30 שנים לפרסטרויקה: כיצד נתפס גורבצ'וב ברוסיה?
המנהיג הסובייטי שהרפורמות שהנחיל גרמו להתמוטטות ברית המועצות נראה על ידי רבים כיום כמי שעורר כאוס גדול במדינה
חודשים ספורים לאחר שהפוליטבורו – מעגל מקבלי ההחלטות הגבוה ביותר בברית המועצות – בחר בו כמנהיג הסובייטי העליון בתחילת 1985, מיכאיל גורבצ'וב עצר את הפמליה שלו במרכז העיר לנינגרד לצורך שיחה לא רשמית ומאולתרת שסימלה כי רוח השינוי נושבת באוויר.עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- סוריה: המורדים מתחננים לסיוע נגד מתקפה של דאעש
- שר החוץ הקנדי: "נדבוק בזכות הקיום של ישראל"
- ארה"ב: כשלים בנהלי האבטחה בשדות התעופה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הוא יצא מהלימוזינה הממשלתית שלו, ואז ראש המפלגה הקומוניסטית בן ה-54, במקור מדרום רוסיה, נעמד לשוחח עם קהל של עוברים ושבים המומים – ובכך ריסק את הפרוטוקול ששמר את שועי הקרמלין מהאדם הממוצע במדינה.
אבל גורבצ'וב עשה יותר מאשר רק להרחיק את עצמו מקודמיו המבוגרים והמרוחקים יותר – הוא התכונן לשגר לאוויר תהליך שינוי שבלי כוונה יפתח את השערים לקראת השיטפון שיוביל לקריסת ברית המועצות.
"חברים, נראה שאנו מוכנים לבצע רפורמות", אמר גורבצ'וב לקהל באותו היום. "האם תתקרבו לעם?" שאלה אישה אחת. "כמה קרוב יותר אפשר להגיע?" ענה גורבצ'וב והקהל צחק.
תוך זמן קצר הסיסמאות "פרסטרויקה" ("בנייה מחדש") ו"גלסנוסט" ("פתיחות") עמדו על שפתיהם של אנשים בכל רחבי האימפריה הרוסית העצומה. פרסטרויקה הייתה תוכנית של רפורמות שנועדו לתקן את המערכת הסובייטית הכושלת, בזמן שגלסנוסט כיוונה ליצור אווירה חדשה של פתיחות.
"הגלסנוסט היה אחד המרכיבים העיקריים שערערו את היסודות של האימפריה הסובייטית וגרמו להתפרקותה", אמרה הפרשנית העצמאית משה ליפמן לסוכנות הידיעות "אי-אף-פי".
התמורות הללו נפחו נשמת חיים בחברה האזרחית: חופש הביטוי התרחב בהדרגה, מאות אסירים פוליטיים ומתנגדי משטר שוחררו והפשעים של תקופת סטלין הוצגו לעין כול.
התוצאה הותירה מאחור את הכוונה המקורית של גורבצ'וב לתמוך בברית המועצות באמצעות הצגת סוציאליזם הומני יותר, ועד סוף שנות השמונים האווירה בברית המועצות השתנתה באופן קיצוני.
בזמן שהצנזורה התרככה צצו כפטריות אמצעי תקשורת חדשים, שהפעילו לחץ על כלי התקשורת המרכזיים שבשליטת המדינה, כגון היומונים המובילים "פרבדה" ו"איזבסטיה". אף שקיבלו מימון מטעם המדינה, אמצעי הפרסום החדשים עסקו בנושאים שבעבר נחשבו מחוץ לתחום, כולל מצב העוני והמחסור במזון. השבועון "ארגומנטי אי פקטי" ("טיעונים ועובדות" נכנס) לספר השיאים של גינס עם תפוצה של למעלה מ-33 מיליון עותקים. דיונים טריים המשיכו להסתובב באוויר בזמן שאנשים התווכחו ברחובות, בתחבורה הציבורית ובתורי חלוקת המזון.
במאי 1988 גילה הירחון "נובי מיר" שוולדימיר איליץ' לנין – עד אז הסמל הגדול של ברית המועצות שאי אפשר היה לגעת בו – היה זה שיזם את מערכת מחנות האסירים ליריביו שמאוחר יותר התפתחה למחנות הגולאג הידועים לשמצה.
המשטר הסובייטי גם הפסיק לחסום את שידורי הרדיו הזרים, וכ-40 מיליון בני אדם החלו להקשיב להם – כך לפי הערכות של המשטרה החשאית קג"ב. זאת, בזמן שמשמעות קצב השינויים היה שנותר מעט יותר ויותר להחביא מפני הציבור.
השקיפות גם זחלה לתוך סביבת העבודה הרשמית במדינה, בזמן שהנאומים המדוקדקים של מנהיגי המפלגה הוחלפו בדיונים בין סגנים חדשים שהפכו לפופולריים יותר בטלוויזיה מאשר סרטים או קונצרטים.
עד 1990 החברה התלהטה בשל השינויים הללו, וחוק תקשורת ליברלית חדשה אומץ. 18 חודשים מאוחר יותר, לאחר ניסיון הפיכה כושל נגד גורבצ'וב בניסיון להפוך את השינויים הללו, ברית המועצות חדלה להתקיים.
כעת, שלושים שנים לאחר תחילת הרפורמות, היחס לגורבצ'וב ולתוכנית השינויים שלו מצוי במחלוקת גדולה ברוסיה.
בעקבות התמוטטות ברית המועצות שקעה רוסיה לכאוס פוליטי וכלכלי שהוביל רבים להתגעגע ליציבות העבר ולקלל את אלו שהציתו את המהפך.
בסקר דעת קהל שבוצע באחרונה על ידי מרכז "לבדה" העצמאי, 55 אחוזים מהמשיבים אמרו כי הם לא תומכים ברפורמות של גורבצ'וב. "טעינו באותו הזמן בכך שהתרכזנו רק בעובדה שהמשטר הישן גונה. הפכנו את גורבצ'וב לטוב מדי", אמר לסוכנות הידיעות "אי-אף-פי" ליאוניד ניקיטינסקי, עיתונאי של "נובויה גזטה" העצמאי. "הפרסטרויקה מיצתה את עצמה במהירות".
עם זאת, בשביל חלק מהאוכלוסייה, השיעורים של אותה תקופה רלוונטיים גם לרוסיה מודרנית תחת אחיזתו התקיפה של סוכן הקג"ב לשעבר ולדימיר פוטין. הנשיא, אשר קונן על הכאוס שנוצר בשל התמוטטות ברית המועצות, הואשם בקיצוץ חירויות הפרט במדינה שנפתחו בעקבות הגלסנוסט, והחזיר את סוג השליטה – ובייחוד על התקשורת – שהייתה נהוגה בזמנים הסובייטיים.
"אנו לא מדברים על צנזורה בסגנון הסובייטי, מכיוון שכמה אמצעי תקשורת שומרים על עצמאותם", אמר הפרשן ליפמן, שהצביע על כלי תקשורת עצמאיים כגון "נובויה גזטה", יומון העסקים "ודומוסטי" ורשת הטלוויזיה "דוז'ד". הקולות העצמאיים הספורים הללו נתפסים על ידי רבים כשאריות הפתיחות שהפרסטרויקה והגלסנוסט חוללו, ואשר נסבלים עדיין על ידי הרשויות. "הם משמשים כווסתי לחץ בשביל הקרמלין, כדי לשחרר את הזעם שמרגישים כמה חלקים ביקורתיים של החברה הרוסית", אמר ליפמן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם