אולם גם בהעדרו של שר חוץ במשרה מלאה, שואף משרד החוץ של ישראל לשמר את היחסים ההולכים ונבנים עם קייב. במענה לשאלות הכתבים, הכחיש השגריר הישראלי בלוצרקובסקי כי המצב הפוליטי בישראל עשוי לפגום ביחסים עם אוקראינה. "הקשר בין שתי המדינות הוא בקונצנזוס, ולא תלוי בפוליטיקה. כולם מבינים כמה זה חשוב לשתי המדינות. אני לא חושב שזה ישפיע", אמר.
בנוסף, ולמרות שבמהלך כהונתו של ליברמן כשר חוץ, דגלה ישראל בעמימות מסויימת בכל הנוגע למלחמה המתרחשת בחצי האי קרים, נקט בלוצרקובסקי בקו ברור יותר. "הגישה של ישראל כלפי קרים ברורה: אנחנו מכירים בשלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה ולא מקבלים את ההשתלטות".
בלוצרקובסקי התייחס גם לחשש כי התחזקות הלאומיות באוקראינה בשל המלחמה, תוביל לעלייתה מחדש של האנטישמיות באופן דומה למתרחש באירופה, בה זוכות מפלגות הימין הקיצוני לפופולריות גוברת והולכת. "נכון לעכשיו דבר כזה לא קרה. אין סימנים לאנטישמיות בכל רחבי המדינה", טען.
הכוחות המדיניים והעסקיים שעומדים מאחורי פתיחת קונסוליית הכבוד בלבוב לא מכחישים את ה"דפים אפלים" בהיסטוריה של העיר, בה התרחשו פוגרומים רצחניים במהלך מלחמת העולם הראשונה, בנוסף לסיוע שהגישו האוקראינים לשלטונות הנאצים בזמן השואה.
וישניקוב, קונסול הכבוד החדש, הסביר במהלך טקס גזירת הסרט כי לבוב, בירת גליציה המזרחית שהייתה בעבר חלק מפולין ומהאימפריה האוסטרו-הונגרית, נבחרה לשמש כמקום משכנה של קונסוליית הכבוד, בשל מעמדה כ"בירתה התרבותית של אוקראינה". בלוצרקובסקי, השגריר הישראלי, התייחס אף הוא לנקודה זו, ואמר כי "הקהילה היהודית עברה כאן חיים קשים. עכשיו הגיע הזמן שהיא תתחיל את חייה מחדש".
הלחץ על ישראל בזירה הבינלאומית, בעיקר מצד ארה"ב ומדינות מערב אירופה, הוביל אותה לחפש שווקים חדשים ברחבי העולם. במסגרת מאמצים אלו, נחנך לאחרונה קו תל אביב לבוב, שמאפשר להגיע ל"בירת אוקראינה המערבית", מבלי לעצור בקייב.
לבוב היא עיר יפיפייה, שבה מבנים רבים מתקופת השלטון האוסטרו-הונגרי, ומהמודרניזציה של רבים מתושביה. נכון להיום, כמעט לא ניתן למצוא בה תיירים ישראלים, אולם בירושלים מקווים שמציאות זו תשתנה במהרה. הכנסיות, הטירות והסמטאות הציוריות של העיר מכסות על עבר עקוב מדם. אולם, בצל איומי השעה, גם האוקראינים וגם הישראלים מוכנים לשכוח את ההיסטוריה בשביל ההווה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם