בנט: צה"ל הסתדר בעבר בלי החרדים, שוק העבודה לא
שר החינוך התראיין ל"וושינגטון פוסט" ונשאל על עמדותיו בנושאים שונים: על בית המשפט העליון ("חוסר איזון בין הרשויות"), על המצב הביטחוני ("אם היינו יורדים מהגולן, דאעש היה שוחה בכנרת") ועל המצב המדיני ("לספח את שטחי סי ולבנות בהם")
עיתון ה"וושינגטון פוסט" האמריקאי פרסם הלילה (יום א') ריאיון נרחב עם שר החינוך הנכנס ויושב ראש מפלגת הבית היהודי, נפתלי בנט, ובו שטח האחרון את השקפתו המדינית, התייחס לבית המשפט העליון ולשאיפותיו הפוליטיות והסביר כיצד הוא תופס את סוגיית גיוס החרדים לצבא.עוד כותרות ב-nrg:
- דיווח: נשק ישראלי נמצא בשגרירות סעודיה בתימן
- 71% מהילדים בישראל צופים בפורנו לפני גיל 13
- דיווח: פוטין כבר לא תומך במשטר של אסד
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לאחר שהזכירה הכתבת ללי וויימות' את עברו של בנט בענף ההיי-טק וציינה כי הממשלה נשענת על קולותיו – ועל כן הוא אחד מהאנשים שיכולים לשנות את המשחק הפוליטי בארץ ולהשפיע על עמדות הממשלה – היא הסבירה כי הנקודה החשובה ביותר לטעמה בריאיון היא נכונותו של בנט לספח את שטחי סי לישראל.
בפתיחת הריאיון הסביר שר החינוך כי מכיוון שלממשלה יש 61 חברים בלבד בקואליציה, מדובר בקדנציה מאתגרת במיוחד, שבה אין מרווח לטעויות. בסוגיה המדינית, כאשר נשאל אם אמר שהממשלה צריכה לא להחזיר שטחים לפלסטינים, תיקן מיד בנט את הכתבת ואמר כי לא מדובר ב"להחזיר" אלא ב"לתת". הוא הסביר כי "אני לא מאמין בלתת שטחים. אני חושב שזו טעות יסודית".
שר החינוך הסביר כי העשורים האחרונים לימדו את הישראלים שוויתור על אדמות מוביל לשגשוג של אסלאם קיצוני באזורים שהופקרו. לדבריו, תופעה מעין זו התרחשה ביהודה ושומרון, בעזה ובלבנון, ובגללה נפתחה האינתיפאדה השנייה, שבמהלכה נהרגו למעלה מאלף ישראלים. הוא הסביר כי בגלל הנסיגה מעזה יש כעת שם בעיה בלתי פתירה. לטענת בנט, ישראלים רבים הסכימו עם הדעה הזו שלו, ועל כן גם רה"מ בנימין נתניהו אימץ אותה במהלך הבחירות האחרונות.
כאשר נשאל בנט אם ברצונו להמשיך לכבוש את הפלסטינים לעד, הוא ענה כי "אין פתרון מושלם". לדבריו, כאשר אתה מצוי באזור שמתפרק לחלקים וארגון הטרור "המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה הגדולה" ("דאעש") פועל כדי לטבוח בבני אדם וכשארגונים אחרים כגון חמאס, חיזבאללה וג'בהת אל-נוסרה דופקים על הגדרות, אי אפשר לוותר על שטחים. הוא הוסיף כי "אותם אנשים אשר לוחצים על ישראל לוותר על יהודה ושומרון אמרו לנו לסגת מהגולן. אם היינו מקשיבים להם, היו לנו אנשי דאעש שוחים בכנרת כעת".
בנט הסביר גם כי בראייתו, הפלסטינים צריכים לקבל ממשל כמעט עצמאי בשטחי אי ובי, וציין כי הוא לא מעוניין לשלוט בהם. לצד זאת, הוא הוסיף, באזור סי ישראל תחיל את החוק והריבונות הישראליים. כאשר נשאל אם הכוונה היא לספח את שטחי סי, שר החינוך לא התבלבל והשיב בחיוב. הוא אמר גם כי ישראל תציע אזרחות לפלסטינים המתגוררים באזורי סי והם יוכלו לבחור את נציגים לכנסת.
יושב ראש הבית היהודי הוסיף: "אני לא חושב שניתן להשיג שלום כעת. אבל הם (הפלסטינים) יוכלו לחיות, וגם אנחנו נוכל. מה שאני עושה הוא להשקיע באופן נרחב בחייהם של הערבים והיהודים המתגוררים באזור. כולם צריכים להבין: אנחנו לא הולכים לשום מקום".
המראיינת ציינה בפני בנט כי הקהילה הבינלאומית לא תסכים להצעה שלו, והוא השיב בחיוב ואמר כי לדעתו דעתה מוטעית. הוא הוסיף כי ייאלצו לחכות ולראות מה יקרה. "הם נגד סיפוח, אני נגד הקמת מדינה פלסטינית", כדבריו. הוא אמר גם כי במסגרת התוכנית שלו, אף יהודי או ערבי לא יגורש מביתו, וביתו גם לא ייהרס.
שר החינוך ציין גם כי הוא איש קרבי ששירת ביחידות מיוחדות מאז 1990, ולדבריו איש אינו מעוניין בשלום יותר ממנו. עם זאת, הוא ציין, צריך לבדוק כיצד ניתן להשיג גם שקט לצד השלום – ומסירת שטחים אינה המתכון לכך.
הוא גם הבהיר שבראייתו הוא נחשב יותר "יוני" מאחרים, שאומרים כי לא אכפת להם מהפלסטינים, וציין כי הסיפוח שהוא מציע ככל הנראה לא ירקום עור וגידים – בדיוק כשם שהקמת המדינה הפלסטינית לא תתרחש.
בשלב זה הקשתה המראיינת על בנט בסוגיה מורכבת נוספת, ושאלה אותה אם הוא תומך בהמשך הבנייה ביהודה ושומרון. יושב ראש הבית היהודי השיב בחיוב, אך סייג ואמר כי רק באזורי סי. למרבה הצער, הוא ציין, עמדתו אינה דומה לזו של נתניהו והם חלוקים בסוגיה זו.
הוא הדגיש כי השניים שוחחו רבות בסוגיה, וכי ראש הממשלה אוחז בחזון של פתרון שתי המדינות לשני העמים. כשהמראיינת ציינה שנתניהו יצא נגד הפתרון הזה במהלך הבחירות, השיב בנט כי עשה זאת משום שהבין כי ישראלים רבים חושבים כך, אולם הוא הבהיר מאוחר יותר כי פתרון שתי המדינות הוא המועדף עליו.
בנט גם ציין כי ישראל אינה מבודדת בזירה הבינלאומית, והסביר כי בראייתו לבקר את ישראל כאשר במרחק קילומטרים ספורים ממנה אנשים קוצצים ראשים זהו דבר לא הוגן. כאשר נשאל על סוגיית ההפרדה באוטובוסים ציין שר החינוך כי אינו מכיר את הסוגיה אולם הצהיר כי הוא מתנגד להפרדה גזעית.
אחת הסוגיות האחרות שעליהן נתן בנט את דעתו היא תוכנית הגרעין של איראן: לדבריו, ברגע שתיחתם עסקה עם טהרן, אפילו לפני שתשיג נשק גרעיני – דבר שלטענתו יקרה לבסוף – ייפתח מרוץ חימוש גרעיני בכל המזרח התיכון.
בחלק זה של הריאיון חזרו השניים לשוחח על הזירה הפוליטית. כאשר נשאל בנט על רצונה של איילת שקד אולי לערער את עצמאות בית המשפט העליון באמצעות בחירה פוליטית יותר של שופטים, התחמק יושב ראש הבית היהודי מלענות באופן ישיר והסביר כי מדובר באיזון מעורער בין הרשויות השונות בישראל, וטען כי בעשרים השנים האחרונות היה הרבה יותר מדי אקטיביזם בזירה המשפטית.
המראיינת שאלה את בנט על סוגיה נפיצה נוספת בחברה הישראלית: גיוס חרדים לצבא. היא ציינה כי בקדנציה הקודמת הוא תמך בכך, ושאלה מה עמדתו כעת. שר החינוך הסביר כי עמדתו היא שהרבה יותר חשוב כי ייקלטו בשוק העבודה מאשר בצבא. לדבריו, "הצבא שלנו הסתדר היטב ב-67 השנים האחרונות ללא החרדים, הכלכלה שלנו לא תצליח אם חלק גדול מהאוכלוסייה לא יעבוד, ישלם מסים ויישען על קצבאות".
שר החינוך הסביר כי במסגרת תפקידו הוא אחראי למסגרות החינוכיות של כל ילדי ישראל, 2.2 מיליון במספר, כולל ערבים, דרוזים ובדואים, וציין כי הוא מבקש להתמקד בהפחתת אי השוויון בין העשירים לעניים. לדבריו, למי שיש מזל להיוולד להורים עשירים מחזיק בסיכוי גדול יותר להצליח בחיים.
בנט ציין גם כי הוא מתנגד להגבלת התקשורת במדינה, ואמר שעל אף שהיה בעבר מטרה למתקפות של התקשורת – זהו חלק מהמשחק הדמוקרטי.
השאלה האחרונה שהציבה המראיינת בפני בנט הייתה: האם תרצה להפוך לראש ממשלה יום אחד? הוא השיב: "אני רוצה לעשות טוב לישראל. הפילוסופיה שלי היא 'בוא נעשה דברים טובים, ונראה מה יקרה'. מה שיקרה – יקרה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם