האסירים לשעבר בכלא תדמור מצטערים על הריסתו
שורדי הכלא הידוע לשמצה אומרים כי הוא היה אמור להישאר עדות אילמת לזוועות שבוצעו שם, ונזכרים במעשי האימה שחוו
במשך עשורים, רק הזכרת שמו של הכלא בתדמור הייתה מספקת בשביל לשלוח צמרמורת בגוום של סורים רבים. המתקן הידוע לשמצה במדבר של מרכז סוריה היה המקום שבו אלפים ממתנגדי המשטר דיווחו על שהוכו, הושפלו ועונו באכזריות בשל התנגדותם לשלטון משפחת אסד.עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- האו"ם קיבל לשורותיו ארגון המשתייך לחמאס
- סקר בארה"ב: אובמה מפסיד בקרב מול דאעש
- דרום-אפריקה: אריה הרג תיירת ופצע קשה את חברה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בסוף השבוע האחרון נהרס הכלא על ידי ארגון "המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה הגדולה" ("דאעש"), אשר השתלט על האתר שליד העיר העתיקה תדמור בחודש שעבר, ובכך עורר רגשות מעורבים בקרב סורים רבים, אשר ביקשו שהמקום יישאר על תלו כדי שדורות העתיד ידעו על הזוועות שהתחוללו בו.
"הם השמידו את הזיכרונות שלנו, את האסון שלנו ואת הקירות שעליהן נשענו ואשר סיפרנו להם את סיפורנו", אמר עלי עבודחן, אזרח לבנוני ששהה ארבע שנות זוועה בתדמור, "הם השמידו את הקרקע שספגה את דמנו בשל העינויים שעברנו".
הכלא רחב הידיים – פעם אחד הסודות האפלים ביותר של סוריה – ממוקם כמה קילומטרים ממזרח לתדמור, נווה מדבר הידוע בשל האכסדרות, המקדשים והאתרים מהתקופה הרומית שבו. לאחר כיבוש העיר עלו חששות שחמושי דאעש ישמידו את אתר המורשת בן אלפיים השנים, אולם במקום, בסוף השבוע האחרון הם מיקדו את מאמצי ההרס שלהם בכלא. אנשי הארגון הקיצוני פרסמו תמונות שהראו אנשים נושאים מכלי פלסטיק שככל הנראה היו מלאים בחומרי נפץ. סרטון וידאו הראה חלקים מהריסות הכלא.
אוסמה אל-חטיב, פעיל אופוזיציה סורי אשר ברח מתדמור לטורקיה לפני שלושה שבועות, אמר כי החמושים הרסו רק את החלק של בית הכלא אשר בו הוחזקו אנשי הצבא, כולל עריקים. הוא אמר כי המתקן שבו האסירים הפוליטיים שהו עדיין עומד על תלו. לא היה ניתן לוודא את הדיווח שלו באופן עצמאי.
כלא תדמור, ששוכן בערך 250 קילומטרים מצפון-מזרח לדמשק, הוא חלק ממתחם צבאי מסוגר שסביבו חומות, אשר כולל את מגוריהן של יחידות צבאיות ואזרחיות, כמו גם בסיס של חיל האוויר. אסירים לשעבר אמרו כי הוא יכול להכיל עד כ-7,000 אסירים, אם כי המספר פחת בשנים האחרונות. עד שאנשי דאעש שעטו על מישורי תדמוק בחודש שעבר, האסירים כבר הועברו למקום אחר ובית הכלא נותר ריק.
תחת שלטונו של אביו של בשאר אל-אסד וקודמו, חאפז אל-אסד, בבית הכלא הוחזקו בעיקר אנשי תנועת "האחים המוסלמים" שהוצאו מחוץ לחוק, אנשי מפלגת הבעת' של סדאם חוסיין ונאמניו של המנהיג הפלסטיני המת יאסר ערפאת.
התקרית העקובה ביותר מדם בהיסטוריה של תדמור אירעה ביוני 1980, יממה לאחר שחברי האחים המוסלמים נכשלו בניסיונם להתנקש בחאפז אל-אסד. בתגובה, חיילים שתחת פיקודו של אחיו של אסד, רפעת, נכנסו על פי הדיווחים למתחם הכלא וירו בכאלף אסירים אשר השתייכו לתנועה.
אל-חטיב, שעוד לא נולד אז, אמר כי הוריו סיפרו לו על התקרית, ונזכרו כי שמעו יריות במשך מרבית אותו הלילה. הוא אמר כי מאוחר יותר לקחה הממשלה דחפורים מתדמור בשביל לחפור קברי ענק בהר אוויימר הסמוך, מצפון לעיר. "אנשים היו עוברים ליד הכלא, אבל איש לא העז להסתכל פנימה", אמר אל-חטיב.
עבודחן נזכר ביום הראשון שבו נכנס לתדמור ב-1988, כמעט שנה לאחר שנעצר בדמשק משום שלכאורה יצר קשרים עם ישראל, אויבתה של סוריה. הוא אולץ ללכת כשידיו אזוקות ועיניו קשורות בין שני שורות של גברים שבעטו בו, דחפו אותו והכו אותו באמצעות מוטות ברזל ומקלות. אפו נשבר, והוא דימם בכבדות. עבודחן הראה את סימני העינויים על שתי רגליו, כמו גם על ידו הימנית, שיצאה ממקומה באופן קבוע.
הוא נזכר כיצד אחד הסוהרים אמר לאספה של עצירים, זמן קצר לאחר שהגיעו לכלא: "הגעתם לסופכם, אין רחמים כאן. אסור לאל להיכנס לכלא הזה. אנו האל. אנו מחליטים אם תחיו או תמותו". עבודחן סיפר כי הוכה והושפל על בסיס קבוע במהלך ארבע השנים ושמונה החודשים ששהה במקום. הסוהרים מעולם לא התייחסו אליו בשמו האמיתי, ורק קראו לו במקום "מספר 13".
הוא הוחזק בתא יחד עם כ-150 אסירים נוספים אשר חלקו תא שירותים אחד. כל אסיר קיבל שלוש פרוסות לחם, זית אחד וכפית ריבה ביום, כמו גם ביצה אחת שהיה עליו לחלוק עם חמישה אסירים אחרים. האסירים נותקו לחלוטין מהעולם שבחוץ, אמר עבודחן, ונזכר שהפעם הראשונה שבה ידע כי חומת ברלין נפלה וברית המועצות התפרקה הייתה ב-1993, זמן רב לאחר שהאירועים הללו התרחשו.
עבודחן נשבר כאשר נזכר כיצד ראה דרך חור המנעול חייל משתין על האוכל שהוא וחבריו לתא היו אמורים לאכול. הוא סירב לאכול, אבל לא היה לו די אומץ כדי לספר לאחרים את שקרה, בשל החשש שייהרג על ידי הסוהרים. במקום, הוא אמר לחבריו לתא שלא הרגיש טוב. "החלטתי אז שלא אומר דבר, אבל יום אחד אצא החוצה ואומר מה המשטר היה נוהג לעשות איתנו", אמר עבודחן, שפרץ בבכי. "שהאל יקלל את המשטר ואת האנשים הללו, אשר ביישו את האנושות". כאשר הוא הועבר לכלא סדניה, מתקן ליד דמשק שהאסירים שבו היו ידועים כמי שסבלו מהזנחה, זה היה כמו "מלון חמישה כוכבים" בהשוואה לתדמור.
עבודחן, אשר עומד בראש ועדת האסירים הסורים בלבנון, מצטער על ההרס של תדמור בידי חמושי דאעש. "הם השמידו סמל היסטורי שהיה צריך להישאר על תלו, מכיוון שבכל חדר שם אנשים נהרגו", הוא אמר.
דו"ח של ארגון "אמנסטי אינטרנשיונאל" מ-2001 שכותרתו הייתה "סוריה: עינויים, ייאוש ודה-הומניזציה בכלא הצבאי בתדמור" תיעד ניצול מתמיד נגד האסירים, כולל השימוש במוטות ברזל, מגלבים וכבלים. "נראה כי כלא תדמור נועד להסב את מרב הסבל, ההשפלה והפחד בקרב האסירים, ולשמור אותם תחת השליטה ההדוקה ביותר באמצעות שבירת רוחם", נאמר בדו"ח.
פיצוץ המתקן עשוי היה להיות חלק ממאמציהם של האסירים לצבור פופולריות בקרב אלו שסבלו תחת ידיה של הממשלה הסורית, אבל האסירים לשעבר ותושבי המקום סבורים כי מדובר בטעות ענקית.
יאסין אל-חאג' סאלח, אשר שהה שנים בבתי הכלא הסוריים וחיבר ספר על חוויותיו, אמר כי הוא התעצב בשל החדשות – "כאילו הם הרסו את ביתי". בדברים שהעלה לדף הפייסבוק שלו הוא כתב "חלמתי שאבקר שם יום אחד. דמיינתי שהביקור בבתי הכלא שבהם שהיתי יהיה סגירת מעגל". הוא הוסיף כי "הרס בית הכלא אשר היה הסמל של עבדותנו הוא גם השמדת החירות שלנו. כמובן, זהו שירות אדיר למשטר העבדות של אסד".
אל-חטיב אמר כי הוא וחבריו נהגו לחלום כיצד ייכנסו יום אחד לכלא ויתעדו מה קרה בין כתליו. "כעת, כאשר דאעש הרס את זירת הפשע, קשה יותר לדעת מה קרה שם", הוא ציין, "אני מתנגד לחלוטין להרס של הכלא, אם כי הוא מייצג דף שחור בהיסטוריה של תדמור וסוריה. הוא היה צריך להישאר כעד לתקופה האפלה הזו".
איש האופוזיציה הסורית, רדוואן זיאדה, כתב בדף הפייסבוק שלו כי הכלא בתדמור "היה צריך להישאר כמוזיאון למען הדורות הבאים, כעדות לרמה הנמוכה של בני האדם בזמן משטרו של אסד". הוא הוסיף כי "דאעש הפך את זה היום להריסות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם